הדרך עוברת באגף הדרומי של הפארק ועבירה לרכב פרטי עד משלט י"ד. משם נמשכת מזרחה דרך 4X4 שיורדת לעין איוב. כדי להגיע לדרך הנוף הדרומית יש להיכנס בשער הראשי לפארק ולפנות מערבה (ימינה) בדרך מסומנת שחור. לאחר כ-150 מ' חונים ברחבת חניה קטנה שממנה יוצא השביל לבית המרחץ הרומי, האתר הראשון בדרך הנוף. בצד רחבת החניה מוצב שלט המספר על בית המרחץ מהתקופה הרומית.
אלה האתרים המרכזיים בדרך:
בית מרחץ מהתקופה הרומית
שביל קצר, מסומן באבני שפה, יורד בין עצי היער אל מבנה אבן בן שלוש כיפות, מוקף גדר. על פי מסורת מוסלמית, זהו קברו של שיח' עוּבֵּיד, ממצביאי הצבא המוסלמי במאה השביעית, שמת במגפת אמאוס. בתקופה הרומית שימש המבנה בית מרחץ, אחד מכמה בתי המרחץ המהוללים של ניקופוליס. מטעמי בטיחות, הכניסה לבית המרחץ אסורה, אך המבנה מרשים גם למתבוננים בו מבחוץ.
המבנה השתמר היטב וחלקים מקירותיו ואף מתקרתו נותרו על כנם. בית המרחץ בנוי שלושה חדרים הניצבים בטור: חדר קר ובו בריכה של מים קרים, חדר פושר וחדר אדים (החדר החם). רצפת החדר החם בנויה על קמרונות נמוכים. אוויר חם זרם מהכבשן שבפינת המבנה אל החלל שמתחת לחדר החם ומשם בצינורות חרס שחיממו את הקירות. חדר נוסף שימש לעיסוי ולטיפול ברוחצים. בגומחות שנמצאות בצדו החיצוני של הקיר הצפוני הוצבו פסלים לקישוט.
ייתכן שקבוצת הקנים שצומחת ליד המבנה מרמזת על מעיין קדום. אל תתעלמו מעץ שיזף מצוי קשיש ומרשים הצומח ליד הפינה הצפונית-מזרחית של בית המרחץ. סמוך למבנה נמצא בית קברות מוסלמי.
שיח' אבן ג'בל
מחניית בית המרחץ נוסעים עוד כחצי קילומטר בדרך "השחורה" ובצומת פונים דרומה (ימינה) בדרך הנוף הדרומית, המסומנת אדום. לאחר נסיעה של כ-700 מ' מגיעים אל מבנה מקורה בכיפה לבנה. המבנה מנציח את דמותו של המצביא אבן ג'בל, שנספה על פי המסורת הערבית במגפת אמאוס. אבן ג'בל הוא דמות אגדית ולא אדם אמיתי. כתובת ערבית, שנמצאה בעבר על המשקוף שמעל לפתח, העידה כי המבנה הוקם בשנת 1288 בידי ג'שנכיר מנכורש, המושל הממלוכי של מצודת ירושלים. סמלו של מנכורש, משולש הנתון בעיגול וגביעים משני צדדיו, מגולף על המשקוף. מהמקום יש תצפית מרהיבה על לטרון, על עמק איילון ועל מרחבי מישור החוף.
משלט י"ד
הכניסה למשלט י"ד נמצאת כ-300 מ' משיח' אבן ג'בל. שלט שהציבה קק"ל מראה את הכניסה למקום. מכאן יוצא שביל מעגלי באורך כ-600 מ'. השביל עובר בין תעלות הקשר של המוצב הירדני ומגיע לעמדת תצפית הצופה על המרחב שבין גוש דן לרצועת עזה. בנקודת התצפית מוצבים שלט פנורמי ולוח הנצחה לחללי הקרב.
מעמדת התצפית משלים השביל את המעגל ושב לנקודת המוצא. בנובמבר-דצמבר פורחים כאן כרכום חורפי ונרקיס מצוי. רקפות פורחות בהמוניהן מסוף ינואר עד מרץ.
זה סיפורו של המשלט: במלחמת העצמאות התבצרו הירדנים היטב במתחם לטרון. במשלט י"ד, שבעורפו של המתחם, הם בנו מוצב חזק שחלש על הדרך לשער הגיא. בגבעה שממזרח לו נבנה מוצב תצפית קטן (משלט י"ג). לאחר שני ניסיונות כושלים לשחרור לטרון, במאי 1948, נערך צה"ל לפעולה נוספת להשתלטות על משלט י"ד, מתוך הנחה שאם ייכבש ייאלצו הירדנים לסגת מלטרון.
מבצע יורם, כך כונתה הפעולה, יצא לדרכו בלילה שבין 8 ל-9 ביוני, יומיים לפני שעמדה להיכנס לתוקפה ההפוגה הראשונה. יגאל אלון, מפקד המתקפה, גייס למערכה לוחמים מחטיבת יפתח שפעלה בגליל, ומהגדוד החמישי של חטיבת הראל המקומית. תוכנית הקרב קבעה שתחילה ישחרר הגדוד החמישי של הראל את משלט י"ג ואחריו יגיע למקום הגדוד השלישי של יפתח וימשיך מהמשלט המשוחרר אל משלט י"ד החזק.
בדוחק הזמן ששרר אז לא הספיקו קציני יפתח והראל לתכנן היטב את מהלכי הקרב. הגדוד החמישי טעה בניווט ותקף בטעות את משלט י"ד החזק. במקום לפגוש לוחמים מעטים כצפוי, פגשו התוקפים מוצב באורך כקילומטר ובו מאות חיילים ירדנים מאומנים ומצוידים בשריוניות ובארטילריה. הכוח העיקרי שהיה אמור לשחרר את המשלט עלה למשלט י"ג וציפה למצוא אותו משוחרר, אך להפתעתו נתקל באש ירדנית ונסוג.
הגדוד החמישי המשיך להילחם בגבורה וספג נפגעים רבים. בעלות השחר התמוטט הכוח הירדני, אבל התוקפים נותרו ללא לוחמים כשירים וללא תחמושת. באין תמונת מצב ברורה, ציוותה מפקדת המבצע על נסיגה. בקרב נפגעו 95 לוחמים, 16 מהם נהרגו. לטרון נותרה בידי הירדנים.