יער קהילתי שוהם

בשנת 1995 ניהל הארכיאולוג עוזי דהרי חפירות באתר מטעם רשות העתיקות. הוא גילה שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה) ולידה שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה בעלת גרם מדרגות בפינתה. החופר מציע לזהות את חורבת תנשמת עם "בית מלגזיס" – מקום שנזכר במפת מידבא – מפת פסיפס מהמאה ה-6 לספירה, המתארת את ארץ ישראל (הפסיפס המקורי נמצא ברצפת כנסייה בעיירה מדבא שבירדן). 

בפסיפס שבחצר הכנסייה התגלתה כתובת המקדישה אותה לקדוש בשם בכחוס. אורכה היה 27 מ', רוחבה כ־12 מ' והיא כללה חצר (אטריום), אולם מבוא (נרתכס), אולם מרכזי ושתי סיטראות - אגפים צדדיים המלווים את האולם המרכזי ומופרדים ממנו בטורי עמודים.

רצפת הכנסייה עשויה פסיפס מרהיב עין, מעוטר בדגמים הנדסיים וצמחיים ססגוניים. ממצא מיוחד, שחלקיו התגלו בכנסייה ובבית הבד, הוא מדליון עגול משיש בקוטר 67 סנטימטרים, שבו מגולפת דמותה של טיכה, אלת המזל הטוב והשפע. ראשה של טיכה מעוטר כתר בדמות חומה עם שלושה מגדלים ושער במרכז. בידה השמאלית היא אוחזת קרן שפע ובידה הימנית, הענודה שלושה צמידים, היא מחזיקה שרביט. הכתובת שמסביב למדליון מציינת את התאריך המקביל לשנת 582 לספירה. המדליון מוצג במוזיאון ישראל, ירושלים.

נראה כי הברכה שליד הכנסייה נבנתה במחצבה שבאבניה השתמשו לבניית הכנסייה. הקברים שלידה הם "קברי מקמרים", החצובים כבור מלבני בסלע, בעומק 1.5 מ'. משני צדי הבור חצובות גומחות בעלות תקרה מקומרת ומתחת להן קברים בצורת שוקת. הקבר כוסה בלוח אבן. ביער שוהם נמצאים כמה עשרות קברים מסוג זה, ובהם נקברו התושבים הנוצרים שהתגוררו ביישוב שהתקיים בחורבת תנשמת.

בצמוד לכנסייה נמצאים שרידי בית בד. מסחטת השמן שבו שפעלה באמצעות מכבש קורה ושני ברגים מעץ. ליד הכנסייה הוסיפו נאמני היער תבליט המתאר את טיכה, ותלמידי חטיבת הביניים יהלום שבשוהם, בהנחיית אנשי רשות העתיקות, יצרו העתק של קטע מפסיפס מידבא.

השביל לפסיפס הכנסייה נגיש לאנשים עם מוגבלות.

הכיתה, הקרויה על שם אליהו חגאי, נמצאת על במת סלע נמוכה, בסמוך לכנסיית בכחוס. ליד הכיתה נמצאים שרידי גת חצובה בסלע ובור פתוח ששימש בעבר כבשן סיד.

גבעת הספלולים נמצאת מדרום לחניון על שם יוסי ברסלר, החניון המרכזי ביער. שביל קצר ונוח עולה לראש הפסגה, שם נמצאת נקודת תצפית מקורה במצללה, על שם סמל גיא סודאי, שנפל בלבנון בשנת 1994. מראש הגבעה אפשר להשקיף סביב-סביב.

במערב נראים שוהם, נתב"ג, רמלה, לוד ויישובי גוש דן; בצפון נראים היישובים ראש העין ואלעד; במזרח – הרי שומרון עם הכפרים הקרובים נעלין, קיביא ובודרוס; ובדרום - מפעל נשר ויער בן שמן ויישובי חבל מודיעין. בין הגבעה למושב בית נחמיה שבדרום עובר ערוצו של נחל בית עריף, מיובלי נחל איילון.

גבעת הספלולים זכתה לשמה בזכות הגומות המעוגלות הרבות שחצובות בסלעיה, המכונות "ספלולים". יש גם שקעים חצובים גדולים יותר, המכונים "מדוכות". מתקנים אלה שימשו כנראה לכתישה של גרעינים ועשבי תבלין, באמצעות אבנים או כלי מתכת. פעולת הכתישה במדוכה נזכרת כבר בתנ"ך: "... וטחנו בריחיים או דכו במדוכה..." (במדבר יא 8).

גבעת הספלולים מציינת את הגבול בין החלק המרכזי והמיוער של היער לחלקו הדרומי, אזור שמותר לנוע בו ברגל ובאופניים בלבד ולא בכלים ממונעים.

שביל הבוסתנים הוא שביל טיול מעגלי, מסומן בצבע אדום המקיף את גבעת הספלולים לאורך כשני ק"מ. בצד השביל צומחים עצי בוסתן שנטעה קק"ל ובהם תאנה, רימון, זית, חרוב ושקד. כן ניטעו בצד השביל עצי אלה ואלון, שיזף מצוי וכליל החורש. בשטח קיימות מדרגות חקלאיות וביניהן משובצות משוכות צבר. הטיול בשביל חושף את נופי השומרון והוא מותר ברגל ובאופניים בלבד.

שביל האופניים מוביל את הרוכב בין אתרי יער קהילתי שוהם. הסינגל בנוי היטב ומספק זרימה נהדרת, גם במורדות וגם במעלות, ומשלב מדי פעם בפעם אתגרים טכניים קלים המספקים זריקות אדרנלין.

אורך השביל: 9.5 ק"מ ובמהלכו יש להתגבר על גובה מצטבר של כ-120 מ'.

כניסות לשביל: א. כנסיית בכחוס. ב. מפגש הקצה הדרומי של שביל האופניים עם שביל ישראל.

רמת רכיבה: בינונית וסימון השבילים כחול.