שיקום עמק החולה

המטרות העיקריות של ייבוש החולה היו: תוספת יישובים חקלאיים; הכשרת קרקע לחקלאות; ביטול איבוד המים המתאדים מהאגם (ההערכות דיברו על 28 מיליון מ"ק מים בשנה); כריית אדמת הכבול הביצתית ומכירתה כזבל אורגני וכחומר דלק.

ייבוש החולה נעשה על ידי העמקת אפיק הירדן מדרום לעמק וחפירת שתי תעלות שניקזו את מי האגם והביצות. ערוץ הירדן המקורי שזרם בעמק נזנח במשך השנים ונסתם. קק"ל הותירה, לבקשתם של חובבי הטבע, שטח של כ-3,000 דונם לשמורת הטבע הראשונה בישראל.

בעקבות הייבוש נוספו לגליל 65,000 דונם של קרקע חקלאית, הישג בלתי מבוטל. מבחינות אחרות התברר שהייבוש הביא תועלת פחותה מהמצופה, ואף גרם נזקים סביבתיים של ממש. אחת הבעיות החמורות היא פגיעה באיכות המים שזורמים לכנרת. תרכובות חנקניות, שבהן מדשנים את השדות, מתנקזות מעמק החולה לכנרת, ופוגעות באיכות המים באגם.

בשנת 1994 נרתמה קק"ל לשיפור המצב. אנשיה העמיקו את הערוץ המקורי של הירדן בעמק החולה והציפו מחדש שטח בן 1,000 דונם. המים שמגיעים לאגם שוהים בו זמן מה לפני שהם ממשיכים לכנרת, ובמשך הזמן הזה שוקעים החומרים האורגניים ונשארים בו. יצירת האגם רצויה גם מההיבט של שמירת הטבע. לחולה נוסף עוד מקווה מים משמעותי, שאותו מנצלים העופות הנודדים. בזמן הקרוב תציף קק"ל שטח נוסף בחולה, שישמש מחסום נוסף לשמירה על איכות מי הכנרת ויסייע בפיתוח התיירות בצפון המדינה.

במסגרת מפעל השיקום קק"ל הפכה אזור המשתרע על פני כ-75 קמ"ר ממפגע אקולוגי לאזור בו פורחים ומשגשגים מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים והפכה את עמק החולה למוקד תיירותי בו נמצאים אתרי צפרות, תעלות מים מלאות דגים, חניונים בטבע, בעלי חיים יבשתיים ובעלי כנף, והמציע שפע אפשרויות לטיול באופניים, ברכב או ברגל.