ספרי הכבוד

צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

ספרי הכבוד של קק"ל

בלשכה הראשית של קק"ל אשר בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים מוצגים ספרים ענקיים, שכל הצופה בהם נדהם: כל ספר שוקל כשלושים ק"ג, וכרוך בכריכה עבה, מעוטרת ביצירות אמנות מעשה חושב. אלה הם ספרי הזהב של קרן קימת לישראל, שבהם רשומים דורות של תורמים לקק"ל או של אנשים שקרוביהם ומוקיריהם ביקשו לרשום את שמותיהם בספרים. ספרי הזהב נעשו ברבות השנים מפעל הנצחה וזיכרון ייחודי בעולם.
מסורת הרישום בספר הזהב החלה באוגוסט 1903, כאשר הכרך הראשון הוצג לבאי הקונגרס הציוני השישי בבאזל. התורם הראשון היה מנהיג התנועה הציונית בנימין זאב הרצל, אשר הוזמן להתכבד ברישום הראשון, אך בחר להעניק את הכבוד ליוזם רעיון הקמת קרן קימת לישראל צבי הרמן שפירא והסתפק בדף השני.

את הרעיון להתייחס לרשימות התורמים ביראת קודש ובכבוד הגה יונה קרמנצקי, יושב הראש הראשון של קרן קימת לישראל (1907-1902) ומכאן שמם. מאז נוצרו כמאתיים כרכים של ספרי כבוד בירושלים והחשובים והמושקעים בהם נקראים "ספרי הזהב".

בספרי הזהב רשומים, בין השאר, הברון אדמונד רוטשילד, המשורר שאול טשרניחובסקי, השר משה מונטיפיורי והמנהיג הציוני מנחם אוסישקין שעמד בראש קק"ל בין השנים 1942-1923.

עיון בספרי הזהב של קק"ל הוא מסע מרתק בתולדות העם היהודי. זהו מאגר עצום של שמות, כנראה הגדול ביותר בהיסטוריה הציונית. תמצאו כאן, בין השאר, את זכרן של קהילות שחרבו, ואת שמותיהם של מנהיגים מהארץ ומהתפוצות, של משפחות יהודיות חובבות ציון, של לוחמים לחירות ישראל ושל אנשים מן השורה, שביקשו להיות שותפים בבניין הארץ.

בספטמבר 2022 נחנך היכל מפואר שנבנה בבניין קק"ל במוסדות הלאומיים, "היכל ספרי הכבוד". העבודות להקמת ההיכל נמשכו כשנתיים וחצי והמבקרים במקום יוכלו לראות את "ספרי הזהב", לדפדף בהם באופן וירטואלי ולהכיר את ההיסטוריה שלהם באמצעים אינטראקטיביים מתקדמים. הספרים עצמם אינם  מיודעים לדפדוף ידני  וכעת הם נמצאים בתצוגת זכוכית מוגנת החושפת את שעריהם המפוארים, ולכל תצוגה צמוד מסך דיגיטלי המשקף את התוכן שנסרק לקבצים ממוחשבים, כך יכול הצופה לדפדף באופן וירטואלי בתוכנם, מבלי לסכנם כפריטים לשימור.

אנו מזמינים גם אתכם להיות שותפים לדרך. הירשמו או רשמו את יקיריכם בספרי הכבוד של קק"ל – מתנה ייחודית שתכבד את הקרובים ללבכם ובה בעת תתרום לישראל ולעם היהודי. בנוסף להרשמה בספר הזהב, לכבוד ציוני דרך משמעותיים במעגל החיים, קק"ל מציעה לכם גם לרשום את יקיריכם בספר הנישואין, בספר בר/בת המצווה ובספר הילד.

צילום: ארכיון הצילומים של קק"לצילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

דוגמאות לתעודות רישום בספרי הכבוד:

רישום בספר הזהב

רישום בספר הנישואין

רישום בספר הילד

רישום בספר בר המצווה

לרישום בספר הזהב ובספרי הכבוד פנו אלינו לפי הפרטים הבאים:
טלפון: 02-6583825
דוא"ל: irisl@kkl.org.il

אמנות הכתב בספרי הזהב

הרישום בספר הזהב נעשה בידי סופר סת"ם - אומן מומחה בכתיבה תמה של הכתב העברי (קליגרף).

הכתב העברי הקליגרפי משמש במסורת היהודית גשר לעולם הרוח ולעולם הקדושה. ספרי תורה, תפילין ומזוזות נכתבים תמיד בידי סופר סת"ם.

קרן קימת לישראל רואה בכל הקשור לאדמת ישראל ממד של קדושה. לפיכך, כל רישום בספר הזהב, שנעשה למען ישראל, נכתב בידי קליגרף מומחה. מסורת זו מעניקה לרישום בספר הזהב את הכבוד הראוי לו, ומוקירה את התורמים למען ישראל.
 
דוגמה לאמנות הכתב בספר דוגמה לאמנות הכתב בספר

כריכות ספרי הזהב

כריכות ספרי הזהב, העשויות עור ונחושת, הן מעשה אמנות בפני עצמו. מיטב האמנים והאומנים בשעתם עיטרו את הכריכות בתבליטים ולעיתים בריקועי כסף ונחושת המתארים אירועים מרכזיים בחיי העם. הכריכות של 26 ספרי הזהב שקיימים כיום, הן מוזיאון בזעיר אנפין, המשקף את התפתחות האמנות בישראל מראשית המאה העשרים עד ימינו.
להלן נביא כמה דוגמאות לסיפורים ההיסטוריים שמשתקפים מבעד לכריכות ספרי הזהב של קרן קימת לישראל, החל מכריכת ספר הזהב הראשון (1903), שעליה מופיעה שמש מפציעה מעל שדות וסביבה מסגרת מעוטרת של שיבולים וגפנים - רמז לתקופה חדשה בחיי העם השב אל אדמתו.

כריכת ספר הזהב השני (1922-1913) עוצבה בידי תלמידי ומורי "בצלאל" – בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל. הנושא המרכזי המתואר על כריכתו הוא איכר חורש את אדמתו בעזרת שני שוורים. הכריכה משלבת שזירת חוטי כסף, עיצוב סמלי גלגל המזלות בחריטה על כסף שעבר הזהבה ושיבוץ אבנים טובות ומסביב נופים ואירועים מהתנ"ך הקשורים לעבודת האדמה. בראש הכריכה מופיעים המבנים ההיסטוריים שקק"ל רכשה בירושלים ושם פעל "בצלאל" בראשית דרכו.

כריכת הכרך הרביעי, שיצא לאור בשנת 1927, עמדה בסימן מלאת חצי יובל לקק"ל. הכריכה מתארת את מפת ארץ ישראל ללא הנגב, שאדמותיו טרם נרכשו אז. מפת הארץ מעוטרת בעיטורי נחושת של סמלי שניים-עשר שבטי ישראל, רמז לרעיון שעם ישראל יתנחל באדמת הארץ כולה.

כריכת כרך הזהב השישי (1942-1939), שראה אור בימי מלחמת העולם השנייה, מרגשת במיוחד. נופי ארץ ישראל מתוארים עליה מאחורי שער פתוח למחצה ועליו הכתובת "שער לגאולת הארץ". הכריכה מבטאת את המגבלות שהטילו הבריטים על העלייה לארץ, אך הכריכה ממבעירה גם את המסר שהשער לעולם לא יינעל.

מרגשת לא פחות כריכת הכרך התשיעי, מימי מלחמת העצמאות, המתארת בפשטות את מפת מדינת ישראל הצעירה. בכרך ה-24 (1998-1997) מתייחסת הכריכה לחגיגות לציון מלאת 3,000 שנה לירושלים. עיטור הכריכה מעוצב כתבליט שמתאר את ירושלים למרגלות הרים, על רקע קיר אבנים מסותתות המסמלות את בתי ירושלים הנבנית.