יום הזיכרון לשואה ולגבורה

קק"ל הנציחה ומנציחה את קורבנות השואה וחסידי אומות העולם לא רק ב-כ"ז בניסן, התאריך שבו חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, אלא לאורך השנה כולה. מעיון במסמכי קק"ל הנמצאים בארכיון הציוני ניתן ללמוד על מפעל ההנצחה ארוך השנים, שמתוכו בחרנו להתייחס להנצחות בולטות כמו יער הקדושים ויער ולנברג.

יער הקדושים

ב-7 במרץ 1951 הוזמנו נציגי שארית הפליטה מארצות החורבן באירופה לטעת את העצים הראשונים ביער הקדושים. המטרה הייתה להגיע לשישה מיליון עצים, כמספר הקורבנות, כאשר תכנית הנטיעה הייתה לנטוע חורשות לפי הקהילות היהודיות שהושמדו ולכל יהודי ניתנה אפשרות לנטוע עצים לזכר הקורבנות. יוזמת נטיעת היער נולדה בין היתר תוך שיתוף פעולה של קק"ל עם ההסתדרות הציונית. ההנצחה והנטיעה ביער לא פסקו עם השנים, וגם בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 המשיכו הבן נציגי הקהילות וחברי ארגוני הניצולים כגון ארגון יוצאי בוברקה (פולין, על יד לבוב) ואסירים פוליטיים מהולנד. גם כ-15 שנה מאוחר יותר ההנצחה עדיין נמשכה, בין השאר בשיתוף עם ארגונים כגון התאחדות עולי יוגוסלביה, וקהילות יהודיות נוספות, בין השאר ,יהודי רדומסק (פולין) הונצחו ביער. [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק יער הקדושים ((KKL5/17352 תיק 1 מ -01.031951 – ,30.09.1951 (KKL5/27185משנים 1963 – 1964, ׁkkl5/61139) משנים 1978 – 1980)]

נטיעות לזכר הנספים מצ'כוסלובקיה ביער הקדושים, 1952.  צילום: אברהם מלבסקי

ראול ולנברג (1947-1912)

ראול ולנברג היה איש עסקים שוודי שפעל כדיפלומט בהונגריה ובזכות קשרים שרקם בין השאר עם נציגי ממשל וצבא נאצים הצליח להציל אלפי יהודי ממחנות המוות בהונגריה. רק בשנת 1966 הוכר ולנברג על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם. היוזמה להנצחתו הועלתה לראשונה ע"י ציר ישראל בשטוקהולם, שסבר כי "הגיעה העת לעשות זאת דווקא ע"י הקק"ל". בתחילת הדרך נשקלה האפשרות להנציח את זכרו של ולנברג באמצעות הקמת יישוב , אולם כיוון שרעיון זה לא התאפשר הוחלט בסופו של דבר לטעת יער על שמו. הברית העולמית של היהודים יוצאי הונגריה והסוכנות היהודית, (כפי שעולה מישיבת הוועידה שלה בשוודיה) החליטו להצטרף ליוזמה, והסתמנה כוונה לטעת ביער ולנברג רבע מיליון עצים. בסופו של דבר נטיעת היער לא יצאה אל הפועל בתקופה זו משום שאספה שהייתה אמורה להתקיים כדי להכריז על המפעל בוטלה בשל פרסום ידיעות שלפיהן נראה כי ולנברג עדיין בחיים, הן בשל בעייתיות פנימי במשפחת ולנברג ובהתאחדות עולי הונגריה.

עם זאת, הרצון להנציח את ולנברג לא התבטל אלא רק נדחה והתממש במהלך השנים הבאות במספר מקומות בארץ. בשנות ה-80 של המאה ה-20 עלה רעיון להנציח את ולנברג בחניון ביער ירושלים, והוא אכן הונצח שם. בשנת 1994 הקדישה לשכת בני ברית חורשה על שמו בגבעת המשוריין שבאזור כברי. ב-18 ביוני 2013 התקיים במסגרת כנס ראשי קק"ל טקס הוקרה לראול ולנברג ולתרומתו להצלת אלפי יהודים מהונגריה, דבר שהתבטא בהקדשת יער על שמו בפארק הביוספרי רמת מנשה. שלט ההוקרה המעיד על הקדשת היער הוצב ביער שוודיה שביער צרעה-הנשיא. [מתוך תיק קרן קימת לישראל, לשכה ראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. תיק יער ולנברג – 142 ((kkl5/22436 תיק שנים 1955 - 1957, kkl5/62867)), שנים 1983-1985, (kkl5/62867) ישראל חורשות מעטפות בנ – בת שנים 1992 – 1994]

לפניכם כמה פריטים שעוסקים בהנצחת השואה מתיקי קק"ל שבארכיון הציוני המרכזי.


1.חוברת דבר הכנס לזכר השואה – יער הקדושים
[ מתוך תיק "קרן קימת לישראל" הלשכה הראשית ירושלים שנמצא בארכיון הציוני המרכזי, (DD1/6570)]
חוברת דבר הכנס לזכר השואה - יער הקדושים
2. הזמנה לנטיעות ראשונות ביער הקדושים
[ מתוך תיק "קרן קימת לישראל" הלשכה הראשית ירושלים שנמצא בארכיון הציוני המרכזי, (DD1/6570)]

3. אנדרטה לזכר מורדי הגטאות. הפסל: נתן רפופורט
[ מתוך תיק "קרן קימת לישראל" הלשכה הראשית ירושלים שנמצא בארכיון הציוני המרכזי, (DD1/6570)]
אנדרטה לזכר מורדי הגטאות. הפסל: נתן רפפורט
4.  מכתב מה-20.2.1957 ובו החלטה על הקמת יער על שם ראול ולנברג
[מתוך תיק "קרן קימת לישראל. הלשכה הראשית, ירושלים. אגרות לפסח" (מספר DD1\6456)].

5. חוברת ראול ולנברג
[מתוק תיק קק"ל הלשכה הראשית ירושלים, בארכיון הציוני המרכזי. (דברי דפוס)]
חוברת יער ראול ולנברג