התערוכה החקלאית השנתית מספקת הזדמנות להציג את מחקרי התחנה, המתמקדים בגילוי זנים חדשים של תוצרת חקלאית ומציאת שיטות חקלאיות חדשות המתאימות לאדמה, למקורות המים ולאקלים של הנגב המערבי.
ביתן קק''ל ביום הפתוח. צילום: תניה זיסקינד
בסיוע ידידיה ברחבי העולם, קק"ל מממנת כ-50% מהתקציב השנתי של תחנות המחקר והפיתוח, הממוקמות בדרום ובצפון הארץ. בכל מו"פ נמצא נציג קק"ל שמעורב בקבלת ההחלטות ובפעילות השוטפת. כפי שאמר ביו הפתוח מנהל המו"פ ליאור קטרי, "עם קק"ל אנחנו בידיים טובות. קק"ל היא העוגן שלנו. זה לא רק עניין של מימון. אנשי קק"ל, דוגמת חברי הנהלת המו"פ איציק משה ומיקי קפלן, מתעניינים ועורכים סיורים בשטח. מבחינת התקציב אם בקק"ל מבטיחים שמימון יגיע ביום מסוים, אני יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יגיע באותו היום."
"לגבי העתיד, אנחנו שואפים להרחיב את סל הגידולים של האזור. אנחנו תלויים יותר מדי בעגבניות ובפלפלים ורוצים להתמקד גם בחקלאות מקיימת וירוקה, השומרת על הסביבה שלנו. אנחנו לא מסתפקים בכך שהאזור שלנו ישגשג מבחינה כלכלית וחקלאית, אלא רוצים שהוא יהיה גם מקום שאנשים גאים ושמחים לחיות בו."
הביתן המרשים של קק"ל בתערוכה משך מבקרים רבים, שקיבלו בו מפות ומידע על קק"ל ועל הפעילויות שלה באזור. מעין קטרון, חקלאית ממושב עידן ומנהלת תחום הפרחים במו"פ ערבה, סיפרה שיש שיתוף פעולה רב בין מו"פ הערבה למו"פ דרום: "חלק מהמחקרים שלנו משותפים, ואנחנו חושבים יחד איך להתאים את המידע לכל אחד מהאזורים. קק"ל מלווה את המו"פים מתחילת דרכם והיא שותפה מלאה למחקר החקלאי בארץ."
עמי אוליאל, מנהל מרחב דרום של קק"ל אמר שהוא חש סיפוק אישי רב בראותו את החקלאים נהנים מפירות קק"ל. "זו הפעם הראשונה שבה אין לחקלאים מחסור במים, הודות להתפלה המאסיבית ולמאגרי המים שקק"ל בנתה בעזרת ידידיה ברחבי העולם". כשנשאל לגבי נזקי הסערה הגדולה שפקדה את ישראל לאחרונה, אוליאל ציין: "אני חקלאי בעצמי, ונשרו לי פירות, אך אני תמיד רואה בגשמים ברכה יותר גדולה מנזק."
היום הפתוח אינו עוסק רק בחידושים בחקלאות, אלא גם מספק הזדמנות לדבר על החיים בנגב המערבי בכלל. נושא זה עמד במוקד יום העיון שהתקיים בתערוכה וכלל הרצאות על נושאים דוגמת המלחמה בארבה בדרום, חקלאות אורגנית, ועוד.
תצוגת עגבניות ביום הפתוח. צילום: תניה זיסקינד
זוהר צפון, אדריכל ממחוז הדרום של קק"ל, דיבר על הנגב המערבי כבעל פוטנציאל להפוך למוקד של תיירות אופניים. עד היום, סללה קק"ל באזור 190 ק"מ של סינגלים שמושכים רוכבים מכל הארץ, כפי שהראה ה'אקו-קאונטר' של קק"ל, הסופר את מספר הרוכבים. ניתן אולי לפתח את התחום הזה ולמשוך רוכבי אופניים מחו"ל. כדי לעשות זאת צריך לפתח אפשרות לשהייה של כמה ימים באזור ומתקנים כמו מלון שבו ניתן להכניס את האופניים אל תוך הלובי, מזון בריא לרוכבים, ועוד. יש לנגב המערבי הרבה מה להציע, וראוי לבדוק את הכדאיות של אפשרות כזאת."
כמובן שיום פתוח לא יכול להיות שלם ללא הכוכבים של האיזור: העגבניות, הפלפלים, הקישואים, החצילים, הפרחים, התותים התלויים וענבי המאכל, שהקנו לו מוניטין בינלאומי. עגבניות הן הגידול המוביל באזור, שבו אף מגדלים 58% מכלל העגבניות בארץ, הן לייצוא והן עבור השוק המקומי. גידול תותים בתלייה, שיטה ייחודית שפותחה במו"פ, מונע מחלות, מקל על הקטיף ומאפשר גידול תותים מחוץ לעונתם, הנמכרים במחיר גבוה פי כמה ממחיר תותים בעונה.
המו"פ נלחם בבעיית הנמטודות, סוג של תולעים שתוקפות ירקות, באמצעות "חיטוי סולארי", במסגרתו מכסים את האזור המיועד לשתילה ביריעות פלסטיק למשך ארבעה עד חמישה שבועות לפני השתילה, דבר שמשמיד את המזיקים בתוך הקרקע ומפחית מאד את הצורך בחומרי הדברה קונבנציונאליים.
בין המבקרים ביום הפתוח, הייתה קבוצת מומחים לחקלאות מהודו, שבאה לארץ כדי להשתתף בקורס ניהול לאחר הקציר. "בין היתר, אנחנו לומדים כאן על חקלאות חממות," אמר אחד המדענים. "להודו ולישראל יש הרבה ללמוד אחת מהשנייה, והתערוכה הזאת היא מאד מעשית ומאד מעניינת."
האורחים מהודו בתערוכה. צילום: תניה זיסקינד
ניטש יוגי מנפאל ביקר בביתן קק"ל יחד עם קבוצת סטודנטים שהביא איתו ליום הפתוח. "אני עומד בראש קבוצה של חמישים סטודנטים ממערב נפאל, שהגיעו לארץ לאחד עשר חודשים, כדי ללמוד על גידול עגבניות, פלפלים, ועוד. ראיתי הרבה דברים חדשים בתערוכה, ובמיוחד מרתקות אותי העגבניות הגדולות שמגדלים כאן בחממות. זה מעורר השראה כאשר הקשרים בין מדינות מובילים להישגים טכנולוגיים המיטיבים עם כל האזרחים והתושבים."