סדנה לניהול בר-קיימא של מי נגר, מרץ 2017

במהלך הסדנה נדונה השאלה כיצד מי גשם מסערות, יכולים להועיל לעיר ומה הדרך לגרום להם לעשות זאת במקום לראות בהם מטרד. הסדנה נערכה כחלק ממחקר מתמשך בנושא ערים רגישות למים שמתנהל בטכניון בחיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיתוף עם קק"ל ו- JNF אוסטרליה.

פרופ' טלי אלון-מוזס מהפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון, שארגנה את האירוע, קיבלה את פני המשתתפים בסדנה וציינה שהוזמנו להשתתף בה מומחים מתחומים רבים, כיוון שהפתרונות יתפתחו רק באמצעות שיתוף פעולה ומפגש מוחות רב-תחומי.

לאחר ההקדמה פנו המשתתפים למגוון מושבים מקצועיים שבהם דנו בדרכים לניצול מי הגשם מהסערות ובפרויקטים שמדגימים את ההצלחה בכך.

דיקנית הפקולטה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון פרופ' איריס ערבוּת אמרה כי "הסדנה היא עוד חוליה במחקר המתמשך בנושא ההתמודדות עם מי שיטפונות, שהחל כבר ב-1990. אבל גם אז היה קשה לשכנע אחרים בחשיבות היוזמה. התפיסה אז עדיין הייתה, שבאקלים המדברי של ישראל, מי נגר מסערות אינם משהו שצריך לעורר דאגה רבה".

דיון שולחן עגול בין משתתפי הסדנה. צילום: דניס צין

ראש המרכז לתכנון ערים בטכניון פרופ' שמאי אסיף אמר שהמדינה חייבת לנקוט צעדים חיוניים כדי להתמודד עם השינויים שקורים כעת בדפוסי הגשם. לדבריו, "לעת עתה העתיד נראה עגום בגלל העדר מוחלט של תכנון לאומי אפקטיבי. בשערים או שלושים השנים הבאות צפויה התפשטות עירונית כפולה במדינה, והבעיות שקשורות לערים רגישות מים צפויות להחריף אם לא יינקטו מראש צעדים כנגד הסכנות. הפתרון של קציר מי הנגר יהיה צעד בכיוון הנכון. הוא יקטין נזקי שיטפונות לתשתיות של העיר ואת הזיהום של מקורות מים ראויים לשתייה, כגון אקוויפרים ונחלים וגם, בו-זמנית, איסוף מי הגשם יספק עוד משאב של מים מתוקים נקיים".

נציג קק"ל רן קציר אמר שהוא שמח לקחת חלק באירוע שמשתתפים בו בעלי מקצוע ומומחים רבים: "קק"ל היא ארגון סביבתי ששם דגש עיקרי על ייעור ושימור מים. קק"ל אוסטרליה היא שהביאה לראשונה לישראל את נושא השטחים הפתוחים בערים רגישות למים, לאחר מחקר שנעשה באוניברסיטת מונאש במלבורן. כך הכרנו את ירון זינגר, אז דוקטורנט ישראלי צעיר מאוניברסיטת מונאש שחקר את התופעה, ומאז שובו לישראל ב-2010 עבדנו יחד בחקר ערים רגישות למים, וזו הסדנה הראשונה שמכוונת ליישום בשטח של המחקר".

ד"ר ירון זינגר, המכהן כיום כראש המרכז לערים רגישות מים בישראל, הרחיב בנושא היקף ההסלמה של בעיית מי הנגר מסערות. לדבריו, "ההתחממות הגלובלית גורמת למצב שבו יש פחות אירועי גשם, אך כשהוא יורד, כמות המים גדולה יותר. הניקוז הקיים בערים אינו מתאים לזרם המוגבר, דבר שמגביר את ההצפות. המצב מחריף בגלל מגמהת ההרחבה והמודרניזציה המאיינת כיום ערים רבות. מחקרים הראו שגם בניית מגדלים תורמת להגברת עוצמות הגשם".


קהל סטודנטים בהרצאות הסדנה.  צילום: דניס ציןקהל סטודנטים בהרצאות הסדנה. צילום: דניס צין

זינגר הוסיף כי המחקר שמתבצע במרכז לערים רגישות למים בישראל ממומן על ידי קק"ל, בסיוע JNF אוסטרליה.

מתכננת הערים והסוציולוגית פרופ' נעמי כרמון מהטכניון הביעה צורך בשינוי החקיקה בישראל כדי שתאכוף ניהול מים בר-קיימא. לדבריה, "זאת תפיסה מנוגדת לחוק הישראלי הקיים, שקבע ב-1957 כי מי סערות הם הרסניים, ויש להיפטר מהם על ידי ניקוז הולם. היום אנו יודעים שמי סערות הם משאב חשוב, ושאת המונח 'ניקוז' יש להחליף ב'ניהול סערה'. לשם כך דרוש לנו תכנון רב-תחומי בהיקף רחב".

הסטודנט לתואר שני בטכניון נדב שפירא מפקח על כמה פרויקטים של מי סערה בישראל ובהולנד במסגרת תוכנית המחקר ל-מ.א. שלו בתכנון ערים. שפירא הציג את המחקר, סקר כל פרויקט והסביר מה היתרונות והחסרונות שמצא בו.

לאחר מכן שלושה אדריכלי נוף מערים שונות בישראל תיארו פרויקטים שעסקו בהם וכללו ניהול מי נגר מסערות.

רחל ויינר, שתכננה את הנוף והפיתוח בפארק עמק צבאים בירושלים, אמרה שהאתר המשוקם מאפשר כעת מערכת לאיסוף וטיהור מי גשם, וניקוזו לאגם שהפך לנקודת בילוי בפארק: "עליי לציין שהעמק הטבעי היפהפה ניצל מהריסה בידי תושבי ירושלים. כשנודע שהאזור יימסר לקבלנים להקמת בנייה מסחרית, התושבים יזמו קמפיין אדיר להצלת העמק. אחרי שלוש שנים העירייה נכנעה, והתוצאה היא הפארק המקסים שיש לנו היום, שגם העניק חיים חדשים לצבאים המקומיים".

לעומת זאת, האדריכלית נעמי אנג'ל חשפה קשיים חמורים בקידום תוכניות לשימור וקיימות. לדבריה, "נוכל רק להצביע על הבעיות ולהציע כלים לפתירתן. אולם גם אחרי שהצגנו אזהרות בוטות, קשה להביא את הרשויות לאשר אלמנטים 'מיותרים', לדעתם. אנו זקוקים באופן דחוף לחקיקה חדשה, שתעודד יזמים לנקוט צעדים הכרחיים. נכון להיום יש פער גדול בין תכנון רעיונות לבין הביצוע שלהם".

המהנדס בחברת המים מניב ראשון דב בוגייסקי, הציג בגאווה את פארק המים סופרלנד והבריכות הסמוכות לו בראשון לציון ואמר כי "המיקום תוכנן ונבנה לפי הפירוט שהוצע על ידי המרכז לערים רגישות למים. כל הבריכות מוזנות במי נגר מהעיר ומהוות אתר נופש להנאת המבקרים ותושבי האזור. בנוסף לתרומה לטבע ולסביבה המים גם מתנקזים לאקוויפר ומוסיפים יתרות מים מתוקים".

לאחר מושב הבוקר התקיימו דיוני שולחן עגול, וקבוצות מעורבות של אדריכלים, מתכנני ערים ונציגים מרשויות מים עירוניות העלו פתרונות לשאלה כיצד לעבוד יחד. רבים מהמשתתפים יצאו בדעה שיש ליזום קמפיין מודעות, שידגיש את הסכנות והיתרונות של מי נגר מסערות, ואת דרכי הטיפול בהם. כולם הסכימו שיש צורך בחקיקה חדשה, הולמת ומחמירה.

הסדנה הסתיימה בהרצאה של אדריכלית הנוף מקנדה ליאת מרגוליס, שתיארה בפני אולם מלא סטודנטים לארכיטקטורה ואנשי סגל בטכניון, את הצלחתה של עיריית מונטריאול בניהול מי נגר מסערות. מרגוליס, שנולדה בישראל אך עברה בגיל צעיר עם משפחתה לקנדה, אמרה להם שבזכות צעדים אלה, מי השתייה במונטריאול הם באיכות מצוינת.