בכנס השתתפו מומחים להידרולוגיה, מהנדסי ניקוז, אדריכלי נוף, מתכנני ערים, נציגי רשות המים, סטודנטים שעוסקים בתחום ועוד. קק"ל ארגנה את הכנס בתמיכת ידידיה באוסטרליה, יחד עם המרכז לערים רגישות למים ו"צלול" – עמותה לאיכות הסביבה ששומרת על הים ועל הנחלים בארץ.
פתח את הכנס מנהל מרחב מרכז בקק"ל ויו"ר המרכז לערים רגישות למים בישראל ד"ר חיים מסינג, שציין כי בעיית מי הנגר בעונת הגשמים ידועה והרבה נאמר עליה, אך הרשויות עדיין אינן עושות מספיק לפתרונה. מסינג קרא לפעולה ואמר, "אני לא מצביע על רשות כזו או אחרת כי הבעיה היא משותפת. קק"ל בישראל ובאוסטרליה משקיעה סכומי עתק כדי לחקור את התופעה. הראינו שיש פתרונות, אבל הם לא מיושמים והגיע הזמן שהגופים הרלוונטיים יתכנסו ויתחילו לעבוד".
משתתפי כנס ערים רגישת למים הרביעי. צילום: דניס צין
המושב הראשון עסק במצב הנוכחי בארץ. הנחתה את המושב דליה טל מעמותת צלול שהסבירה כי העמותה שואפת להביא את שימור המים וההגנה על הסביבה לראש מעייניו של הציבור הישראלי באמצעות שימור, פעילות מחקרית, העלאת מודעות וחינוך.
ממונה התכנון האסטרטגי ברשות המים מיקי זיידה עסק בהרצאתו בשילובם של ניהול ומחזור מי נגר עירוני בתכנון המים הכולל.
הממשק בין העיר לסביבה הכפרית היה נושא הרצאתו של סגן נשיא האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ערן אטינגר, שציין כי לא במקרה הוזמן להשתתף בכנס, שהרי ההיבט החקלאי הוא גורם מפתח בבקרה וברגולציה של מי שיטפונות.
ד"ר שולה גולדן מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב הציגה מחקר בנושא ערים רגישות למים שערכה בהיותה בטכניון, ופרופ' אביטל גזית, גם הוא מבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, הציג את מחקרו על הזדמנויות בעיר רגישה למים.
המומחית להנדסת המים מאוניברסיטת ניו סאות' ויילס בסידני שבאוסטרליה פרופ' אנה דלטיק הייתה הדוברת הראשית בכנס. היא הציגה תיאור מפורט של מחקרה האחרון, אך קודם לכן ציינה כי למרות ההבדל בגודל בין אוסטרליה וישראל התנאים וצמיחת הערים בהן דומים מאוד, ולכן שיתוף הפעולה ההדוק בין שתי המדינות בנושאים כמו ערים רגישות למים אינו מפתיע.
מנהל מרחב מרכז בקק"ל ויו"ר המרכז לערים רגישות למים בישראל ד"ר חיים מסינג בכנס. צילום: דניס צין
את המושב השלישי הנחה מארגן הכנס ומייסד המרכז לערים רגישות למים בישראל ד"ר ירון זינגר, שהזמין את הקהל לאתגר את המומחים ולהציג להם שאלות לגבי מחקריהם.
פרופ' רוני וולך מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית הציג אפיון של מי נגר עירוניים בערי ישראל. פרופ' אביתר אראל מהמכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון המחיש אפשרות לתכנון ועיצוב תוך חשיבה על ערים רגישות למים. ראש היחידה להנדסה סביבתית באוניברסיטת בן גוריון בנגב פרופ' אשר ברנר תיאר את ההתפתחות של ביו-פילטרים היברידיים. פרופ' טל מוזס מהטכניון הציגה אלמנטים עיקריים לתכנון עירוני בערים רגישות למים בארץ.
חתם את הכנס ד"ר ירון זינגר, שהרצאתו התמקדה בטכנולוגיות רגישות למים לניהול ולמחזור מי נגר עירוני.
למידע מפורט על הכנס וההרצאות שנישאו בו »
לכתבות נוספות בחדשות קק"ל