דף שיח: פאני בן עמי, המפקדת הקטנה

*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

• כתבו על פתק חמישה דברים המעסיקים ומעניינים אתכם ביומיום מלבד הלימודים (חוגים, תחביבים, חברים, מוזיקה, טלוויזיה).
• צרפו יחד את הפתקים ותקבלו תמונה של תחומי העניין של נוער ישראלי בשנות ה-2000.
  כעת, נסו לדמיין – איך היה להיות נער/ה בשנות ה-20 של המאה הקודמת? האם תחומי העניין של בני הנוער היו דומים לאלה של ימינו? אם כן, במה?

סיפורה של פאני בן עמי

פאני בן עמי נולדה בשנת 1930, בת למשפחה יהודית, בעיר באדן באדן שבגרמניה. ב-1933, עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, נמלטו פאני ובני משפחתה כפליטים חסרי כל לפריז, בירת צרפת.

שש שנים לאחר מכן נאסר אביה של פאני על ידי שוטרים צרפתיים בחשד לחתרנות פוליטית. פאני ושתי אחיותיה הועברו לבית הילדים Chaumout, בחסות ארגון אוז"ה (OSE) – "ארגון להגנה על בריאותם של יהודים" – שפעל בפריז ונתן שירותי סעד לילדים וסיוע רפואי. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הוציא הארגון ילדים ממחנות מעצר, שיכן אותם במעונות שתחת אחריותו ודאג לבריאותם ולהשכלתם. פאני הוסתרה, יחד עם 70 ילדים נוספים, במשך שלוש שנים, בבית ילדים במרכז צרפת.

בספטמבר 1943 החלו חברי ארגון OSE והמחתרת היהודית להבריח לשוויץ את הילדים היהודים שהיו תחת חסותם, ושהו במקומות מחבוא שונים בדרום צרפת. פאני ושתי אחיותיה הקטנות חברו לקבוצה בת 28 ילדים מהעיר מג'ב (Megeve), שהוריהם גורשו. את הקבוצה ארגנו ניקול סלון-וייל ובעלה ג'ק סלון, חברי OSE, במטרה להבריח את הילדים מצרפת הכבושה על ידי הנאצים ולהעבירם את הגבול לשוויץ.

חברי הקבוצה הצליחו להימלט מביקורת שעשו הגרמנים והגיעו ברכבת לעיר הגבול אנמאס (Annemasse), כשהילדים מסתתרים בין שקי דואר. בתחנה פגשו את גב' סלון, שהעלתה אותם, בליווי מספר מבוגרים, על שתי משאיות שנשכרו מראש כדי להסיעם אל הגבול עם שוויץ. לרוע המזל, שוטרי הג'נדרמריה הצרפתית (גוף צבאי שעסק בפעילות שיטור) עצרו את המשאיות והילדים נכלאו בבית הספר המקומי בעיר טונון, כדי להיחקר ולהימסר לחיילי הגסטאפו. לאורך כל הדרך, גילתה פאני תושייה מופלאה והשכילה לנצל שעת כושר ולהביא להימלטות לא רק של אחיותיה ושלה, אלא גם של 15 ילדים נוספים, שהיו עימה בקבוצה. הם ברחו ליער ופאני הובילה את הקבוצה במשך כשבועיים בצעידה רגלית, שהצריכה ניווט, בתנאי קור, רעב ומחסור, כאשר עליהם להסתתר לעיתים קרובות במעבה היער.

• עד לבריחה, הייתה פאני נערה "רגילה". מה, לדעתכם, הניע אותה לפעול, לגלות מנהיגות ולקבל אחריות על כל קבוצת הילדים?
• מה "סיכנה" פאני בכך שדאגה לכל קבוצת הילדים והובילה אותה, ומה "הרוויחה" מכך?
  האם הייתה לה ברירה אחרת?

חנה סנש, לוחמת ומשוררת יהודייה, מצנחני היישוב העברי, התנדבה לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. חנה צנחה לשטח הונגריה הכבושה, נתפסה, נחקרה בעינויים והוצאה להורג.

• גם חנה סנש, סמל להתנדבות ולגבורה יהודית, כותבת כמה קשה ההחלטה להתנדב ולעשות למען הזולת, תוך סיכון חיים.
  האם, לדעתכם, עמדה גם פאני בפני ההתלבטות הזאת?
• האם היותה ילדה צעירה הגבירה את ההתלבטות וההיסוס או הפחיתה אותם?
• האם, לדעתכם, יש טעם למאמציו של היחיד, כפי שתוהה חנה סנש?
• האם במצבי קיצון של הישרדות חייב הפרט לחשוב גם על אחרים או שמספיק שידאג להישרדותו שלו ושל משפחתו הקרובה?

• לפי הקטע הזה, מה הכריע את הכף וגרם לחנה סנש לעשות מעשה שיסכן את חייה?
• האם גם לכם יש דוגמה של מעשה שעשיתם רק כדי לא לשבת בצד בחיבוק ידיים ולא להשפיע? ספרו עליו.

• האם אתם מסכימים עם שני הציטוטים או רק עם אחד מהם? אם כן, ציינו עם איזה ציטוט אתם מסכימים.
• מה תיקחו אתכם מסיפורה של פאני בן עמי ומסיפוריהם של יהודים שהצילו יהודים?