יער הקדושים - הנצחת נספי השואה באמצאות עצי קק"ל

כרזה יער הקדושים. מתוך אוסף הכרזות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי KRA\233כרזה יער הקדושים. מתוך אוסף הכרזות ההיסטוריות של קק"ל בארכיון הציוני המרכזי KRA\233

עד מלחמת העולם השנייה, הייתה באירופה פעילות ענפה של ארגונים ציוניים. קהילות יהודיות רבות תרמו לקק"ל כדי לגאול אדמות בישראל ולנטוע עצים לכבוד ולזכר קרוביהם. השואה הביאה להפסקת הפעילות הציונית באירופה. פעיליה ועסקניה של קק"ל אבדו את הקשר עם גורמים בארצות חופשיות וההתרמות מהמדינות הכבושות נפסקו. עם סופה של המלחמה, התעוררה שוב הפעילות הציונית בקרב קהילות אירופה. במיוחד רצו יהודים רבים להנציח את אהוביהם, מקריהם וקהילותיהם שנספו על ידי המכונה הנאצית.

הרעיון להנציח את נספי השואה באמצאות עצי קק"ל החל בקרב יהדות פולין. מהמסמכים שבתיקים ההיסטוריים של קק"ל שבארכיון הציוני המרכזי עולה כי משנת 1946 החלו קהילות יהודיות בפולין לתרום לקק"ל באמצעות פעיליה בפולין כדי להנציח את הנספים.

"יער הקדושים, מצבה לזכר ה-6 מיליון". כרזה עבור יער הקדושים ביידיש. הוצאת קק"ל גרמניה. מעצב י.ד. שיינדמן, 1947 [KRA\2076]"יער הקדושים, מצבה לזכר ה-6 מיליון". כרזה עבור יער הקדושים ביידיש. הוצאת קק"ל גרמניה. מעצב י.ד. שיינדמן, 1947 [KRA\2076]

המפעל זכה להצלחה רבה ובמהרה הגיעו התרומות מפולין בלבד לכדי 50,000 עצים. בעקבות פולין החלו יוזמות דומות ברחבי אירופה כמו צ'כוסלובקיה ובלגיה. במהרה יער הקדושים זכה לאהדה אדירה, וההתרמות עבור היער הגיעו עד לאמריקה הצפונית והדרומית.

כרזה עבור יער הקדושים בעברית, ספרדים ויידיש. הוצאת קק"ל ארגנטינה 1951. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזיכרזה עבור יער הקדושים בעברית, ספרדית ויידיש. הוצאת קק"ל ארגנטינה 1951. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי

עזרו להקים מצב חיה עבור 6 מיליון הקדושים", עלון התרמה ליער הקדושים באנגלית. הוצאת קק"ל ארצות הברית. 1951. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי

 

עזרו להקים מצב חיה עבור 6 מיליון הקדושים", עלון התרמה ליער הקדושים באנגלית. הוצאת קק"ל ארצות הברית. 1951. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי"עזרו להקים מצבה חיה עבור 6 מיליון הקדושים", עלון התרמה ליער הקדושים באנגלית. הוצאת קק"ל ארצות הברית. 1951. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי

יער הקדושים זכה לתמיכה נרחבת מכלל הקהילות היהודיות. בנוסף, דמויות ציוניות רמות מעלה התגייסו למפעל ההנצחה הזה. תיעוד לתמיכת מנהיגי הציונות ניתן למצוא בתיקים ההיסטוריים, כמו מכתב התמיכה שהוציא בנושא הרב הראשי לישראל, יצחק הרצוג, שקרה לתמוך ביער הקדושים ולתרום לנטיעתו לפני שנת שמיטה. כמו כן בתיקי קק"ל ההיסטוריים נמצא מכתב בכתב ידו של קסוטו שלקח חלק בהתרמות למען היער בניו יורק.

מכתב מאת הרב הראשי לישראל יצחק הרצוג אשר קורא לתרום ליער הקדושים של קק"ל 1952מכתב מאת הרב הראשי לישראל יצחק הרצוג אשר קורא לתרום ליער הקדושים של קק"ל 1952

מכתב מאת קסוטו המברך על מפעל יער הקדושים בניו יורק 1951מכתב מאת קסוטו המברך על מפעל יער הקדושים בניו יורק 1951

עם זאת, למרות ההצלחה של המפעל, נטיעת היער התעקבה. התקופה שלאחר מלחמת העולם הייתה עמוסה אירועים ועימותים, וקק"ל הייתה עסוקה אז בהכשרת קרקע, הקמת יישובים, ושיכון העולים הרבים שבאו לאתר ארץ  ישראל החדשה. בעקבות כך, לא נטע יער הקדושים למרות התרומות הרבות. זאת עד שנת 1951, שהייתה גם שנת היובל לקק"ל, אז קק"ל החליטה להוציא לפועל את תוכנית יער הקדושים.

ביער תוכנן לנטוע 6 מיליון עצים, לזכר 6 מיליון הנרצחים בשואה. מיקום היער יועד לקרבת נחל כסלון שבהרי ירושלים. היער חולק לפי קהילות, כאשר בעבור כל קהילה יהודית שנספתה נטעה חורשה והוצב שלט זיכרון.

מפת נטיעה עבור השטח המיועד ליער הקדושים בכסלון, מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים שבארכיון הציוני המרכזימפת נטיעה עבור השטח המיועד ליער הקדושים בכסלון, מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים שבארכיון הציוני המרכזי

טקס ראשית הנטיעה ביער הקדושים נקבע ל-7 במרץ 1951. לטקס הוזמנו נציגי הממשלה, הסוכנות היהודית, נציגי יהדות הגולה, הארגונים הלוחמים בנאצים, תנועות הנוער, המפלגות העולמיות, ונציגי כלל הקהילות השונות שתרמו ליער ובתוכן- פולין, ברית המועצות, גרמניה, אוסטריה, רומניה צרפת ועוד. את הטקס פתח יוסף ויץ במעמדו כחבר דירקטוריון קק"ל. בנאומו, הדגיש ויץ את קיבוץ הגלויות וקרא ליער "סמל האחדות, השיבה למקור והתחיה".

הזמנה לטקס חנוכת יער הקדושים. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזיהזמנה לטקס חנוכת יער הקדושים. מתוך תיקי קק"ל ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי

תוכניית הטקסתוכניית הטקס

נאום יוסף ויץ בפתיחת הטקס - חלק א'נאום יוסף ויץ בפתיחת הטקס - חלק א'

נאום יוסף ויץ בפתיחת הטקס - חלק ב'נאום יוסף ויץ בפתיחת הטקס - חלק ב'

הטקס התקיים ברוב הדר במורדות הרי ירושלים. בטקסט השתתפו נציגי ציבור נכבדים כמו דוד רמז והרב הרצוג, אך גם חברי הקהילות התורמות והקהל הרחב. תיעוד מהטקס נשתמר בארכיון התצלומים ההיסטוריים בארכיון הציוני המרכזי.

ילדים בטקס הנטיעות ביער הקדושים. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי NSC\103955. צלם: לא ידועילדים בטקס הנטיעות ביער הקדושים. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי NSC\103955. צלם: לא ידוע

הרב הראשי הרצוג נואם בעת טקס חנוכת יער הקדושים מעל דוכן עם סמל החגיגות היובל לקק"ל. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי NSC\103959. צלם: לא ידועהרב הראשי הרצוג נואם בעת טקס חנוכת יער הקדושים מעל דוכן עם סמל החגיגות היובל לקק"ל. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי NSC\103959. צלם: לא ידוע

קהל יושב על האדמה בטקס חנוכת יער הקדושים. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי PHPS\1331539. צלם: לא ידועקהל יושב על האדמה בטקס חנוכת יער הקדושים. באדיבות הארכיון הציוני המרכזי PHPS\1331539. צלם: לא ידוע

הפרויקט היה להצלחה וביער אכן נטעו 6 מליון עצים לזכר קורבנות השואה. לאחר מכן, טקסי יום הזכרון הממלכתיים לשואה ולגבורה התקיימו ביער הקדושים עד שעברו להר הרצל אחרי הקמת יד ושם. עם השנים הוסיפה קק"ל אנדרטאות מיוחדות ליער, בתוכן פסל "גווילי האש" של נתן רפפורט, ו"יד אנה פרנק" שנתרמה על ידי ידיד קק"ל בהולנד. כיום, יער הקדושים ממשיך לצמח ולעבות את הרי ירושלים, לזכר אותם יהודים שנרצחו בשואה.

גווילי האש. מתוך ארכיון התמונות של קקל. D3066-123 צלם: ישראל סיניגווילי האש. מתוך ארכיון התמונות של קקל. D3066-123 צלם: ישראל סיני

יער אנא פרנק בכסלון. מתוך ארכיון התמונות של קק"ל. D205-026. צילום: ארכיון קק"ליער אנה פרנק בכסלון. מתוך ארכיון התמונות של קק"ל. D205-026. צילום: ארכיון קק"ל

יער הקדושים 2014. מארכיון התמונות של קק"ל. צלם: מורדגןיער הקדושים, 2014. צילום: מורדגן, ארכיון הצילומים של קק"ל