בקיץ 1999 הוחלט לבדוק את יעדיה האסטרטגיים של קרן קימת לשנות האלפיים, ובמסגרת התארגנות חדשה נקבע שהיא תעסוק בקרקע ובטבע, באדמה ובפיתוחה, בייעור ובהשבחת קרקע. הפעילות ביער נועדה להפוך אותו למקום שוקק ולנקודת מפגש, כמעט אינטימית, בין האדם לבין הטבע. אם במשך מרבית שנות המאה נועד היער לתפוס קרקע ולגאול אותה משממונה, המגמה של ערב המאה החדשה היא לפתוח אותו לציבור. היער, לפי הגישה של שנות האלפיים, נועד לציבור, ומשום כך יש להכין אותו לקבלת פני האנשים באמצעות הכנת שבילים, שלטים ושירותים. לא רק העצים והצל, הרוח הקרירה ומנגינת הציפורים יביאו את הישראלי אל היער – אלא גם הדרך אליו, השבילים שבתוכו, פינות הישיבה הקסומות ויצירות האומנות הפזורות בו.
גם היערן של קרן קימת, בסיומה של המאה הראשונה, אינו עוד האיש שעוסק רק בעץ עצמו – בטיפוחו ובשמירה עליו בלבד – אלא מי שעושה הכול כדי להפוך את היער למקום שובה את הלב, לנקודה של רגיעה ורומנטיקה, לפיסה של נוף קסום, לאתר לכל המשפחה.
כחלק מההיערכות המרחבית של קרן קימת לקבלת פני הקהל ולצורכי הקהל הוחלט על מקצוע חדש, שנוסף למקצועות היער: רכז קליטת קהל, וכדי להביא את הציבור אל היער – יזמה הקרן סיורים רומנטיים, קונצרטים לאור השקיעה, טיולים לאור הירח ואירועים אחרים ביער. מרבית הפעולות האלה מתקיימות באמצעות חוג ידידי קרן קימת, הקרוי בשביל הירוק. המטיילים והמבקרים ביער זוכים גם לנוף מרהיב, לאוויר צלול ונקי, לצלילים ענוגים ולחוויה רומנטית – וגם להכיר את סיפורה של הקרן, שתולדותיה של הארץ ושל התנועה הציונית שזורים בה כחוט השני. בעת הסיורים הליליים, המדריכים מספקים מידע, רקע וסיפורים על האתר, על תולדות המקום ועל פעולותיה של קרן קימת. לפני קונצרט או מופע, הקהל צופה בסרט רפסודה בירוק, המביא נקודות הציון החשובות בדרכה הארוכה של הקרן.
יעד נוסף לשנים הבאות הוא המים. קרן קימת לא תזנח את הפעילות בתחום המים, החיוני כל כך לפיתוח הקרקע, וכן בנושאי התיישבות, חינוך והידוק הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. מפעלי הקרקע המרכזיים ובעלי החשיבות הלאומית ימשיכו להעסיק את הקרן גם בשנים הבאות. המפעלים כוללים שימור קרקע והבטחתה כקרקע הלאום של העם היהודי, בדיוק ברוח החזון של יוצריה מאה שנה קודם לכן.