דפנה אוני ויצחק קטרה - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
סופות אבק הן מקור עיקרי לחומר חלקיקי (particular matter – PM) באטמוספירה, ובכך הן גורמות לעלייה בזיהום האוויר ולהשפעה על בריאות האדם. במהלך סופת אבק ריכוז PM10 (חומר חלקיקי בעל קוטר קטן מ-10 מיקרומטר) יכול להגיע לממוצע יומי של 2000 מיקרוגרם/מ"ק – ריכוז שהוא גבוה פי 40 מהתקן לאיכות אוויר על פי ארגון הבריאות העולמי. מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעתם של יערות נטועים באזור צחיח-למחצה על זיהום אוויר במהלך סופות אבק.
ריכוזי אבק אטמוספרי נמדדו במרחב יער להב בצפון הנגב, בסביבה אורבנית הנמצאת בצדו המוגן מרוח של היער (קיבוץ להב) ובסביבה אורבנית הנמצאת במרחק משטח היער (לקייה اللقية). ריכוזי PM10 נמדדו במרחב היער בתקופת רקע (ללא סופות אבק) ובזמן אמת של סופות אבק באמצעות מדי חלקיקים. במהלך תקופת הרקע היער וסביבתו התאפיינו בריכוזים נמוכים יותר של PM10 (38 מיקרוגרם/מ"ק) בהשוואה לאזור המרוחק מהשפעת היער (54 מיקרוגרם/מ"ק). למרות ההבדל הקטן יחסית, יש לכך חשיבות בחשיפה ארוכת טווח לבריאות האדם. במהלך סופות אבק נמצאה הפחתה בריכוז החומר החלקיקי במרחב היער ובקיבוץ להב. מידת ההשפעה של היער על זיהום האוויר בסביבתו תלויה בגודל הסופה ובכיוון הרוח. בקיבוץ להב ההפחתה הייתה מרבית בסופות מערביות, שבהן הקיבוץ נמצא בצד המוגן מרוח. עם זאת, גם הצד החשוף לרוח, בסמוך ליער, אופיין בריכוז PM10 נמוך ביחס ליישוב לקייה. חלקיקי האבק אשר שוקעים ונצמדים לעלוות עצי האורן (מחטים) נבדקו במעבדה. נמצא כי משקל האבק הכולל על גבי שטח הפנים של מחטי האורן הוא 9.2-8.1 גרם/מ"ר, המסתכמים לערך מינימלי של כ-418 טון אבק לשטח היער כולו אשר הוסר מהאטמוספירה. מסך האבק השוקע, החלק היחסי של PM10, הוא 60.2%-41.7%.
התוצאות מלמדות על התפקיד של היער בהפחתת ריכוז החומר החלקיקי וכתוצאה מכך איכות האוויר טובה יותר בסביבת היער ובאזורים עירוניים סמוכים. ממצאים אלו יכולים להצביע על שירות מערכת אקולוגי נוסף שהיער מספק ולתמוך בתכניות פיתוח סביבתי באזורים הנמצאים תחת סיכון פוטנציאלי של זיהום אוויר בעקבות שימושי קרקע ו/או שינויי אקלים.
מילות מפתח: חומר חלקיקי, אבק שוקע, איכות אוויר, שירות אקולוגי.
להורדת המאמר »