ב-15 באפריל 1948 מסרו הבריטים את המצודה לידי הערבים. בשל מקומה האסטרטגי הוחלט מיד על כיבושה. המשימה הוטלה על גדוד 11 של גולני ויחידה מן הגדוד השלישי של הפלמ"ח. ניסיון הכיבוש נכשל. בקרב זה נהרגו ארבעה לוחמים. ב-20 באפריל יצאו לוחמי הפלמ"ח תחת פיקודו של דוד (דוד) צ'רסקי לניסיון כיבוש נוסף של המצודה, שנכשל אף הוא. בקרב זה נפלו 22 לוחמים.
המתקפה השלישית על המצודה התרחשה ב-16 במאי. הכוח התוקף ניצל את כל חומר הנפץ שעמד לרשותו כדי לפרוץ את הגדרות ולא נותר בידו חומר נפץ לפיצוץ קיר המצודה. הכוח הטיל מצור על המצודה במשך יום שרב תמים. סבלים העלו ברגל חומר נפץ נוסף, אך הפעלתו לא פרצה את קיר המצודה. מטוס אוסטר שהטיל פצצות תבערה פרימיטיביות על המצודה ערער את ביטחונם של הערבים והם נטשו את המקום.
כוח שנכנס למצודה בשעה שתיים אחר-חצות מצא אותה ריקה. עם עלות השחר יצאו הלוחמים לסרוק את השטח, מצאו את חללי ההתקפה השנייה וקברו אותם בקבר אחים ליד המצודה. בשעות הבוקר נורו כמה פגזים מלבנון. אחד מהם קטל שניים מהלוחמים וכך עלה מספר החללים ל-28 (כ"ח), ומכאן כינויה הנוסף של המצודה – מצודת כ"ח.
מצפור נוף לאגמון החולה ע"ש משפחת מאואר
מקום קסום השוכן על תוואי שביל ישראל מול מושב רמות נפתלי. המצפור נקרא על שם התורמים, משפחת מאואר מבולטימור שארה"ב. מהמצפה נשקף נוף שדות עמק החולה ומאגרי המים שבו ואגמון החולה.
מצפור איתן בלחסן במושב רמות נפתלי
מצפה נוף ובו אנדרטה להנצחת זכרו של רס"ן איתן בלחסן ז"ל, מפקד סיירת צנחנים שנהרג בשנת 1999 בלבנון. במרכז האנדרטה עץ זית. המצפור ממוקם מול בית הוריו של איתן וצופה אל רמת הגולן, עמק החולה, ובימים של ראות טובה ניתן לצפות ממנו גם לעבר מקום נפילתו.
קרן נפתלי
קרן נפתלי היא מצפור נוף יפהפה לעבר עמק החולה, הגולן, החרמון והגליל העליון, הממוקם גם הוא על שביל ישראל, בפסגה רמה ובולטת (510 מטר) בדרום הרי נפתלי. שמו הערבי של המקום הוא ג'בל אל-הראווי ("הר האלות"). חלק מההר מכוסה חורש, שבולטים בו כמה עצי אלה אטלנטית גדולים. על פסגת ההר נראים שרידים קדומים, ובהם מערות קבורה חצובות, שרידי רצפת פסיפס ושרידי מקדש הלניסטי שבין חורבותיו נמצאה כתובת יוונית המציינת שמו של אדם שתרם כסף להקמת מקדש לאלה אתנה.
במלחמת העצמאות, בעת הקרב על רמות נפתלי, היה כאן משלט של ההגנה.
חניון הפילבוקס
ממוקם בין צומת כ"ח למצודת ישע. החניון הוקם בסמוך למצדית המכונה פילבוקס. מקורו של השם פילבוקס הינו בצורתו של המבנה הדומה לקופסת תרופות. בחניון עובר גם שביל הפלמ"ח שתחילתו במצודת ישע.
שביל החידות על שם רן כוכבא
שביל באורך 300 מטר המנציח את זכרו של הטייס רס"ן רן כוכבא ז"ל, שנהרג בהתרסקות מסוקו במלחמת לבנון השנייה. השביל מוביל למצפה, הממוקם בנקודת נפילת המסוק שבה הוקם גלעד לזכרו. לאורך השביל סלעים עליהם חרוטות שבע שאלות ושבע תשובות הקשורות להיסטוריה ולגיאוגרפיה של האזור. מהמצפה ניתן לראות את הרי גולן, עמק החולה והאגמון, הרי אביטל ובנטל, החרמון ויישובי אצבע הגליל.
חניון נחל קדש תחתון
החניון ממוקם מול המועצה האזורית מבואות החרמון. קק"ל הכשירה את החניון לנוחות המטיילים היורדים בערוץ התלול והמרשים של נחל קדש והמעפילים במעלה שביל לוחמי הפלמ"ח אל מצודת כ"ח. בנוסף הכשירה קק"ל בפארק מגרשי חנייה, שבילי הליכה וטיולים, פינות ישיבה, פינות משחקים ועוד. בימי החורף והאביב ניתן ליהנות מזרימת מפלים מרהיבה, מצמחייה עשירה ומגוונת ומגשרון הליכה שעובר מעל הנחל.
סינגל הרי נפתלי
שביל רכיבת אופניים מעגלי באורך 23 ק"מ. השביל אינו קשה מבחינה טכנית, אך דורש כושר גופני, שכן במהלך המסע יש להתגבר על הפרש גובה מצטבר של כ-550 מטר. הסינגל מעניק תצפיות מרהיבות על נופי עמק החולה והגולן.
הסינגל עובר בין השאר באתרים הבאים: גן הפסלים שליד מכללת תל-חי, עין רועים, מצפור לירן סעדיה, החניון הגאולוגי ותחנת הביניים של צוק מנרה. השביל מסומן היטב ומשולט בשלטים בעלי קוד QR.
נקודות הכניסה לשביל היא בחניון הגאולוגי שבכניסה הצפונית לדרך נוף הרי נפתלי (ליד כפר גלעדי) ותחנת הביניים של צוק מנרה. בתחנת צוק מנרה ניתן לעלות עם האופניים ברכבל ולחסוך את קטע העלייה קשה.