פארק עמק התכלת

משער הכניסה נפנה בדרך צפונה אל בריכות המים שהכשירה קק"ל באפיק הנחל, ושברווזים ואווזים שוחים בהן להנאתם. מהבריכות נפנה ימינה לשביל סלול המקביל לאפיק נחל ביריה (הנחל מתחיל את דרכו במורדות הר כנען והר ביריה ומשם הוא יורד ועובר לכל אורכו של פארק עמק התכלת).

נחל ביריה מתנקז לנחל שכוי (מיובלי נחל עמוד). השביל עובר בין עצי צפצפה מכסיפה גבוהי צמרת. עצי הצפצפה יוצרים פינות צל קרירות ונעימות בקיץ, ומראות מרהיבי עין של שלכת צהובת-עלים בחורף.

בגשרון השלישי נחצה לגדה המערבית של הנחל, נפנה שמאלה ונגיע לעין חסיל. חסיל הוא אחד ממיני הארבה הנזכרים במקרא: "ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה" (תהלים ע"ח, מ"ו). השם העברי שומר על צליל שמו הערבי של המעיין - עין אל חאציל, שפירושו "מעיין היבול". מי המעיין הרוו בעבר גני ירק.

נחזור לגשר ונמשיך צפונה בשביל המתפתל. נחלוף על פני נביעה קטנה נוספת. אדמת הפארק היא רנדזינה בהירה, אדמה המכילה שכבות של חוואר אטים למים. כאשר נחשפת שכבת החוואר, פורצים מי הגשמים שחלחלו בשכבות אלה והם מופיעים בשטח כנביעות קטנות. בתחום הפארק נובעים במשך רוב ימות השנה חמישה מעיינות.

השביל מתפצל, אך בתחנתנו הבאה - מעיין התכלת - נגיע לכל אחד מסעיפיו. הניקבה הקטנה, שנחפרה בצד השביל בעבר ושכיום מדופנת באבנים מסותתות, נועדה להגביר את שפיעת המעיין. מימיו הובלו בתעלה אל בריכה מטויחת. מהבריכה הוליכו את המים לחלקות קטנות שלמרגלותיה. קק"ל שיפצה את הבריכה ובנתה במדרון שמעליה קיר אבן, המונע גלישת קרקע ואת סכנת השקיעה של כביש מירון-צפת (כביש 89) שעובר בסמוך לכאן. עצי חרוב עתיקי יומין ועצי פרי שקק"ל נטעה ליד המעיין משלימים את תמונת הנוף היפה במקום.

נרד שוב לתחנה מספר 3 במפה ונגלוש ממנה בשביל לא סלול עד למקום המפגש עם דרך רחבה וגשר. דרך זו חיברה בעבר את צפת אל ביריה.

לתשומת לבכם: מסלול זה פתוח רק עד הבריכות התחתונות.
המסלול מהבריכות ועד בית העלמין וחניון האיסוף סגור זמנית למטיילים.
(תאריך הפרסום באתר: 25.2.2019)

המעוניינים להשלים את המסלול הארוך ימשיכו מתחנה 9 לעבר שאר התחנות. כ-200 מטר משם חוצה את השביל תעלה מרושתת המנקזת נביעה קטנה. זה מה שנותר מעין אל עפיא, שנבע כ-100 מטר מכאן במעלה ההר והיה ידוע בתולדותיה של צפת כבעל סגולות מרפא לשותים ממימיו. המעיין כוסה בעפר במהלך פיתוח הפארק, אך מימיו ממשיכים לחלחל במדרון והם פורצים כאן.

לצד השביל הכשירה קק"ל פינות ישיבה מוצלות, הצופות מקרוב בצמחיית הנחל העשירה - משוכות פטל ועצי ערבה ותאנה. בקיץ מעטרת את גדות הנחל פריחת נענה משובלת וערברבה שעירה. הליכה קצרה מובילה לפרגולה המצלה על מרפסת תצפית לעבר רמת יהויריב, מושב מירון ופסגותיהם הנישאות מימין לשמאל של הר אדיר, הר חירם והר מירון.

טיפוס קל בשביל מדרגות מוביל למזלג שבילים שבקרבתו צומחת קבוצה של עצי שזיף הדוב - עץ נדיר בארצנו הצומח בר במרומי הגליל העליון. נפנה בזהירו בשל סכנת החלקה בדרך במורדו התלול של השביל הימני אל פינת חמד שבה נופלים מי הנחל במפל קטן אל בריכה. שולי הבריכה וקיר המפל מעוטרים בצמחי השרך שערות שולמית ובעצי תאנה.

בדרך למפל עובר בצדו הימני של השביל פס של רטיבות, שתעלה מרושתת מנקזת אותו. מקור הלחות הוא מעיין נסתר שאין אליו גישה. זהו עין סיס, שנקרא על שמו של סיס החומות - ציפור קטנה הדומה לסנונית. השם העברי שומר על צליל שמו הערבי של המעין - "עין סאיס", שפירושו סייס, כלומר, אדם המטפל בסוסים.

בצד הבריכה שמתחת למפל בולט מדף עץ עם מעקה. קיר הסלע שמעליו רטוב ומטפטף. מקור הטפטוף הוא מעיין קטן שאין אליו גישה. מעיין זה לא זכה לשם והוא אף אינו מסומן במפות. ייתכן שבשנים גשומות במיוחד נובעים מעיינות נוספים, שנעלמים בשנים שחונות. ייתכן גם שמקום הנביעה של מעיין זה, במדרון התלול שעל שפת המצוק, מנע את האפשרות לנצלו לצורכי חקלאות, והוא נעזב ונשכח.

נחזור מעט על עקבותינו ובמזלג השבילים הקרוב נרד בשביל הימני. נחלוף על פני גשרון השוכן בצל עצי אקליפטוס ועצי ערבה לבנה, לתצפית על צמחיית האפיק. השביל יוביל אותנו אל בריכות שבהן משתכשכים ברווזים ואווזים. באביב נוכל לשבת לצד הבריכות בתוך מרבדי הפריחה. במדרונות שמסביב צומחים שיחי סירה קוצנית וביניהם עולים עמודי הפריחה של מרוות ירושלים, בעלת הפרחים הורודים לילכיים.

מכאן נמליץ לסיים את הטיול ולחזור לחניון שער הכניסה לפארק.