עץ השקמה ב"עמק הנעלם" בנחל צלמון
"נזכרתי, שבתקופת ילדותי בבית הספר שלנו בגינוסר, היינו כל יום שני יוצאים לטיול, כל פעם למקום אחר בסביבות המשק. כשהיה מגיע הטיול ל'עמק הנעלם' הייתה שמחה רבה. כמובן, שהטיול היה ברגל וכשהגענו לעץ השקמה, תמיד ניתן לנו זמן לשחק ולבלות שם. היינו מתפזרים בין כל פרחי הבר אוספים זחלים של דובונים (טוואי הקורים9, שהיו שם באלפיהם, מטפסים על עץ השקמה, משכשכים במים, שזרמו אז עדיין בצלמון, ועושים חיים. היום המקום נעול עם שער, כדי שבקר לא יחדור למטעים ואין דרך חופשייה אליו (ברכב)".
נועה קפלן
מתוך עלון קיבוץ גינוסר, מס' 44 , אפריל 2014 .
למה קוראים ילדי איילת השחר לעץ האלה בשם "עץ זלמן"?
בין המורים הראשונים של ילדי הקיבוץ, בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת, היה מורה בשם זלמן. מורה זה אהב לטייל עם הילדים בסביבה ומכיוון שהיה חובב טבע, נהג לחנות עם הילדים בצל עץ האלה הבודד. בשם חיבה כינו אותו אז הילדים "עץ זלמן", ובמשך עשרות שנים היה העץ היפה הזה "העץ" של ילדי איילת השחר. חורפים קשים, סערות, שרפות קוצים, וגם מלחמות נתנו בו אותותיהם, ובכל זאת, הוא מתגבר ומידי שנה, באביב, מחדש את צמיחתו ועופות טרף שבים ומקננים בין ענפיו.
דרך נופית, שהקרן הקימת סללה בוואדי מחניים, קירבה את העץ לידיעת מטיילי ג'יפים ורוכבי אופניים. אלה נוהגים לחנות בצילו וליהנות מהמקום המיוחד הזה, שהיה בעבר נחלת ילדי איילת השחר בלבד.
זהר בר-נץ
אתר קיבוץ איילת השחר — סיפורו של מקום.
להורדת המאמר