ב-29 בדצמבר 1901, הכריז הקונגרס הציוני החמישי בבאזל על יסוד קק"ל – קרן לאומית שתגאל את אדמות הארץ. מנהיגי קק"ל הבינו מיד שכדי לעמוד במשימה לא יוכלו להסתפק בהשגת מימון לפעולות הקרן, אלא יצטרכו גם, ואולי בעיקר, לשנות הלך רוח של אומה שלמה. כדי ליצור חיבור בין חומר לרוח, הם נעזרו בכל אמצעי אפשרי של תקשורת חזותית – בולים, סרטי קולנוע, צילומים וכמובן הקופסה הכחולה המפורסמת, שמצאה לה מקום של כבוד בכל בית יהודי.
בשנות העשרים של המאה ה-20 תפקדה קק"ל, בנוסף על שאר תפקידיה, כגוף חינוכי מרכזי ביישוב העברי. מנהל הגימנסיה העברית בירושלים ד"ר שלמה שילר חיפש דרך לקרב את התלמידים לחקלאות ולטבע של ארץ ישראל. לשם כך הוא יזם את הקמת תנועת המורים למען קק"ל, מתוך כוונה לעצב את החינוך העברי לאור ערכי קק"ל.
אלה היו השנים שבהן החלה קק"ל להפיק מגוון רחב של כרזות, אשר שולבו בפינת קק"ל שהייתה קיימת בכל כיתה של כל בית ספר ושימשו כלי הסברה יעיל ביותר כשהן מעבירות מסר חזותי צבעוני, חד וברור, ומלל המביע רעיון קצר וקליט . הכרזות נועדו להציג הישגים ולהחדיר אמונה והתלהבות לבניית המולדת הישנה-חדשה, והפכו לכלי חינוכי יעיל שעד מהרה הגיע גם לתנועות הנוער ולארגונים הציוניים בחו"ל.
המסר שהועבר באמצעות הכרזות היה קצר ופשוט, אבל אין זאת אומרת שהיה חסר תחכום. כך למשל, הכרזה הנושאת את הכותרת "מגדל המים" אינה עוסקת במגדלים, אלא באחד מסמלי הציונות המציינים את ההתיישבות. ואילו בכרזה הניטרלית כביכול, שכותרתה "שלום כיתה א'" משולבת הקופסה הכחולה של קק"ל שמוצגת כחלק בלתי נפרד מריהוט הכיתה.
את כרזות קק"ל ציירו ועיצבו מיטב האמנים והמעצבים, וביניהם אוטה וליש שעיצב רבים מהבולים והמטבעות הראשונים של מדינת ישראל והיה אחראי גם לקליגרפיה של מגילת העצמאות. עם המעצבים האחרים נמנו הסטודיו של רוטשילד-ליפמן (רולי), שבו עבדו גרד רוטשילד וזאבל ליפמן, האחראים לכרזות רבות של צה"ל ולמודעות פרסומת ידועות. אמנים נוספים שעיצבו כרזות עבור קק"ל היו פרנץ קראוס, דוד זיק, שולמית ארן, שמואל כץ, צבי ברגר, רפאל וטישטין, שולמית כרמי, רות לוין ורבים אחרים.
הכרזות בתערוכה הופקו על-ידי קק"ל ונעשה מאמץ רב לאתר את המועד המדויק של הוצאתן לאור ולהתחקות אחר זהות מעצביהן. בכמה מהכרזות לא התבררו פרטים אלו, ולכן מצוין לגביהן מידע חלקי.
התערוכה הוצגה בסינמטק תל אביב בין התאריכים 26 בינואר - 19 בפברואר 2017.