בית צידה
בבקעת בית צידה, בחלקו הדרומי-מזרחי של הפארק, נמצא תל משפע. בימי בית ראשון שכנה כאן העיר צר, בירת ממלכת גשור. נבנו בה ארמון, חומה איתנה ובניינים מרשימים. גשור קיימה קשרים הדוקים עם המלך דוד שנשא לאשה את מעכה, בת תלמי מלך גשור שילדה את בנם אבשלום. הבקעה נמצאת מצפון – מזרח לכנרת. בגלל הסחף הרב שהצטבר בה נוצרו בשטח אפיקים משניים העוקפים את הירדן. לקראת שפך הירדן לכנרת הם מתאחדים ונשפכים כנהר אחד אל האגם.
משמעו של השם בית צידה הוא "בית הדיג". בימי בית שני שכן כאן כפר דייגים והמקום היה עשיר בדייג. פיליפוס, בנו של הורדוס, פיתח את האיזור ושינה את שם היישוב ליוליאס, על שמה של אשת הקיסר הרומי אוגוסטוס. בבית צידה נולדו שלושה שליחים של הכנסיה הנוצרית, פטרוס, אחיו אנדרי ופיליפוס. ישו ביקר במקום וביצע בו את נס הלחם והדגים והשיב את מאור עיניו של עיוור. מאוחר יותר העתיקה המסורת הנוצרית את נס הלחם והדגים לטבחה.
בתחילת המרד הגדול נגד הרומאים נערך בקרבת העיר קרב עם צבאו של יוסף בן מתתיהו שבו נהרסה העיר. ההריסות נחשפו על ידי החוקר אדוארד רובינזון באמצע המאה ה19-. חלקים מהעיר המקראית ומכפר הדייגים נחשפו בשנים האחרונות ובאתר הוכשר מסלול
טיול משולט.
עין משפע
למרגלות תל בית צידה נובע מעיין הנמצא מדרום-מערב לאתר. ליד הנביעה יש בריכה יפה שממנה זורמים מים לירדן.