שביל נגיש יער עמינדב
השביל הנגיש נמצא בחורשת קדושי קהיר, המוקדשת לזכרם של חברי רשת מודיעין ישראלית שפעלה בקהיר בשנת 1954. פעילות הרשת נחשפה ואחדים מחבריה הוצאו להורג. בחורשה הכשירה קק"ל חניון פיקניק.
השביל סלול, מעגלי, אורכו קילומטר, הוא מוצל כולו ולאורכו מוצבים ספסלים. השביל עובר ליד חניון גדול ובו שולחנות פיקניק רבים, מגרש ספורט משולב, מתקני משחקים וכושר גופני, מתקני מנגל, מעגלי מדורה וברזיות. ליד נקודת המוצא של השביל נמצאים שרידי כבשן סיד - מבנה אבן שקוע בחלקו באדמה ובתוכו שרפו סלעי גיר כדי להופכם לסיד.
הטיול בשביל מעניק הזדמנות להכיר כמה ממיני העצים והשיחים הצומחים בהרי ירושלים ובהם אלון מצוי, אשחר ארצישראלי, לוטם שעיר, סירה קוצנית ועוד רבים אחרים. בחורף תיהנו כאן מפריחה נאה של רקפות, כלניות ושלל מיני צמחים נוספים.
ליד החניון נמצא חניון לילה סעדים המשרת תנועות נוער ומטיילים רבים. החניון עמוס בדרך כלל בסופי שבוע ובחגים.
שביל המעיינות
שביל המעיינות ביער עמינדב הוא מסלול טיול להולכי רגל, בין מעיינות נובעים ועצי חורש טבעי. השביל, שאורכו כ-3 ק"מ, מתאים למיטיבי לכת והוא מתנהל במורד. משך הטיול כ-3 שעות. אין לרכוב בשביל באופניים ולא בשום כלי תחבורה אחר. יש לדאוג לרכב מאסף מהחניה של עין שריג (ווייז: עין שריג), ליד בית חולים הדסה. בימי חול אפשר לצאת מהאזור בתחבורה ציבורית מבית חולים הדסה.
הטיול מתחיל בחורבת סעדים, ומשם יורדים בשביל מסומן ירוק דרך עינות עמינדב היבשים בדרך כלל לעין עוזי, לעין תמר ומשם לעין שריג. השביל עובר בנופי טרסות יפהפיים.
מי שמעוניין במסלול מעגלי יכול לעלות מעין תמר לדרך העפר שמדרום למעיין (סימון כחול), לפנות מערבה (ימינה) ולשוב לנקודת המוצא.
שביל צופה הדסה
השביל מתחיל כ-300 מ' מצפון לצומת אורה (כביש 396). אורכו כ-3 ק"מ והוא מיועד למיטיבי לכת. יש לדאוג לרכב מאסף בחניית עין שריג (ווייז: עין שריג, ליד בית חולים הדסה.
השביל מסומן בסימון שבילים שחור והוא עובר בנופי טרסות עתיקות, חולף על פני שרידי שומרות ומעניק תצפיות מרהיבות על מערב הרי ירושלים. לצד השביל נמצא מגדל אבן בגובה 10 מ'. המגדל, הידוע בשם "מגדל קפוסטין", נבנה בסוף המאה ה-19.
מקצה המסלול אפשר להמשיך לטייל בשבילים מסומנים המובילים לאתרים רבים ובהם עין חנדק, חורבת סעדים, יד קנדי וסטף.
שביל חוות הגיתות
כדי להגיע לשביל יש לנסוע ברכב מיער קדושי קהיר מערבה בדרך העפר המקיפה את הר שלמון מדרום (סימון שבילים שחור, הדרך עבירה לרכב 4x4). בצומת הדרכים הראשון, הידוע בשם "צומת פישר", ממשיכים היישר לפנים ומיד פונים ימינה (מתחת לעמוד מתח גבוה) בעקבות סימון שבילים ירוק. הדרך מאגפת את הרכס ממערב, מתעקלת ימינה לאגפו הצפוני ועולה לעבר חוות הגיתות, השוכנת בנקודה הגבוהה ביותר ברכס שורק (נ.ג. 714). למרגלות חוות הגיתות הקימה קק"ל חניון קטן ואינטימי וספסל הצופה היישר אל הנוף היפה. כאן נחנה את הרכב.
מהחניון עולים ברגל בשביל מסומן באבני שפה המוליך לראש הגבעה.השביל עובר לצד שלוש גיתות עתיקות חצובות בסלע, שבהן דרכו על ענבים כדי להפיק מהם תירוש ולהתסיסו ליין. במיוחד מרשימה הגת השלישית, העליונה ביותר. זוהי גת גדולה בעלת משטח דריכה מרשים שממדיו 7.4X5.7 מטרים. סחיטה נוספת של הענבים, לאחר הדריכה הראשונה, התבצעה באמצעות קורת עץ שהקצה שלה נקבע בשקע מלבני החצוב בדופן המערבית של משטח הדריכה.
ליד הגת נמצאים שרידי בית בד. נראה כי הגיתות ושאר המתקנים החקלאיים שבמקום היו שייכים לחוות שפעלו במקום מהתקופה הישראלית הקדומה עד לתקופה הביזנטית.
השביל ממשיך לפסגת ההר. כאן, סמוך לגל אבנים בנוי, יש תצפית מרשימה לכל העברים. מסביב פזורים שרידי מבנים שנותרו מן הסתם מבתי חוות לדורותיהם. השביל הרגלי ממשיך ויורד בחזרה לחניון חוות הגיתות, שם השארנו את הרכב.