מאת:
אמיר ארנון, יוג'ין דוד אונגר ואבי פרבולוצקי - המחלקה לגידולי שדה ומשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן.
משה שחק וטל סבוראי - המחלקה לאקולוגיה מדברית ע"ש מיטרני, המכונים לחקר המדבר ע"ש
יעקב בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קמפוס שדה בוקר.
אבי פרבולוצקי - המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע. amirarnon@gmail.com
למרות חשיבותן הרבה של מערכות אקולוגיות המורכבות מצמחייה מעוצה ועשבונית, הידע המצוי בידינו לגבי התהליכים המעצבים את המערכות הללו הוא מועט. המחקר המוצג כאן התמקד ביחסי מעוצים-עשבוניים באזור ספר המדבר. הקשר מעוצים-עשבוניים בא לידי ביטוי באזור זה, בין השאר בטבעות עשבוניות סביב השיחים המעוצים, שהן ברובן המכריע שיחי סירה קוצנית (Sarcopoterium spinosum). טבעות אלו, שלהן קראנו "עטרות", הן תופעה שטרם נחקרה ותועדה ועשויות להיות לה משמעויות חשובות.
מטרות המחקר היו לקבוע את העוצמה המרחבית של תופעת העטרה – השטח שהיא מכסה סביב השיח הבודד ובמערכת כולה – ולברר מהם המנגנונים היוצרים אותה. ביצענו ארבעה טיפולים בשיח ובסביבתו: השארת השיח וסביבתו פתוחים לרעייה, השארת השיח והגנה על סביבתו מרעייה, כריתת השיח ורעייה, כריתת השיח והגנה מרעייה. להערכה ולמיפוי של כמויות הביומסה העשבונית פיתחנו שיטה המשתמשת בתצלומי אוויר מגובה נמוך ובעיבוד תמונה, בסביבת מערכות מידע גיאוגרפיות (GIS). בנוסף על כך, דגמנו ריכוזי נוטריינטים בקרקע בכתמים השונים (שיח, עטרה ושטח פתוח) וביצענו תצפיות בהקצאת הזמן של כבשים לרעייה בהם.
תוצאות המחקר מראות, שעטרה של עשבוניים חד-שנתיים מתפתחת באופן עקבי סביב השיחים. רוחב העטרה, זמן קצר לאחר שיא העונה הירוקה, הוא בממוצע כ-15 ס"מ, והביומסה בה גבוהה ב-30% מהביומסה במרחקים גדולים יותר מהשיח. עטרות מכסות אחוזים ניכרים מהנוף – למעלה מ-20%. עטרות נוצרו גם בחלקות שהיו מוגנות מרעייה וגם בחלקות שבהן נכרתו השיחים. אנו מסיקים מכך, שהעטרה אינה תוצאה של הגנה של השיחים על העשבוניים בקרבתם מרעייה, אלא של ריכוז משאבים בקרקע בסביבות השיחים. כבשים הגיבו לקיום העטרה ורעו באזור זה זמן רב מהצפוי, על-פי חלוקת זמן אקראית או אחידה. למרות עוצמות הרעייה הגבוהות בעטרה, הביומסה העשבונית שבה נותרה גבוהה מהביומסה במרחקים גדולים יותר מהשיח. מחקר זה קובע, שלתופעת העטרה יש הן משמעויות תיאורטיות לגבי יחסי מעוצים-עשבוניים והן משמעויות ממשקיות לגבי ייצור מרעה לצאן, שמירת טבע ומגוון ביולוגי. העטרה חשובה להבנת המבנה של המערכת האקולוגית של ספר המדבר ותפקודו ומחייבת התחשבות מיוחדת בכל פעולת ממשק.
להורדת המאמר המלא