שם המחקר: אפיון הגורמים להשלכת פסולת אישית ביערות, פארקים ואתרי קק"ל
צוות המחקר: ד"ר נעמה לב, פרופ' מיה נגב, פרופ' אופירה אילון - אוניברסיטת חיפה
מה הקשר בין בקבוקי זכוכית ופלסטיק, בדלי סיגריות, כלים חד-פעמיים, פחיות, קרעי ניירות, שקיות פלסטיק, מפיות, נייר טואלט ומגבונים, אריזות של מזון מהיר, עטיפות של חטיפים, מסטיקים לעוסים, שאריות מזון, ומוצרי היגיינה משומשים?
כנראה שבשלב הזה ניחשתם נכון: אלו הם פרטי הפסולת העיקריים שמושלכים באתרי נופש ופנאי ברחבי הארץ, ולמעשה גם בעולם הגדול. כן, בהחלט מדובר בבעיה עולמית. אנחנו הרי לא המצאנו שום דבר חדש.
כולנו גם מכירים היטב את העובדה שאחרי כל חופשת חג, אתרי החדשות מתמלאים בתמונות של פסולת ביערות ובאתרי טבע פופולריים.
אז מי הם האנשים שמשליכים פסולת בטבע – ולמה הם עושים זאת? התשובה, כך מתברר, אינה חד-משמעית. מצד שני, הדרך אליה מסקרנת למדי, וגם גדושה בתובנות.
השלכת פסולת: בעיה סביבתית-חברתית חובקת עולם
באביב 2022 פורסם דוח מסכם של מחקר שנערך בחסות יחידת המדען הראשי בקק"ל, על ידי צוות חוקרות מאוניברסיטת חיפה. המחקר נועד לאפיין את הגורמים להשלכת פסולת אישית ביערות, פארקים ואתרי קק"ל. המחקר הזה זכה למחקר המשך – ומיד נגיע לכך.
החוקרות מציינות כי בעיית הלכלוך והשלכת הפסולת באתרי טבע ופארקים היא בעיה סביבתית-חברתית שהולכת ומחריפה במקומות רבים בעולם, וגם בישראל. הסביבה הטבעית רגישה יותר והלכלוך פוגע במערכת האקולוגית, במגוון הביולוגי ובבעלי חיים.
ואם כל זה לא מספיק, הרי שזיהום הלכלוך גורם לפגיעה בבריאות הציבור ולנזקים כלכליים. ולא פחות חשוב: הלכלוך מהווה גם מפגע אסתטי שפוגע באיכות הבילוי בשטחים הפתוחים. כולנו מכירים זאת היטב, במיוחד באתרי טבע פופולריים.
בישראל, טרם נערך מחקר כמותי מקיף הבוחן את תופעת השלכת הפסולת. עם זאת, מחקרים רבים עסקו בזיהוי המאפיינים לגורמים להשלכת פסולת ברשות הרבים. באופן זה, ניתן לחלק את הגורמים לשלושה סוגים:
• גורמים סביבתיים, כלומר המאפיינים של הסביבה שבה מתרחשת ההשלכה. גורמים אלו כוללים את רמת הניקיון והטיפוח של הסביבה, קיום תשתיות להשלכת פסולת ושילוט.
• גורמים הקשורים בפרט: נתונים דמוגרפיים, מאפיינים אישיים וכן השפעת תרבות ונורמות חברתיות.
• גורמים הקשורים בסיטואציה, הקשורים להתרחשות שנוצרת בזמן השלכת הפסולת. גורמים אלו כוללים את אופן ההשלכה וסוג הפסולת, ההרכב החברתי וכן הנורמות החברתיות.
איזה מין "משליך" אתה?
מטרת המחקר הייתה כאמור לאפיין את התנהגות והגורמים השלכת פסולת אישית של מבקרים ביערות, אתרי הטבע והפארקים בישראל ולבחון את הקשר בין גורמים סביבתיים, גורמים אישיים הקשורים לפרט (עמדות, תחושת אחריות, קשר לטבע ועוד) וגורמים הקשורים במאפייני המצב להתנהגות השלכת הפסולת באתרי טבע והפארקים. כמו כן, הוא נועד לזהות את הגורמים המשמעותיים ביותר המאפיינים את התופעה ולספק המלצות לקק"ל על דרכים אפשריות להפחתת השלכת הפסולת ושיפור רמת הניקיון.
המחקר הראשון נערך במשך שנה וחצי וכלל שיטה חדשנית לאיסוף הנתונים, שיטה שמשלבת בין כלי מחקר הכוללים תצפית על התנהגות השלכת הפסולת, גורמים סביבתיים ומאפייני המצב ושאלון לבחינת מאפיינים אישיותיים ודמוגרפיים המיועד לפרט המשליך - מבלי לדעת שבוצעה עליו תצפית.
מנתוני התצפיות הוגדר אופי ההשלכה וחולק לשלוש קטגוריות מרכזיות:
השלכה מכוונת: כללה התנהגויות של השלכה על הקרקע, השארה במקום או הסתרה של הפסולת.
השלכה לא תקינה: כללה התנהגויות של השלכה לכיוון הפח והחטאה ללא הרמה, איסוף הפסולת בשקית והשארתה מחוץ לפח, פסולת שנפלה או עפה ולא הרימו והשלכת פסולת על ערמת לכלוך קיימת.
השלכה תקינה: כללה השלכה לפח, לקיחת הפסולת בתיק או ברכב ואיסוף פסולת של אחרים.
שלב המסקנות: (כמעט) כולם משליכים!
באופן שעשוי להפתיע רבים, הממצאים שנאספו מעידים בעיקר על כך שתופעת השלכת הפסולת היא נורמטיבית ומתבצעת במודע או שלא במודע ע"י קשת רחבה של האוכלוסייה בישראל. זאת ועוד: ברוב הגורף של המקרים, כאשר התבצעה השלכת פסולת הגורמת ללכלוך, לא הייתה כלל תגובה מצד הסובבים. במילים פשוטות: אף אחד לא העיר למשליכים.
ממצאי המחקר מראים שקיים קשר בין אופי ההשלכה למאפיינים סביבתיים. כלומר, הימצאות פחים בסביבה קשורה לביצוע השלכה תקינה. וזה כמובן עובד גם להיפך: ככל שהלכלוך היה מפוזר יותר בשטח ולא מרוכז סביב הפח והאתר נראה מוזנח - הסיכוי להשלכה מכוונת ובלתי תקינה גדל. אבל – וזה "אבל" גדול - אתר מטופח ומתוחזק לא מנע מאנשים להשליך פסולת במכוון.
ושוב נתון מפתיע: שילוט קיים הקורא לשמירה על הניקיון לא נמצא קשור לרמת ההשלכה המכוונת או ההשלכה הלא תקינה.
ומה בנוגע למאפיינים אישיים? גם כאן עולות כמה תובנות מפתיעות. כך למשל, מבקרים שהשליכו במכוון או באופן לא תקין, העידו מאוחר יותר בשאלונים כי הם מתנגדים להשלכת פסולת והם מוכנים לפעול בנושא. רמת ההשכלה היא הנתון הדמוגרפי היחידי שנמצא בו קשר חלש לאופי ההשלכה. מסתבר שבעלי השכלה תיכונית או לימודי תעודה/מקצועית השליכו יותר במכוון ובאופן לא תקין בהשוואה לבעלי השכלה אקדמית.
"הטיפוס המלכלך"? אין דבר כזה
"לסיכום, תופעת השלכת הפסולת מורכבת מאוד להבנה", קובעות החוקרות במסקנותיהן. "נמצאו מעט גורמים שקשורים להשלכה, וממצא עיקרי הוא שלא ניתן לאפיין את ה'טיפוס המלכלך' באופן מובהק. המלכלכים ביערות קק"ל כוללים מגוון של גילים, מגדרים, מגזרים ודתות".
גם התשתית והמצב נמצאו כקשורים רק במידה מוגבלת להשלכה. למשל, שילוט לא הפחית השלכה ופחים הפחיתו - אך לא מנעו השלכה. לכן, אין כלי אחד שיכול להפחית את תופעת ההשלכה. מסיבה זו, דרושה "חבילת מדיניות" שתכלול שילוב של תשתיות משופרות, הסברה מותאמת לאוכלוסייה ולסוגי פסולת שונים, וכן אכיפה והרתעה.
הפתרון: פעולה משולבת
מעבר לתובנות שעלו מהמחקר, החוקרות אף הציגו מגוון רחב של המלצות לפעולה. הן מציינות כי אין פתרון יחיד שיכול לצמצם את בעיית הלכלוך באתרי נופש. האוכלוסיות השונות, מסיבה זו, על מנת ליצור שינוי התנהגותי המבוסס על נורמות והרגלים, יש לפעול באופן משולב בארבעה מישורים:
יצירת תנאים שמאפשרים התנהגות רצויה: התנאים הסביבתיים צריכים לאפשר השלכת פסולת במינימום מאמץ תוך יצירת תשתיות נוחות ונגישות עבור מבקרים באתרים ולאפשר להם להשליך באופן תקין בקלות האפשרית.
תקשורת מקרבת וברורה עם המשתמשים במרחב: יש לבצע הסברה אישית על ידי מסבירנים מקצועיים, עובדי קק"ל ומתנדבים המסתובבים בין המבקרים ומחדדים בנעימות את הנורמות הרצויות בהקשר של השלכת פסולת. כמו כן, מומלץ לבחון שילוט הפונה לקהלים ספציפיים (למשל צעירים, שפות שונות ועוד).
עידוד הרגלים נכונים: שינוי הרגלים נחשב אחד האתגרים הגדולים, אך מהווה בסיס להצלחה בשינוי התנהגות. בתחום השלכת הפסולת יש צורך בשינוי הרגלים ונורמות המושרשות בחלקים נרחבים בחברה. זאת באמצעות הסברה, פעולות חינוכיות מגיל צעיר ועוד.
הטמעת סטנדרטים ורציה חברתית: ברמה הלאומית, מומלץ על עדכון חוק שמירת הניקיון וקידום תקנות/תיקון לחוק המרחיב את סמכויות האכיפה בהקשר של השלכת פסולת בטבע. לצד זאת, הגברת האכיפה וחלוקת קנסות למשליכי פסולת. הצעה נוספת כי שינוי הנורמה הקיימת היום, לפיה השלכה מכוונת היא מקובלת. כך למשל, העברת מסרים של לחץ חברתי על מלכלכים ואחריות הדדית.
"במקרה של התנהגות מורכבת כמו השלכת פסולת, הספרות המחקרית ממליצה לשלב בין מספר התערבויות ולא להסתפק בהתערבות אחת", מסכמות החוקרות. בעולם, גופים שהצליחו לעשות שינוי משמעותי לקחו את נושא הניקיון כנושא דגל, כולל ניהול התחום במשרה מלאה, שילוב של תשתיות הסברה ואכיפה, ועבודה עם הציבור ועם בעלי עניין".
ילדים אוספים פסולת ביער עמינדב. צילום: אבי בלבן, ארכיון הצילומים של קק''ל
מחקר השלכת הפסולת: הדור הבא
בימים אלו, ובשיתוף פעולה ובמימון של אגף הייעור בקק"ל, החוקרות מקדמות מחקר המשך שבוחן את השפעת התערבויות שונות הננקטות על ידי קק"ל על השלכת פסולת בקרב מבקרים ועל רמת הניקיון באתרי קק"ל.
ד"ר נעמה לב, אחת מעורכות המחקר, מספרת כי "בשלב ראשון של המחקר הנוסף, בקק"ל בחרו מספר סוגי התערבויות. אחת מהן עוסקת למשל בנושא של הרתעה. אנחנו קוראים לה "עובדים במדים". הרעיון הוא להציב באזורים מסוימים אנשי מקצוע במדים. זה יוצר נוכחות, סמכות ומשילות בשטח".
ואם התערבות זו עשויה להיחשב כ"מקל", מגיעה התרבות נוספת, בדמות ה"גזר". כלומר, מתן תמריץ חיובי. "הרעיון הוא 'יצאת צדיק – יצאת נקי'", מוסיפה לב. "אנו מספרים על התוכנית למטיילים באזור ספציפי, וכל מי שמבצע התנהגות חיובית עם הפסולת, נבקש ממנו להצטלם, נעלה באישורו את תמונתו למדיה החברתית ובכך ייווצר תמריץ חברתי שמייצר סוג של נורמה".
מתי כל זה ייצא לפועל? "בשלב זה אנחנו מתכננים את ההתערבויות, והן ייבדקו בקיץ הקרוב. תוצאות המחקר יתפרסמו ב-2026. חשוב להבין שעל כל תוכנית התערבות להיות מורכבת מפעולות שונות שמשפיעות על המוטיבציה, ההבנה של קהל היעד ועוד. רק כך נצליח לייצר שינוי. אנו נדרשים לשינוי תרבותי עמוק - וזה דורש תכנון מעמיק.
"להתעסק בסביבה זה להתעסק באנשים"
מה הניע אותך לחקור דווקא את הנושא הזה? "במשך שנים עבדתי בחברה להגנת הטבע, ואני חובבת טבע מושבעת ומאז ילדותי אוהבת מאוד לטייל. החלטתי לעשות דוקטורט בנושא שהכי 'מטריף' אותי – למה בעצם אנשים מלכלכים? מאיפה זה בא? מה עובר להם בראש? בכל מקרה, הבנתי שלהתעסק בסביבה זה להתעסק באנשים. בין השאר, כיום אני מנהלת את "המיזם הארצי לניקיון השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי".
תוכלי לחלוק עוד מסקנה שעולה מהמחקר? "אחת המסקנות העיקריות היא שכל אותם משפטים או אמירות כלליות כמו 'שמרו על הניקיון' או 'זבל מי שמלכלך' - לא נוגעים באף אחד. הסיבה היא שאנשים לא תופסים את עצמכם כמלכלכים. מה שנדרש הוא לפרוט את כל אלו להתנהגויות ספציפיות. כלומר, מה עושים עם הפסולת בטבע? מה עושים כשהפח מלא? מה עושים עם הפסולת האורגנית? שירותים בטבע - מהי האחריות שלי? כיצד ניתן להפחית את כמות החד-פעמי ולצמצם את כמות הלכלוך בפיקניק? כלומר, ממש לרדת לרזולוציות של התנהגויות מאוד ספציפיות. במילים פשוטות: חובה לחדד את המסרים".