מאת: יואב דורון
בשנים האחרונות צריף בן־גוריון בשדה־בוקר משודרג ומשופץ בהשקעה ניכרת. כל מי שמגיע למקום והיה בו בעבר יבחין מיד בשינויים המשמעותיים, כיאה לצריפו של ראש הממשלה הראשון שלנו, אבל מה שמעטים יודעים הוא ששותפה לא פעוטה בפרויקט הזה היא קק"ל, קרן קימת לישראל.
מה לקק"ל, שכולנו מכירים בעיקר כאחראית על ייעור ארצנו ושמירה על הירוק שסביבנו, ולשיפוץ צריף בשדה־בוקר?
נעה טל, מנהלת אגף התכנון בקק"ל, עונה: "מורשת בן־גוריון עומדת כנר לרגלינו. הוא תמך בהתיישבות בפריפריה, בקיבוע ההבנה שמדינת ישראל כאן כדי להישאר דרך פעולות פיזיות ודרך הרגליים. בגלל זה בעצם הוקמנו, ובן־גוריון היה נושא הדגל של הדברים האלה. לכן, הקשר שלנו למורשתו חי וממשי עד היום. הוא לא רק הקים את המדינה אלא היה חוזה היערות של מדינת ישראל. בן־ גוריון הבין בשלב מאוד מוקדם עד כמה חשוב שיהיה פה יער מהרבה מאוד אספקטים - כולל בהיבט הסביבתי, שהיה אז משהו שאיש כמעט לא דיבר עליו.
יש לו הרבה מאוד התבטאויות וציטוטים יפים בנושא חשיבות היער. בן־גוריון קרוב ויקר למדיניות שלנו בכל צעד שאנחנו עושים. הצריף עצמו מייצג גם הוא את הערכים האלה – העבודה בפועל, הצניעות וכמובן המיקום בפריפריה, להשקיע במקומות הלא טריוויאליים, זו ליבת העשייה שלנו. אנחנו משתדלים שהדברים שאנחנו עושים לא יהיו מנקרי עיניים וראוותניים, וזה מתחבר לאופי של האתר שהוא מבחינתנו אתר חובה לביקור של כל אזרח ישראלי. כי אדם שלא יודע מאיפה הוא בא, יהיה לו מאוד קשה לדעת להיכן הוא הולך.
נועה טל, מנהלת אגף התכנון בקק"ל. צילום: לירון מולדובן
מה קק"ל עושה בנגב?
"מעצם היותה הזרוע הביצועית של התנועה הציונית מראשית דרכה, פיתוח הפריפריה בצפון ובדרום הוא ליבת העשייה שלנו. למשל, הקמת מאגרי מים שמאפשרים חקלאות בדרום, שימור קרקע בגדות נחלים ושימור קרקע בכלל כדי שיהיה אפשר לפתח חקלאות וליהנות מהשטח, הכשרות קרקע לחקלאות והתיישבות, הכול כמובן בתיאום מלא עם משרדי השיכון והחקלאות. יחד עם משרד הביטחון אנחנו סוללים דרכים ביטחוניות ברחבי הדרום, ולעוטף עזה יש החלטות דירקטוריון ייעודיות. כך למשל דאגנו למיגוניות בכל יישובי העוטף, את עבודת כיבוי השרפות בשטחים הפתוחים שלצערנו הולכת וגוברת בשנים האחרונות עושים היערנים שלנו שמשמשים כבאים בתורנויות יום ולילה".
נשמע כאילו אתם נמצאים בכל תחום. זה לא מצביע על כשל ממשלתי?
"אני לא מסתכלת על זה ככשל. כל הפעולות שתיארתי הן למעשה גאולת קרקעות נוסח 2023, וזה המנדט שלנו, ותמיד היה. אם גאולת קרקע התבטאה פעם ברכישת קרקעות, היום היא שמירה על הקרקע. היערות הם השטחים הציבוריים היחידים שפתוחים לפעילות הציבור 24/7 בחינם ואפשר לשהות בהם כמה שרוצים. אספקת השירות הזו היא עוד פן של גאולת הקרקע בעידן המודרני, כמו שאר הפעולות שפירטתי. אני רואה פה שיתופי פעולה ומקסום חוזקות, כי כאמור הכול נעשה בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים. אנחנו רשות היער בפועל של המדינה, מתוקף האמנה בין קק"ל למדינה שנחתמה ב־1961, אז קיבלנו את האחריות על שטחי היער, וכל מה שמבוצע בהם הוא במימון מלא של קק"ל.
אנחנו תורמים כך למדינה בשם המטרות שבזכותן אנו קיימים. אתה צודק בכך שאין גרגר במדינה שתהפוך וקק"ל לא תהיה שם. אנחנו התורם בסתר הגדול ביותר שיש במדינה, ואני גאה בזה, לא רואה בכך חולשה של מישהו אלא חוזקה - לקחת את הדברים יחד כשכל אחד מביא את היתרון היחסי שלו וכולם עובדים בתיאום. יש בעל הבית, הממשלה, זה ברור לגמרי".
אמרת שאתם תורמים בסתר. למה הכוונה?
"אנחנו עושים כל כך הרבה דברים שאנשים לא יודעים, למשל הכשרות שיכוניות. כשאנחנו מכינים תשתיות למקומות מגורים זה מוריד את העלויות למי שיגור באותם בתים בעתיד. אנחנו לא שמים דגל ומנפנפים שעשינו את זה, אלא עושים זאת בשקט ומתוך הבנה שהתיישבות היא דבר חשוב, נדרש והכרחי, וזו הדרך שלנו לתרום למאמץ להגדיל את היצע הדירות במדינה".
קק"ל הוא גוף ציוני ויהודי. אתם פועלים גם בקרב אוכלוסיות שאינן ציוניות כמו חרדים, ושאינן יהודיות כמו ערבים?
"אנחנו עובדים עם כל האוכלוסיות במדינה, מתוקף היותנו רשות היער בפועל של ישראל. כשנכנסים ליער לא מבקשים ממך לדעת מה אתה ומי אתה. זה מרחב נייטרלי שפתוח לכולם, ואנחנו פועלים שם באופן שווה ושוויוני. בנושאים אחרים אנחנו עובדים כאמור מול משרדי ממשלה. בהכשרות שיכוניות וחקלאיות אנחנו לא שואלים את מי הן הולכות לשרת, רק יודעים שהן משרתות את המדינה.
בנושאים החינוכיים ישנם בתי קק"ל וגם שם לא בוחנים את האוכלוסייה שמגיעה. נוף הגליל למשל היא עיר מעורבת לחלוטין, ומגיעים לפעילויות שלנו שם מכל המגזרים בלי שום מסננת. ההפך, מטרת בתי קק"ל היא לתת בסיס טוב לכלל ילדי הפריפריה במדינת ישראל, ללא שום הבדל. כן, אנחנו חברה ציונית, ולא נעשה דברים שנוגדים את ערכי הציונות".
מהו החזון שלך לעתיד?
"לצערי, היער במדינת ישראל מתקבל כמובן מאליו. האחריות שלנו כרשות היער בפועל היא לשמור על היערות מכל משמר - זו אחריות אדירה ואנחנו עושים זאת בתנאים קשים מאוד. החזון שלי הוא שיחוקק חוק שמגן על שטחי היער בישראל, ושנמשיך לעשות את כל מה שאנחנו עושים היום למען שמירה על מה שיש פה, מכל האספקטים, כדי לשמור על המשך קיומה של מדינת ישראל".
"צמצום פערים הוא המשימה של כולנו"
דוד בן־גוריון ראה בחינוך אבן יסוד משמעותית בתחיית עם ישראל במדינתו. בין השאר הוא אמר: "ברור שהחינוך בכללו והחינוך היסודי בפרט אינו המכשיר היחיד לעיצוב דמות הדור הצעיר. הרחוב, העיתונות, הקולנוע, ההווי המשפחתי וגורמים אחרים משפיעים. אבל אין ספק שבית הספר בכללו, והחינוך היסודי במיוחד, קובע במידה רבה, ואולי מכרעת, קלסתר פניו הרוחניים של הנוער ועל ידי כך – של העם".
אבי מוסן הוא מנהל אגף חינוך וקהילה בקק"ל, שפועל לפי חזון בן־גוריון ומשקיע משאבים ומחשבה רבים בחינוך ילדי ישראל. ראשית אני שואל אותו מה בעצם הקשר בין קרן שאחראית על ייעור ארצנו, שהסמל שלה היה "הקופסה הכחולה", לחינוך.
"הקופסה הכחולה היא הצלחה גדולה, אולי הסטארט־אפ העברי הראשון", עונה מוסן, "סטארט־אפ שיצר שיתוף ציבור ליצירת פלא מדהים ושמו מדינת ישראל. הקופסה הזו יצרה שיתופי פעולה מכל העולם בלי אינטרנט וטכנולוגיה, והוכיחה שכל אחד יכול לתרום להצלחה גדולה. זהו סמל ומודל עבורי, ומפה אני מסתכל על ההווה והעתיד. מה שאנחנו עושים בחטיבה לחינוך וקהילה זה למעשה עיסוק באדם ואדמה, שזה דבר אחד מבחינתנו, כי מעורבות חברתית חשובה מאוד לערבות ההדדית, ואת זה עושים דרך העצמה של שכבות שונות בחברה הישראלית.
צילום: לירון מולדובן
וישנו גם נושא האחריות הסביבתית. זה בדמנו היום, אחד הנושאים החשובים שדנים בו בעולם ובישראל. האחריות שלנו על הסביבה עוסקת במה אפשר לתקן כדי שהמקום שבו אנו חיים יהיה טוב יותר ובריא יותר. התפקיד של התהליך החינוכי שאנחנו מייצרים הוא להגיע לכל הקהלים שאפשר להגיע אליהם, בדגש על פריפריה גיאוגרפית וחברתית. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בהדרכה, ביצירת תוכניות חינוכיות שעוסקות בציונות, אהבת הארץ ומורשת - מבחינתנו אלה הנושאים שיוצרים מכנה משותף של עבודה אל מול כלל הציבור בישראל".
זה לא היה התפקיד ההיסטורי של קק"ל, מתי נכנסתם לתחום החינוך?
"חינוך הוא תהליך ארוך, וכל מי שעוסק בחינוך יודע ששיעור אחד הוא לא חינוך, גם לא שבוע ואפילו לא חודש. מבחינתי, התהליך החינוכי־ערכי שלנו התחיל מיד עם הקמת קק"ל, באותו הרגע ממש. כשאנשים הבינו שכדי לגאול קרקעות הם צריכים לתרום ולהניע את עצמם לפעולה אקטיבית, זו בדיוק הפעולה החינוכית שאנו שואפים אליה - להניע לפעולה כדי לממש ערכים. לפני מאה שנה הוקמה מועצת המורים למען קק"ל, כי הקרן נתפסה ובצדק כאחד הגורמים המשמעותיים לבניית הבסיס של המדינה, כך שכבר אז היה קשר בין קק"ל לחינוך הדור הבא.
לצד הכשרת הקרקעות קיימת הכשרת הלבבות, וכדי שנער שגדל פה ירגיש צורך להמשיך לתרום למדינה ולהיות שותף בעשייה בה, צריך להתחיל את התהליך כחינוכי־ערכי מגיל צעיר. לא בכדי ההורים שלי ושלך השתתפו בכל יום שישי בבוקר בטקס התרומה לקופסה הכחולה, כשהכספים שנאספו שימשו לגאולה של עוד דונם ועוד דונם. ככה בנו את המדינה, וככה - רק באופנים אחרים - אנחנו משמרים אותה היום".
קק"ל נכנסת לסדק שיש במערכת החינוך, שלא מצליחה לעשות את הדברים מספיק טוב?
"כבודה של מערכת החינוך במקומו מונח, אנחנו לא באים במקומה. קק"ל פועלת בחינוך הבלתי פורמלי והפורמלי, כחינוך משלים ותומך - וגם כשאנחנו נכנסים לבתי ספר זה לא במקומם. יש לנו את היתרונות של החינוך הבלתי פורמלי שמייצר חוויה מעצימה שמשפיעה אחרת על כל אחד. כשאתה תורם לסביבה דרך שיקום יערות אחרי שריפה או פריצת שבילים – פעולות שאנחנו עושים עם בני נוער ותלמידי מכינות – מדהים לראות אותם רוצים להיות חלק מהעניין. כך מייצרים אצלם משהו שהם לא ישכחו. כשבני הנוער מגיעים ליער וגוזמים עצי זית, וזו עבודה קצת קשה שהם מתאמצים עבורה, הם מרגישים שהיער שלהם כי הם עבדו עבורו, הם מרגישים שותפות, וידעו לשמור עליו ולרצות שגם הבאים אחריהם ייהנו".
"לא מדובר רק בנוער. יש אצלנו גם פעילות חינוך למבוגרים, עם עולים חדשים ואנשים עם צרכים מיוחדים, וכולם מקבלים את הערכים של מורשת, קיימות וסביבה - והכול בתוך המסגרת הרחבה של ציונות ואהבת הארץ. אנחנו נוגעים במאות אלפי בני נוער וילדים בשנה, בשותפות מלאה עם ארגונים חברתיים, מועצת תנועות הנוער, מועצת ארגוני הילדים והנוער, מועצת המכינות הקדם־צבאיות, ונוער בסיכון – כלומר משחקים בכמה מגרשי משחקים ועם הרבה סוגי קהלים.
וחשוב לציין שכמעט כל הפעילות מסובסדת, כדי שכולם יוכלו להשתתף. התהליך החינוכי בקק"ל מטרתו לשמור על הפלא הזה שנקרא מדינת ישראל, את מה שהשאירו לנו האבות המייסדים, סבינו וסבתותינו שעבדו קשה מאוד כדי שתהיה לנו מדינה. הדור הצעיר הוא זה שיקבל את ההחלטות בעתיד, ותפקידנו הוא להעניק לו ערכים של ציונות ואהבת הארץ כדי שההחלטות האלה יהיו נכונות וטובות".
בסוף, מלבד ערכים אתם משקיעים בפעילות הזו הרבה כסף?
"אנו משקיעים הרבה מאוד משאבים בצמצום פערים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. כולנו קוראים עיתונים ורואים שגופי חינוך משוועים לתקציבים. אם אנחנו רוצים שבפריפריה הנוער יצטרף לפעילות חינוכית, נחוצים לזה משאבים. אי אפשר להשאיר נערים ונערות מאחור כי להורים שלהם אין מספיק כסף לשוטף של היומיום וגם לפעילות חינוכית, ותפקידנו לסייע להם להגיע ולספוג את הערכים הלאומיים האלה שמייצרים את המנהיגות העתידית של המדינה. אם לא נהיה שם, גם בהשקעת משאבים, נחטא לתפקידנו".
מהו החזון שלך לפעילות החינוכית בקק"ל?
"אני מקווה מאוד שבשנים הקרובות נצליח להשפיע עוד בהעצמה של בני נוער בפריפריה, להביא אותם למקום שוויוני ברמת האפשרויות והידע כמו בשאר חלקי הארץ. מרכזי השדה והיער שלנו הם פלטפורמה נהדרת להעביר את הידע והחוויה במחירים מסובסדים, ומי שלא מגיע אליהם עושה עוול לעצמו ולתלמידים שלו. יש לנו מרכז כזה ביער לביא ליד צומת גולני, בציפורי, בנס־הרים שבהרי ירושלים, בשוני שליד בנימינה וביער יתיר. יש שם שטחים לאוהלים, לגיחה עצמאית ובקתות ללינה. אלה אתרים מאובטחים ומגודרים שהם מוקד נהדר לטיולים וסיורים עם אפשרות להדרכה בידי מדריכי קק"ל שמוכשרים במיוחד להנחלת מורשת, קיימות ואהבת הארץ.
בנוסף, הקמנו בשנים האחרונות את מרכזי מורשת קק"ל בערי הפריפריה, שמטרתם לתת הזדמנויות לבני הנוער להגיע להישגים גבוהים יותר במיומנויות המאה ה־21 תוך כדי הכרת המורשת וההיסטוריה של העם והארץ. כמו כן אנחנו עובדים באופן ישיר עם יותר מחמישים יישובים בפריפריה, ואני מקווה שנצליח להתניע שם עוד ועוד תהליכי עומק שישפיעו לטובה על דמות המדינה בעתיד. חשוב לנו מאוד לעודד גיוס משמעותי לצבא ולשירות הלאומי והאזרחי, ולגרום לבני הנוער להרגיש שותפים מלאים, להביא אותם לתרומה מיטבית לקהילה. אלה אולי נשמעים דברים מובנים מאליהם או קלישאות, אבל צריך להגיד אותם, ודאי בימינו הסוערים".
יפעת עובדיה-לוסקי, יו"ר קק"ל - "בן גוריון יכול להיות גאה בנו"
"בן–גוריון בהחלט יכול להיות גאה במה שאנחנו הולכים לעשות בנגב. בחודש שעבר הצגתי חזון חדש לקק"ל, שאחד הסעיפים המרכזיים בו כולל את פיתוח הנגב, הגליל, הגולן ובקעת הירדן. אני רואה במשימה הזו חזרה לערכי הציונות המשותפים שלנו. אני רואה את קק"ל כשותפה מרכזית בהאצת פיתוחו של הנגב, זו משימה ציונית ראשונה במעלה. אומנם חלפו עשרות שנים מאז שבן–גוריון הציב את הנגב בעדיפות לאומית גבוהה, אך האתגרים של האזור קיימים גם כיום. לאחרונה חתמנו בקק״ל על הסכם היסטורי לחמש שנים עם מדינת ישראל. במסגרת ההסכם נהיה שותפים מלאים להקמה ולביצוע של פרויקטים ומיזמים עבור המדינה: הכשרת הקרקע כאן, פיתוח ההתיישבות, והקצאת משאבים להפיכת הנגב למקום אטרקטיבי.
יפעת עובדיה לוסקי, יו"ר קק"ל. צילום: לירון מולדובן
יש פה אתגר כפול - לצד הכשרה של האזור ופיתוח היישובים, אנחנו שותפים גם בהנחלת חינוך ציוני, בהשקעה במכינות קד״צ, בתנועות נוער ובמרכזי קק״ל. ההון האנושי הוא מרכיב משמעותי. ככה עושים ציונות.
אם לא נעבד את האדמה כאן, פשוט נאבד אותה. אצלנו בקק״ל הנגב נמצא בליבת החזון שלנו, והדרג המקצועי רתום לטובת העניין. אני מאמינה כי בשנתיים הקרובות נעשה בנגב שינוי משמעותי שהציבור הישראלי יראה בשטח.
הכתבה באדיבות מקור ראשון. התפרסם בתאריך: 30.6.2023