רקפת דוד שורץ, המכון למדעי הצמח. מרכז וולקני, ראשון לציון
לנטיעת יערות מעורבים יתרון ברור בניהול יער בר קיימא. עם זאת, יש להתייחס לעובדה כי המצאותם של מיני עצים בעלי קרבה גנטית גבוהה עשויה להביא לכדי יצירת מכלואים שיהוו חלק מהיער המתחדש. במקרים בהם קיימת אפשרות של הווצרות מכלואים, יש לבחון את השלכתם על עתיד היער המתחדש ולשקול פעולות ניהול יער בהתאם. נטיעת אורן ברוטיה לצד אורן ירושלים ביערות ישראל מאז שנות השבעים של המאה הקודמת העלתה את ההשערה כי ביער המתחדש כיום קיימים מכלואים בין המינים. על מנת לבחון השערה זו, פתחנו סמנים גנטיים לזיהוי מכלואים ששימשו לסקירה גנטית בחמישה יערות מתחדשים לאורך הגרדיאנט האקלימי מהכרמל ועד בית גוברין.
ממצאי המחקר הצביעו על נוכחות מכלואים בכל היערות שנבדקו בשיעור שנע בין 13 ל 42 אחוזים מכלל הזריעים בחלקה. שיעור המכלואים מכלל הזרעים שנבטו לאחר עונת הגשמים היה נמוך יותר, ושיעור המכלואים בזרעים שטרם נבטו היה נמוך אף יותר. מגמה זו של עליה בשיעור המכלואים עם ההתקדמות בשלבי התחדשות היער העלתה את הסברה כי למכלואים יתרון בעמידות לתנאי יובש. סברה זו נבחנה ונמצאה נכונה בניסוי יובש על ליזימטרים ותוך כדי מעקב אחר מדדי צימוח בניסוי מבוקר בבית רשת.
בין הממצאים שהתקבלו נמצא כי שיעור הטרנספירציה במכלואים נמוך כמו באורן ברוטיה, אולם הם סוגרים פיוניות מוקדם במהלך עקת היובש בדומה לאורן ירושלים. תוצאות מדדי הצימוח במכלואים הצביעו על שילוב תכונות של שני המינים המעניקות יתרון לשרידות ביובש. מחקר זה מציב את נושא המכלואים הבין-מיניים כגורם חשוב בחידוש טבעי ומלאכותי של היער בישראל.
*מחקר זה התבצע על ידי הדוקטורנטית נעמי הומינר בשיתוף האוניברסיטה העברית.