זה כבר מזמן לא סוד שבקרן קימת לישראל הוחלט להצטרף למאבק במשבר האקלים, ואף לבחון לעומק את תחום האנרגיות המתחדשות בכלל ואת סוגיית אגירת האנרגיה בפרט. זאת, כחלק משיתוף פעולה בין יחידת המדען הראשי ואגף הייעור בקק"ל.
בכתבה שפורסמה ב-Ynet ב-7.12.24, רואיין ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, שאמר בין היתר כי "הגורם המשמעותי ביותר, אם כי לא היחיד, שמאיץ את ההתחממות הוא פליטות פחמן דו-חמצני הנגרמות כתוצאה מייצור אנרגיה באמצעות דלקים פוסיליים, כדוגמת פחם, נפט וגז".
עוד הוסיף מרקל כי "אם לא נדע לעבור לאנרגיות מתחדשות, ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה ימשיך לעלות ואנחנו נחווה הקצנה של תהליכים אקלימיים כמו הכבדה משמעותית בעומסי החום, הן בעוצמה שלהם והן בתדירות שלהם, עד שלא ניתן יהיה לחיות פה יותר".
כאשר הוא נשאל באשר להמשך העיסוק בניהול היערות, מציין מרקל כי זו אכן פעילות הליבה של הארגון, אך בקק"ל התקבלה החלטה לפנות גם לתחומים נוספים, כאלו שעוסקים בצמצום פליטות הפחמן ולא רק מקבעים פחמן מהאטמוספרה.
לגייס את השמש – וגם להתמודד עם אתגריה
כידוע, ישראל משופעת ימי שמש רבים ברוב השנה, ומסיבה זו יהיה זה רק טבעי לפנות לאנרגיה סולארית. אבל כאשר מעמיקים בנושא, מסתבר שהדברים אינם כה פשוטים, מאחר שהטכנולוגיה כיום מביאה עמה התמודדות בכמה מישורים. אחד מהם הוא פריסה מאסיבית של לוחות סולאריים בחבל הארץ הצפוף יחסית. לדברי מרקל, עם נושא זה אנו כבר יודעים להתמודד, באמצעות דו-שימושיות. במילים פשוטות: לוחות סולאריים שמותקנים על תשתיות קיימות – משטחים חקלאיים ועד קירוי של מאגרי מים. וכל זאת, ללא כל פגיעה נופית או אחרת בשטחים הפתוחים.
עם זאת, נראה כי האתגר האמיתי מתרחש כאשר השמש כבר נמצאת מחוץ לתמונה. למה הכוונה בעצם? "האתגר הנוסף הוא אגירת האנרגיה בעזרת סוללות - זה האתגר שאליו נכנסה קק"ל", מסביר מרקל בכתבה ב-Ynet. "מאחר שהפקת אנרגיה סולארית יכולה להתרחש רק בשעות היום, יש צורך בסוללות אגירה שיאגרו את האנרגיה במשך היום ויספקו אותה בשעות שאין שמש".
מי שמצויים בתחום מיד יכריזו "ליתיום!".
ובכן, ליתיום הוא אמנם החומר הפעיל כיום בסוללות האגירה, אך אלו טומנות בחובן בעיות קשות – מזיהום מי תהום לאחר הטמנת הסוללות ועד סיכוני שריפות ועוד. מסיבה זו, הוחלט ביחידת המדען הראשי – יחד עם גופים נוספים כמו"פ מדבר וים המלח, מכון אילת-אילות אנרגיה, JNF הולנד ו-JNF קנדה - לאתר חומר חלופי, שיעמוד בשורה של קריטריונים. בין הקריטריונים החשובים ביותר היו נצילות, שמירה על הסביבה וכמובן – היתכנות כלכלית.
הזוכה הוא: נתרן גופרתי
בשיתוף פעולה עם חברת אילת-אילות אנרגיה מתחדשת, שבחנה הצעות שונות לשיטות אגירה חלופיות, נבחרה בסופו של דבר טכנולוגיה המבוססת על נתרן גופרתי. שיטה זו הוצעה על ידי יוחנן רטנר, מחברת Ratenergy. הניסוי עצמו יחל בתחילת 2025, ומצפים כי התוצאות שלו יתקבלו בעוד כשנה.
• הכתבה מאת לירז רימון הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
לכתבה המלאה ב-Ynet
שילוב של פאנלים סולאריים בחקלאות. צילום: דורון מרקל