דורסי יום הינם טורפים העומדים בראש שרשת המזון, חלק מהמינים נתונים בסכנת הכחדה בישראל וחלקם עשויים לשמש כמיני דגל לצורך שמירה על שטחים פתוחים ויערות.
תכנית הניטור ארוכת הטווח של קק"ל בוחנת גם את מבנה ופרישת היער המחטני והשפעתו על בחירת מקום הקינון, ואת השפעת הממשק היערני ופעילות הקהל ביער על הצלחת הקינון.
מטרה נוספת של תכנית הניטור וההדרכות הנלוות אליה, היא להגביר את המודעות של אנשי ניהול היער לצורך בהגנה על העופות הדורסים ביערות, ולסייע בהגנה על היערות.
במסגרת שלוש השנים הראשונות של הניטור אותרו שישה מיני דורסי יום המקננים ביערות האורן בישראל: חיוויאי הנחשים, עקב עיטי , דאה שחורת כתף, נץ מצוי, בז עצים ובז מצוי, ועלתה אפשרות לקינון של מין נוסף: עיט ניצי.
שלושה מבין מינים אלה מוגדרים כמינים בסיכון: עיט ניצי, עקב עיטי וחיוויאי הנחשים. לגבי בז עצים, ניכרת ירידה עקבית באוכלוסייה המקננת בישראל, ונראה שהיערות הנטועים מהווים בית גידול חשוב ביותר לשימור מין זה בישראל.