בז מצוי, חוחית וצב יבשה נפגשים במרכז האקלום שבאגמון החולה

ואם הכותרת הזו נשמעת כמו התחלה של סיפור – אתם בהחלט צודקים. והסיפור הזה עושה "צדק זואולוגי" עם בזים, חוחיות וצבי יבשה, שהיו המטופלים העיקריים במרכז האקלום בשנת 2023. זהו סיפורו של המקום שנחשב כ"מודד הדופק" למצב חיות הבר בעמק החולה. ויש גם נתונים מעניינים על הסיבות ל"אשפוזים" – מירי ועד דריסה.

לעתים, יש צורך להפוך את הנתונים המספריים היבשים ל"שמות" ו"פנים", כדי להבין עד כמה סיפור יכול להיות משמעותי. במקרה הזה, סיפור שתחילתו ברעיון – והמשכו בהקמת מיזם שעושה צדק זואולוגי.

אבל עוד נגיע ל"שמות" ול"פנים". בינתיים, זה הזמן להכיר את מרכז האקלום לחיות בר אגמון החולה, שהוקם בדצמבר 2019 בשיתוף פעולה של קק"ל ומכללת תל חי, ובהובלת ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל וד"ר רונה נדלר ולנסי, וטרינרית ומנהלת מרכז האקלום.

המרכז שוכן בשטח אגמון החולה והוא כולל מרפאה קדמית, גוזליה וכלובי אקלום. המטרה העיקרית של המרכז היא מצד אחד לשקם חיות בר פצועות ויתומות, ומצד שני - לספק עבורן סביבה מיטבית לשחרור עתידי מוצלח אל הטבע. כיאה לשמו, המרכז מקבל לטיפול חיות בר ישראליות מוגנות בלבד, מאזור אצבע הגליל, רמת הגולן וסובב כנרת. בשנים האחרונות, רוב המטופלים הם ציפורים ממינים שונים – מציפורי שיר ועד עופות דורסים. עד כה, הצליח המרכז להציל אלפי חיות בר, שהושבו אל הטבע.

"התפקיד שלנו: להפוך אותם לבעלי חיים שיידעו לשרוד בטבע בכוחות עצמם"

מדוע המקום קרוי "מרכז אקלום" ולא "מרכז טיפול", למשל? "ישנה מרפאה קדמית שאליה מובאים בעלי חיים שנפגעו, שם הם מקבלים טיפול ראשוני", מסביר ירון צ'רקה. "חלקם יועברו להמשך טיפול בבית החולים לחיות בר בספארי.

הפונקציה השנייה של המרכז היא אקלום בעלי החיים. אנו משתמשים בשטח הטבעי של האגמון כדי לאקלם חיות בר שעברו טיפול ממושך, וכעת אי אפשר להחזיר אותם סתם כך אל הטבע. למשל, עופות דורסים עם פגיעות בכנפיים שעברו טיפול, שוקמו וכעת צריכים ללמוד מחדש כיצד לעוף.

מסיבה זו, ישנם כלובי אקלום בלב האגמון, ללא גישה לקהל הרחב, בהם מתרגלים בעלי החיים את החזרה הצפויה לטבע, על כל רבדיה. אנו מקפידים לעקוב אחריהם באמצעות מצלמות, בודקים שהם אכן מצליחים לצוד בעצמם ועוד. במתחם האקלום מגדלים גם בעלי חיים רבים שהתייתמו בגיל צעיר. התפקיד שלנו הוא להפוך אותם לבעלי חיים שיידעו לשרוד בטבע בכוחות עצמם".

כאמור, בנוסף למרפאה הקדמית ולכלובי האקלום, פועלת בעונת האביב והקיץ גוזליה, שנועדה לטיפול בגוזלים שנפלו מהקן וזקוקים להאכלה ולטיפול צמוד עד לגיל הפריחה.

מדוע הוחלט להקים את המרכז דווקא באגמון החולה? "מדובר באזור טבעי, מה שמהווה יתרון גדול עבור בעלי החיים שנזקקים לאקלום בתנאים הקרובים ביותר לטבע".

ירי, דריסה וגם תקיפות ע"י חיות בית

ואם תהיתם מיהם המטופלים העיקריים במרכז האקלום, הרי שנתוני שנת 2023 מצביעים על כך שבמקומות הראשונים ניצבים בז מצוי, חוחית, בולבול צהוב-שת וצב יבשה מצוי. מטופלים אחרים כוללים מינים כגון עטלפון לבן שוליים, סנונית מערות, נץ מצוי, לילית מצויה, זיקית מובהקת, תנשמת לבנה, דיה שחורה וחברים נוספים.

הדוחות מהשנים 2024-2020 מצביעים גם על הגורמים שגרמו לפגיעה בבעלי החיים באזור עמק החולה:  ירי: 6%, תקיפה ע"י חיות בית (כגון כלב או חתול): 8%, דריסה: 21%, גוזל שנאסף: 27% ומקרים שבהם אופי הפגיעה לא ידוע: 38%. גורמים אלו עשויים לכלול למשל אירועי שריפות ומזג אוויר קיצוני, פגיעה של טורבינות, קווי מתח והתחשמלות ועוד.

למען הטבע: אתר מחקר מוביל

כאמור, מרכז האקלום הוקם במטרה לתת מענה אקלומי וטיפולי לחיות בר שנפגעות בצפון ישראל, אך גם בכדי לשמש אתר מחקר וחינוך לשמירת טבע. וכך, במרכז האקלום נערכים - וצפויים להיערך גם בעתיד - מספר מחקרים. כך למשל, מחקר השוואתי שבוחן את השפעת תהליך האקלום על השרידות והתנועה של בזים מצויים, שרידות ותנועה לאחר אקלום בדורסי לילה, מחקר בנושא חוסן רגשי של מטפלים בחיות בר, שיתוף פעולה במחקר על מצב הרבייה של לוטרות באגמון החולה על ידי איסוף eDNA (ד.נ.א סביבתי), שיתוף פעולה במחקר על בדיקת היתכנות להשבת נברן המים ועוד.

גם בימים אלו, בסתיו 2024 – בעת שהמלחמה בצפון נמשכת ללא הרף ושריפות ענק משתוללות ברחבי האזור - פועל מרכז האקלום להצלת בעליי חיים שנפגעו. אין ספק שזהו "צדק זואולוגי" במלוא מובן המילה.

הכתבה מאת: יחידת המדען הראשי