אקלים: מושג עצום, לכאורה מופשט, שבפועל מהווה גורם מפתח בחיינו, והשפעתו על היום-יום של כולנו רק תלך ותגבר בשנים הקרובות. בעשורים האחרונים חווה העולם טלטלה אקלימית עזה, עם התחממות מבהילה לצד התקררות מדאיגה באזורים אחרים – תופעות שמקורן בפליטת גזי חממה, שינויים דרסטיים בדפוסי מזג האוויר, אסונות טבע נשנים ומשבר חמור שנמצא רק בחיתוליו. נשמע מפחיד? בצדק. אבל יש גם בשורות טובות: אפשר לתת ״פייט״ אמיתי לשינויי האקלים. קרן קיימת לישראל פועלת כבר 120 שנה בתחומים המצויים בליבת הפתרון למשבר האקלים ובראשם היער. נוכח גודל המשימה, בשנה האחרונה הקימה קק״ל את מרכז האקלים, והוא פועל בשלושה מישורים.
אגר מים בתל יצחק, צילום: שוקי אהרון, קק"ל
ראשית, קק״ל מטמיעה אסטרטגיה לקיימות פנים-ארגונית, המהווה מצפן ליישום עקרונות הקיימות בין כותלי המוסד עצמו, ובכך מוכיחה שהיערן אינו הולך יחף. בתרגום לפעילות בשטח, קק״ל מייעלת את השימוש באנרגיה במבני הארגון, מפחיתה את טביעת הרגל הפחמנית של פעילותה (סך פליטות גזי החממה שהיא מייצרת), מצמצמת את נסיעות העבודה ועוברת לרכבים היברידיים וחשמליים, ממזערת את ייצור הפסולת העצמית, עוברת תהליך גמילה משימוש בכלים חד-פעמיים, חוסכת במים במשתלות ועוד. בכך קק״ל מדגימה מעבר להתנהלות בת-קיימה מדידה, ובכל שנה בוחנת בכלים מדעיים את הפחתת הפליטות בארגון.
במישור השני, תחום האקלים שולב בכל חטיבות הקרן הקיימת – מחקר ופיתוח, חינוך, דוברות והסברה, משאבי אנוש ולוגיסטיקה, מחלקת פיתוח הקרקע, היער – כדי לתת למשבר מענה הוליסטי וכולל.
במישור השלישי, קק״ל החליטה להקים לנושא האקלים בית משלו בתוך הארגון. ועדת סביבה ומדע של דירקטוריון קק"ל, שבראשה עומדת הגב' אמילי לוי שוחט, העבירה תקציב היסטורי לקידום הטיפול במשבר ופעלה להקמת מרכז האקלים. הוא נחנך בנובמבר 2021 ומובל על ידי הפרויקטורית הגב' ליאור גוטסמן פישר. למרכז האקלים החדשני של קק״ל ישנה מטרה כפולה: להפחית פליטות ולהגביר קליטות של גזי חממה, ולהיערך לאסונות ואירועי אקלים קיצוני.
את החתירה לשני היעדים החשובים הללו מארגן מרכז האקלים של קק״ל בשני מסלולים, האחד הוא חדשנות אקלים, העוסק במחקר ופיתוח בנושאים כמו אנרגיה מתחדשת וניטור ומניעת שריפות, וכולל פיתוח מודלים חדשניים ומתן מלגות לעשרות מדעני אקלים, ואילו המסלול השני להגשמת המענה למשבר האקלים מתמקד בתוכניות מוכוונות אקלים. אלה הן התוכניות המרכזיות לשנתיים הקרובות:
- ייעור עירוני: עד כה, קק״ל התרכזה בעבודתה במרחב שאינו אורבני, וכעת החליטה לתת במה גם לירוק שבין יצורי הבטון, מתוך הבנה שייעור המרחב העירוני הוא בעל חשיבות עליונה להיערכות לאירועי אקלים קיצוניים, כמו גלי חום ושיטפונות. נוסף לתועלות האקלימיות שבדבר, לייעור עירוני יתרונות חברתיים, בריאותיים וכלכליים משמעותיים ביותר.
- תוכניות היערכות למשבר האקלים במרחב הכפרי בישראל: תוכניות הנוגעות להיערכות אקלימית ומעבר לכלכלה דלת-פחמן. בעוד שבמרחב הכפרי מתגוררים רק 8% מאוכלוסיית ישראל, במדדים של שטח הוא מהווה את מרבית המדינה, כ-85%. בחשבון פשוט, הזנחת הטיפול במשבר האקלים במרחב הלא עירוני פירושה אי-מתן מענה למשבר ברוב חלקי הארץ. מכיוון שמועצות מקומיות ואזוריות אינן ערוכות להתמודדות עם המפלצת הגדולה המכונה ״שינוי אקלים״, קק״ל מפשילה שרוולים ולוקחת על עצמה את תכלול המענה להיערכות למשבר בשטחים נרחבים אלה.
איפה אתם נכנסים לסיפור? בכל מקום, בעצם. מעבר לכך שכל צעד שקק״ל בכלל ומרכז האקלים בפרט מיישמים בתוך הארגון עצמו – אתם יכולים ליישם ברמה האישית, המשפחתית, הקהילתית, התעסוקתית והאזרחית, פעילותה של קק״ל מופצת אל הקהילה בשלל ערוצים. בדיוק כפי שעובדי הארגון עוברים הכשרות אקלים מעשיות ומטמיעים את יסודות הקיימות בתוכניותיהם, כך קק״ל פועלת להעברת אותו ידע תיאורטי ומעשי אל הקהילה, לרבות בני נוער, ילדים ומשפחות, מכשירה את האוכלוסייה ומעודדת מנהיגות סביבתית.
כדי לשמר את החום-ירוק-כחול שסביבנו (תנו הצצה בלוגו של קק״ל) ולשפר את איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, מרכז האקלים הוא פרויקט הדגל של הארגון לשנים הבאות, הפועל למען בריאותכם ורווחתכם, ללא ליאות, וללא קשר למצב הרוח.
כתבה מאת: ליאור גוטסמן פישר