אתרי הקטע הצפוני
מצפור תל גמה – נקודת התצפית ממחישה את גודלו של התל ואת עוצמת השיטפונות של נחל בשור, שסחף חלקים מהתל. השרידים והממצאים שנחשפו במקום מעידים על התיישבות כמעט רציפה מהתקופה הכלקוליתית (4500-3300 לפנה"ס) עד התקופה ההלניסטית (מאה 2 לפנה"ס). המקום מזוהה עם העיר הכנענית יֻרְזָה\יֻרְצָה. במפת מידבא מהתקופה הביזנטית נזכר המקום בשם אוֹֹרדה.
בתל נערכו חפירות בשנת 1926, בהנהגתו של הארכיאולוג הבריטי פלינדֶרס פיטרי (1853-1942). פיטרי חשף כתריסר אסמי תבואה גדולים וסדרה של מבני ציבור. ממצא מעניין הוא מטבע כסף נושא הכיתוב הארמי "יחיזקיו פחה", כלומר מטבע של מושל פחווה בשם חזקיהו. היישוב שבמקום היה תחנת דרכים חשובה ב"דרך הבשמים" שהובילה לעזה. בחפירות התגלו עצמות רבות של גמלים בוגרים, כנראה של אלה שלא עמדו בתלאות הדרך.
נופי הבתרונות - בצד הדרך נראה אזור מבותר ובו חריצים עמוקים בקרקע. אדמת לס נחשבת פורייה, אך בגבול המדבר אורבות לה סכנות רבות בשל עיבוד לא מושכל, רעיית יתר ורצף של שנות בצורת. במצב זה של אובדן כיסוי הצמחייה יוצר נגר הגשם ערוצי סחיפה המונעים עיבוד חקלאי וגורמים לסחף ולירידה בפוריות הקרקע המכונה "מדבור". קק"ל פיתחה שיטות ניקוז ואמצעים למניעת סחף קרקע כגון דרכי מים ותעלות המובילות מי נגר ומונעות סחיפה; טרסות בגדות נחלים; קציר נגר באמצעות סכרונים וניצול המים הנאגרים לגידול עצים וצמחייה המשמשת למרעה. את כל אלה אפשר לראות בדרך הבשור.
תחנה הידרומטרית - דרך הבשור חוצה את נחל גרר סמוך לשפכו לנחל בשור. מעט ממערב לנקודת החציה מתוח סכר בטון לרוחב נחל גרר. זוהי תחנה למדידת ספיקת המים העוברת בנחל בעת שיטפונות. הספיקה המרבית שנמדדה בסכר הזה היא 271 מ"ק בשנייה! בתחנה הידרומטרית סמוכה בנחל בשור נמדדה ספיקת שיא של 759 מ"ק בשנייה, כמעט פי שלושה. לשם השוואה, ספיקת מעיינות הדן עומדת על כ-8 מ"ק בשנייה.
הבוסתן בגרר - עץ שקמה ענק, משוכות צבר ועצי בוסתן ליד שרידי באר אנטיליה, יוצרים פינת חמד. אנטיליה היא מתקן שאיבה הבנוי על עיקרון של שרשרת נעה. לשרשרת מחברים כלי קיבול ומסובבים אותה, בדרך כלל בכוחה של בהמת עבודה. כאשר כלי הקיבול יורדים לבאר הם מתמלאים מים ותוך כדי השלמת הסיבוב כלי הקיבול מתהפכים על פיהם ושופכים את המים שבתוכם לבריכת אגירה.
בעבר נקרא המקום בייקת אבו כוהייל (הבקתה של אבו כוהייל), כנראה על שם מי שהתגורר כאן. ליד הבאר התגלה אתר מהתקופה הכלקוליתית (אלף 5 לפנה"ס). נמצאו בו, בין השאר, שברי כלי חרס, ראש אלה מבזלת, גרזן אבן וכלי צור.
תצפית מפגש הנחלים - מרפסת התצפית צופה אל שפך נחל גרר לנחל בשור. מהעבר השני מתנקז לכאן נחל אסף. במזרח נראה תל גמה, מתנשא מעל נחל בשור ובמערב נראים בתי מחנה הפליטים אל-בורייג'.
שביל מעבר הבשור - שביל מעגלי קצר, שאורכו כ-600 מ', חושף מעט מעברו של נחל בשור במלחמת העולם הראשונה (1917). תחילה נגלה באר בנויה, שנכרתה כנראה על ידי הצבא הבריטי בזמן המלחמה. בהמשך נראה מתחת למעטה הלס מחשוף סלע מתצורת פלשת. סלעי תצורה זו נרבדו בים רדוד, שהציף בתקופת הפליוקן (לפני 5.3-1.8 מיליון שנה) את שפלת הנגב ואת החלקים הנמוכים של שפלת יהודה. נסיגת הים הפליוקני הותירה אחריה את משקעי תצורת פלשת - כיסוי דק של קונגלומרט חופי (תלכיד חלוקי אבן), סלעי חוף, אבן חול ימית וחוואר חולי.
בהמשך הדרך נקטעות הגדות התלולות של נחל בשור בקטע מדרון מתון. הצבא הבריטי מיתן את המדרון כדי להקל על העברת אספקה לכוחותיו ששהו בגזרה.
שימו לב, בדרך חזרה, לתעלה הרדודה שבצד דרך הנוף. זה מה שנותר ממסילת ברזל קלה שהניחו הבריטים מדיר אל בלח לכוחותיהם שבח'ירבת מנדור (חורבת מדור), שנמצאת כ-3 ק"מ ממזרח לכאן. המסילה נועדה, בין השאר, לפינוי פצועים מאזורי הקרבות.
נחל שערתא - דרך הבשור מלווה את ערוץ נחל שערתא, מיובלי נחל בשור, בין יער אקליפטוס למטעי אבוקדו. הדרך מסתיימת ליד "כביש הבטון" שביער בארי. מכאן נוכל להמשיך ולטייל באתרי יער בארי, או לסיים את המסע ולנסוע מזרחה לקיבוץ בארי ולכביש 232.