לקוראים שלום
גיליון זה של "יער" מוקדש לציון יום הולדתו התשעים של ד"ר ירחמיאל קפלן, שהיה במשך שנים רבות, יחד עם משה קולר, אחראי על תחום היעראות באגף הייעור. ד"ר קפלן למד במחזור הראשון של המכון לחקר החקלאות, שהפך ברבות השנים לפקולטה לחקלאות. את עבודת הדוקטוראט עשה בנושא האקולוגיה של איקליפטוס המקור בישראל. כחלק ממשימותיו נטע חלקות איקלום ומחקר, בעיקר לשם לימוד ההתאמה והפיסיולוגיה של מיני איקליפטוס בנגב. עבודתו כללה כמובן גם קשר הדוק עם מוסדות המחקר הבוטני והיערני בארץ. במהלך עבודתו השתלם שנה במכון לייעור באוקספורד, בריטניה. לקראת סיום עבודתו וגם לאחר צאתו לגמלאות כתב וערך את "המדריך ליערן" שיצא בשנת 1988. ד"ר קפלן היה גם עורכו של "ליערן", כתב העת של אגודת היער בישראל, והוא חבר פעיל במערכת "יער" מתחילת הופעתו. אנו מאחלים לו עוד שנים רבות של בריאות טובה.
כתב העת "יער" הִווה בעשור האחרון במה יחידה בעברית למאמרים בתחומי האקולוגיה של הצומח בארץ, החורש והיער הנטוע. הוא הציג לקוראיו מחקרים שהקיפו נושאים החל בניתוחים כמותיים של כתמיות מרכיבי הנוף, דרך בחינת השפעת החורשות בעיר על המיקרו-אקלים סביבן ובצילן, וכלה בבעיות יערניות לִשמן, כגון שיטות ביסוס יער צעיר או היבטים בבריאות עצי היער.
בימים אלה ניצב "יער" בפני פרשת דרכים: מצד אחד מתרחש בקק"ל שידוד מערכות, שבמסגרתו פרשנו, שני העורכים, מעבודתנו, ומצד שני החלו מהלכים לחידוש הופעתו של כתב העת "אקולוגיה וסביבה". עם הגשת גיליון 11 לדפוס, עתידו של כתב העת עדיין אינו ידוע. אנו, העורכים, עשינו כמיטב יכולתנו להגיש את הפרסומים המדעיים בפני קהל המתעניינים הרחב בצורה בהירה ומאירת עיניים.
ומה בגיליון שלפניכם:
גבי שילר מציג שני מאמרים מסכמים על הגנטיקה ועל הפיזיולוגיה של אורן ירושלים ביער יתיר, ולפניהם מבוא על יער ייחודי זה. בית הגידול הקשה שימש כמעבדה להשוואת התפתחותם של 22 מקורות זרעים שונים וכן להשוואת ההתפתחות והשרידות במפנים השונים, שתנאי הגידול הקיצוניים הדגישו את ההבדלים שביניהם. התוצאה המשמעותית ביותר במחקר היא כי התנאים הקשים של יתיר היוו לחץ סלקציה שבעקבותיו שרדו בעיקר פרטים שהם יותר הטרוזיגוטים מאשר האוכלוסייה שמתוכה הם נלקחו.
עוד בגיליון, הגרא ונאמן בחנו וכימתו את השפעתם של עצים – מינים המתַפקדים כמעצבי נוף – על הצומח העשבוני שסביבם. המחקר בחן את השפעתן של כריתה ורעייה על הרכב הצומח, מהירות תגובתו לשינויים וההשפעה על צמחים נדירים.
אברהם ויינשטיין סוקר עבורנו את גידול הקזוארינות בארץ, מסכם את תוצאות הגידול בחלקות הניסיון השונות וממליץ על בתי הגידול המתאימים למינים השונים.
ניר הר וחובריו סיכמו את המבצע רחב ההיקף להעתקת מאות אלוני תבור בוגרים לבית גידול חדש באזור צומת המוביל בגליל התחתון. הם מנתחים את הגורמים והמאפיינים השונים של מצב העצים, בית הגידול המקורי ובית הגידול החדש ואת מידת השפעתם על הצלחת הקליטה וההתבססות.
ציון מדר וחובריו מקדישים מאמר לפגעי עץ החרוב, שהוא אחד מעצי הנטיעה החשובים בגלל הקליטה הטובה והצימוח המהיר. החרוב רגיש לפגעים רבים בשלד, בנוף ובשורשים, אשר גורמים לעיתים קרובות להתמוטטות העצים בגיל צעיר יחסית.
במדור הזיכרון אנו נפרדים בצער מחברנו גיל ספיר ז"ל; דברים לזכרו מביא ישראל טאובר.
אנו מאחלים לכם קריאה מועילה
ד"ר עמי זהבי zehavim@netvision.net.il
אריה הניג,
העורכים