במהלך תקופת הדגירה הארוכה והמתישה של החודש וחצי האחרונים, התרחשו חילופים רבים בדגירה בין בני הזוג. העורבנים, השכנים השובבים, הציקו מדי יום לשני בני הזוג בדגירתם, ומדי יום ישראל הביא אל הקן זוחלים רבים. זיקית מובהקת, חומט מנומר, זעמן זיתני, צפע ארצישראלי, זעמן מטבעות וקמטן החורש הם רק חלק ממגוון הזוחלים שניצודו על ידיו, או ליתר דיוק: "על טפריו".
ואז, לאחר 47 ימי דגירה, התרחש בקן אחד מרגעי השיא של העונה כולה: במהלך שעות הבוקר המוקדמות והחשוכות של 20 במאי 2015, בקע מן הביצה גוזל קטן וחמוד, צח כשלג, אשר מיד קיבל את מלוא תשומת הלב מהוריו המאושרים והמסורים. כרגיל, היה זה עמיתי האוקראיני,Konstantin Pismennyi , חוקר חיוויאים, שעוקב באדיקות אחר המתרחש בקן, והוא זה שהעיר אותי בשעת בוקר מוקדמת ושיתף את חשדותיו לבקיעה שהתרחשה במהלך הלילה (בדיוק כפי שעשה זאת בעת ההטלה לפני חודש וחצי).
לאחר הבקיעה, יזמה כנפי קק"ל הליך בחירות מזורז לקביעת שמו של הגוזל הקטן. מתוך חמשת האפשרויות שעלו לגמר, נבחר השם "אורן", וזאת על שום העץ שעליו נבנה קן החיוויאים. הליך בחירות מהיר ודמוקרטי למשעי.
ונחזור אל סיפור הבקיעה, אשר במהלכה קרן ישבה על הביצה ואף סייעה לאורן לצאת ממנה, ובשעות הבוקר המאוחרות כבר הגיעה אל הקן אספקת המזון הראשונה (זיקית). קרן הניחה את הזיקית בצד הקן ומדי פעם האכילה את הגוזל בפיסות טרף קטנות. אך בשעות אחר הצהרים כבר הגיע טרף גדול יותר (נחש בינוני בשם זעמן זיתני) אשר הספיק להאכלה רצופה וממושכת עד שעות הערב המאוחרות.
הימים הראשונים שלאחר הבקיעה, עד גיל שבוע לערך, הם ימים מסוכנים מאוד עבור גוזלי החיוויאים. זאת מכיוון שבימיהם הראשונים גוזלי החיוויאים נוטים להיות לבנים לגמרי, ובכך בולטים לסביבה העוינת, קטנים, חלשים וחסרי אונים עד כדי כך שאינם מסוגלים לבקר באופן עצמאי את טמפרטורת גופם. זו הסיבה שקרן, נקבת החיוויאי, נשארת בקן ומסוככת על אורן הקטן על מנת לחמם אותו מפני צינת הלילה או על מנת להגן ולהצל עליו מפני קרינת השמש הקופחת, וכך היא עתידה להישאר אתו עד גיל 14-25 יום לפחות, תלוי בזוג ההורים, בטמפרטורה הסביבתית ובשכנים הבין-מיניים. מגיל זה ואילך הדרישה למזון תלך ותתעצם, ולכן ההורים עתידים להשאיר את גוזלם לבדו בקן, וזאת על מנת לצוד יחד במרחבי שיחור המזון, ובכך להגדיל את אספקת המזון המובא אל הקן.
כאמור, בימיו הראשונים הגוזל מואכל בפיסות טרף קטנות, וככל שהוא יגדל ויתחזק, כך תתגבר אספקת הטרף, ופיסות הטרף שבהם יואכל עתידות לגדול בהתאם עד שסביב גיל 25-30 יום, עתיד הגוזל לבלוע טרף בינוני בשלמותו, תלוי בגודל הטרף ובנחישות הגוזל.
אם עונת הקינון תתקדם ותזרום כשורה, אנו עתידים ללוות את אורן הקטן עד אשר יגדל ויפרח מהקן, וזאת סביב גיל 65-80 יום, כאשר בגיל 60 יום הגוזל כבר יעטה ניצוי מושלם לחלוטין וכמעט ויגיע אל גודלו ומשקלו המקסימאליים.
כל שנותר לנו הוא רק לאחל לו ולהוריו הצלחה ובריאות.
גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים - אוניברסיטת תל אביבלכתבות נוספות בנושא צפרות