מצאנו כי בעין רימון הוספת מים שיפרה את קצב ההשמנה, והוספה של מי סוכר על המים עוד העלתה קצב זה. נראה כי למרות שפירות האלה מאפשרים לציפורים להשמין, ניתן לזרז את קצב ההשמנה על ידי הוספת מים ונוטריאנטים שהאתר איננו מספק לציפורים. מנגד, בירוחם ובמדרשת בן גוריון לא נצפו שינויים בקצבי ההשמנה. נראה כי מאחר שבירוחם המים זמינים בשפע, וכי קיימים מקורות מזון שונים בשטח, לא היתה משמעות להוספת שקתות מים או מזון. במדרשת בן גוריון כמעט ולא היו לכידות חוזרות, והפרטים המעטים שנלכדו שנית בד״כ ירדו במשקלם. נראה כי למרות הדמיון במשאבי המזון בין עין רימון למדרשת בן גוריון, תנאים סביבתיים אחרים, לא ידועים, אינם מאפשרים לציפורים החונות במדרשת בן גוריון להשמין, והם נוטשים את האתר במהירות.