ואתם? אתם עפים עליהם! בעיקר על המעיינות הגדולים שמתחברים למקטע של נחל איתן. פיקניק לצל אלון וטבילה במים הצוננים כשהשמש יוקדת בשמים... במדינה קטנה וצפופה, מרובת ימי שמש ולא משופעת במים, המעיינות הללו מהווים מפלט משגע לכל חובבי הטבע, אבל... לא רק להם.
אחד מהאתגרים העומדים בפני מומחי קק״ל והיערנים העוסקים בשיקום ושמירה על המעיינות והנחלים הוא למצוא את האיזון העדין בין מענה לצורכי המטיילים הנלהבים לבין צורכי בעלי החיים, שזקוקים למים למחייתם. מצד אחד, ביערות רבים של קק״ל נבנו בעבר בריכות שכשוך מהנות, המאפשרות התרעננות במעיינות הפופולאריים בקרב בעלי חיים מסוג "בני אדם" (ברבים מהמעיינות האיתנים הגדולים מצויים מבנים ארכיאולוגיים, שמזכירים לנו שגם אבותינו נהגו לאגום מים למחייתם, וכן נהנו להתיז מים על חבריהם בימי שרב).
מצד שני, קק״ל מחויבת לשמירת הטבע – ולדאגה למגוון מיני הצמחים וחיות הבר הנסמכים על מקורות המים הטבעיים לקיומם: ציפורים, יונקים החיים ביערות, מינים של בתי גידול לחים שחיים בתוך המים עצמם כמו חיפושיות מים, סרטנים, חלזונות מים, שפיריות ועוד מינים רבים שלא יכולים לשרוד ללא מקורות מים קבועים ביער. קק"ל מחויבת ועושה מאמצים כבירים לשמור על מיני דו-חיים, כמו צפרדעי הנחלים, האילניות, שבגלגולן כראשנים חיות בתוך המעיין.
רוב מיני הדו-חיים רגישים מאד, וחלק מהמינים, כמו טריטון הפסים, והסלמנדרה – היפהפייה, הפכו למינים נדירים מאוד שנמצאים בסכנת הכחדה בארצנו בגלל ייבוש וזיהום המעיינות ובגלל לחצי הפיתוח ולחצי המטיילים. כולם זקוקים למי המעיינות הנובעים ביערות. אסור שנגיע למצב שבו הטריטונים והצפרדעים יירמסו וייעלמו מיערות קק"ל!
אז במי בוחרים? באדם או בחי? תחנת ריענון בטוחה וידידותית למטיילים או מקור מים נקיים עבור חיות הבר וצמחי המים? התשובה היא, כמובן, גם וגם. מציאת האיזון הנכון בין שיקום ושימור המעיינות והנחלים לבין הנגשת המים למטיילים ולנופשים ביער היא אחד האתגרים הגדולים שמולם ניצבים מתכנני היערות, האקולוגים, והיערנים של קק״ל.
המעיינות בישראל נפגעו מאד משאיבת מים, זיהום ופיתוח. יערני קק"ל עומדים בפני האתגר הגדול והחשוב של שיקום המעיינות ושמירה עליהם – לטובת חיות הבר וצמחי המים שהמעיין הוא ביתם ומימיו הכרחיים לקיומם.
בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך שתרם רבות לשימור המעיינות והקל על המלאכה משמעותית. מכיוון שעם קום המדינה הקמת יישובים חדשים ופיתוח חקלאות נסמכו אך ורק על מקורות מים טבעיים – מי המעיינות והכנרת, רוב המעיינות בישראל ״נתפסו״ ומימיהם שימשו לשתייה וחקלאות. אולם, לשמחתנו, בעשור החולף, הוקמו בישראל מתקנים גדולים להתפלת מי ים לשתייה, וכן נבנו מתקנים לטיהור וטיפול בשפכים המשמשים כיום לחקלאות. התקדמות זו יצרה מצב חדש לחלוטין: מרבית המים שאנו שותים כיום הינם מי ים מותפלים, ורוב המים המשמשים לחקלאות הם מי קולחין מטוהרים. במילים אחרות, פתאום יש לנו מים כמו... מים.
מציאות חדשה זו מאפשרת ״לשחרר״ את מי המעיינות לטובת הטבע, בתהליך שמכונה ״השבת מים לטבע״, במסגרת "זכות הטבע למים". כן, יש לטבע זכות כזו, ולשמחתנו הרבה, בשנים האחרונות היא ממומשת ביתר שאת.
כחלק מהתהליך, מומחי קק״ל דואגים שמי המעיין המשוחררים יזרמו בצורה הטבעית ביותר "מראש הנביעה" – שם הם הכי נקיים ומתאימים לצורכי השמירה על הטבע, ויתחברו באפיק טבעי אל הנחל. במורד הנחל קק״ל עומלת על שיקום גדות הנחלים ואבטחת אפשרות לשכשוך בטוח ומהנה במים הקרירים. המטרה: איזון בין שיקום מיטבי לטובת הטבע ובעלי החיים, לבין הנגשת המעיין למטיילים. זרמנו איתכם.