יגיל אסם, דוד הלמן, משה ולדיסלב, דן יקיר, איל רוטנברג, איתמר לנסקי, זאב כהן, ז'וזה גרינצוויג וטרין פז-קגן
בשנת 2000 הוצב ביער יתיר "מגדל שטפים" שאפשר לראשונה בישראל ניטור מדויק ורציף של שטפי פחמן דו-חמצני, מים ואנרגיה המוחלפים בין היער לבין האטמוספירה. יער יתיר ממוקם בדרום הרי-יהודה על הגבול היבש של קיום יערות מחט בארץ ובעולם.
באזורים מוגבלי מים ובמציאות של שינוי אקלים גלובלי, שטפי פחמן דו-חמצני ומים ביערות הם תהליכים שיש להם חשיבות קריטית בנוגע להצטברות גזי חממה באטמוספירה, תפקוד המערכת האקו-הידרולוגית וגם שרידות וחיוניות היערות.
בעשור האחרון, על ידי שילוב של כלי חישה מרחוק חדישים, נתונים מטאורולוגים, מדידות קרקעיות נרחבות ומודלים פיזיקליים וסטטיסטיים, פותחה יכולת להעריך שטפי פחמן ומים על פני שטחי יער נרחבים מחוץ לטווח הכיסוי של מגדלי השטפים. היכולת החדשה מאפשרת התבוננות ברמה כלל ארצית על קיבוע פחמן (Gross Primary Productivity-GPP) ואידוי-דיות (Evapotranspiration-ET) ביערות ישראל. הנתונים המתקבלים הם ארוכי טווח ומתאפיינים ברזולוציה גבוה במרחב (מספר מטרים רבועים) ובזמן (מספר ימים).
בסקירה זו נציג מידע ותובנות שנרכשו בשורה של מחקרים חדשים בהם עקבנו אחר שטפי פחמן ומים בקנה מידה כלל ארצי. הנתונים שנאספו אפשרו לנו לבחון את מערך הקשרים בין תנאי סביבה, תצורת הצומח וממשק היער לבין השונות בקצב קיבוע פחמן (GPP≈300-1400 gr C m-2 yr-1), אידוי-דיות (ET≈290-650 mm yr-1) ונגזרות שונות של המשתנים הללו כולל יעילות ניצול מים של המערכת האקולוגית (Ecosystem Water Use Efficiency – EWUE≈1-2.5 gr C mm H2O-1), יעילות שטח עלים (Leaf Area Efficiency-LAE≈360-730 gr C m-2), יבול מים (Water Yield-WY≈8-48% of annual rainfall) ועוד.
מהניתוח המשולב אפשר ללמוד על ההשפעה של תנאי אקלים, מסלע וטופוגרפיה, ייעור וטיפולים יערניים על מגוון המשתנים הללו. לידע מסוג זה חשיבות עליונה בעיצוב וניהול יערות ישראל במציאות של יובש וחום גוברים ותחת הדרישה הגדלה למגוון שרותי מערכת אקולוגית שמספקים היערות.