כתיבה: פרופ' צביקה מנדל, מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני
תהלוכן האורן מדורג כמזיק החמור ביותר ביערות קק"ל. הסיבה לכך היא שזחלי העש נושאים שערות צורבות המהוות מפגע בריאותי, לעיתים קשה לאדם ולחיות הבית, בנוסף לנזק שגורמים הזחלים בשל כרסום מחטי האורן. זאת הסיבה שהמדור לבריאות היער באגף הייעור בקק"ל, בוחן ביסודיות מידי שנה את אוכלוסיות התהלוכן ביערות האורן ברחבי המדינה. אמצעים לריסון אוכלוסיית המזיק, לצמצום הנזק למבקרים ביער, מכוונים בעיקר לאתרים קולטי קהל והדרכים המובילות אליהם.
השלב הראשון של הממשק מתחיל בחודש אוגוסט ויוצא אל הפועל בהצבת מלכודות פרומון, באמצעותם אוספים האנטומולוגים - אנשי בריאות היער של קק"ל, נתונים על מועדי התעופה והשכיחות של הבוגרים. השלב השני מתחיל בד"כ במחצית השנייה של נובמבר, במהלכו מתבצעים סקרי נגיעות לזיהוי הופעת הזחלים ושכיחות התופעה בכל אתר.
ניתוח הנתונים שהתקבלו משני השלבים הראשונים, הם התשתית לגיבוש השלב השלישי, הכולל את תכנית הממשק המתבססת בעיקרה על ריסוס מהאוויר באמצעות מטוסי ריסוס ולעיתים גם מסוקי ריסוס, של תכשיר ביולוגי המבוסס על החיידק Bacillus thuringiensis הפוגע בזחלים הצעירים של התהלוכן. החיידק מצוי באופן טבעי בכל קרקע ואינו פוגע בבני אדם או בעלי "דם חם" אחרים ואף לא בחרקים מועילים כמו דבורים או מושיות.
תכשיר החיידק המשמש לריסוס מיוצר במדינות אחדות ואף בישראל. רכישת התכשיר וביצוע הריסוס נקבעים באמצעות מכרזים. החברה הזוכה במכרז מחויבת לפעול על פי תוכנית הריסוסים שנקבעה ע"י מדור בריאות היער. בשלב הרביעי מתבצעים סקרים לבחינת הצלחת הממשק ובמידת הצורך, מבוצעים ריסוסי תיקון. ראוי לציין שתוצאות הסקרים מועלים לשכבה במערכת המידע גאוגרפית (ממ"ג) של קק"ל, המאפשרת שיתוף ועדכון כל הגורמים המקצועיים בארגון.
צילום: אילן שחם, ארכיון הצילומים של קק"ל
התעצמות אוכלוסיית תהלוכן האורן מושפעת ממצבם הפיזיולוגי של העצים, כמות המשקעים והטמפרטורה בעיקר במחצית הראשונה של החורף. על כך יש להוסיף את התנודה הרב שנתית בצפיפות האוכלוסייה. כך יש שנים שאוכלוסיית תהלוכן האורן נמוכה מאד, ולעיתים רחוקות נרשמים תנאי התפרצות אופטימליים שעלולים באירועי קיצון לשבש את ממשק ההדברה השגרתי. בחורף 2023-24 התפתחה אוכלוסיית ענק של התהלוכן בישראל.
פועל יוצא של האירועים בחורף האחרון היא נוכחות רבה וחריגה של המזיק ברבים מיערות האורן בישראל. קק"ל מקדישה מאמצים, משאבים ואמצעים רבים על מנת להדגיש בפני הציבור ולשתף את הציבור אודות הסכנה שבמגע עם אוכלוסיית התהלוכן, ומספקת מידע באילו יערות הופיעה התהלוכן בצפיפות חריגה, בה יש סכנה של פגיעה מהשערות הצורבות הנפוצות מהזחלים שבכותרות העצים ועל פני הגזע בדרכם לחיפוש מקום התגלמות בקרקע.
יתכן וחלק מהחניונים בהם אוכלוסיית הזחלים רבה במיוחד יסגרו בפני הציבור בשל הסכנה הבריאותית. לאחר חדירת הזחלים לקרקע, עדיין נותרת סכנה של רחף שערות צורבות שנותרו בקיני התהלוכן על העצים. בשל כך קק"ל פועלת בימים אלה, באמצעות קבלנים, להסיר את קיני התהלוכן מהעצים באתרים קולטי קהל. מדובר בפעולה מורכבת באמצעות כלי גובה, על מנת לטהר את רוב החניונים עם פעילות חריגה של התהלוכן ולאפשר את פתיחתם להנאת קהל המבקרים.
המידע אודות התהלוכן והיערות הרלוונטיים מובא בערוצי התקשורת השונים: במדיה האלקטרונית (ערוצי הטלוויזיה), רשתות חברתיות, אתר קק"ל, "מוקד מטיילים" וגם באמצעות שילוט בכניסות הראשיות של היערות.