הכנס הבינלאומי ה-6 למערכות יער אקולוגיות באזור הים התיכון - אוקטובר 2018

כנס MedPine הבינלאומי השישי נערך בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות בחסות אגף הייעור של באוקטובר 2018 בהשתתפות מומחים מובילים לייעור ואקולוגיה מרחבי העולם. הכנס המתמקד במערכות יער אקולוגיות באזור הים התיכון, ובסוגיות של ייעור, אקולוגיה, שימור ושימוש אנושי.

על הכנס

רכז המחקרים וקשרי החוץ של קק"ל ומארגן הכנס אסף קרואני קיבל את פני האורחים ואמר כי "השנה החלטנו להרחיב את היריעה של הכנס, ובנוסף למושב המדעיים על אקולוגיה של היער הוא כולל מושבים מעשיים שעוסקים בניהול וממשק יער, מדיניות ייעור, והפן הסוציו-אקונומי של היער".
 
לדברי קראוני, "הכנס כלל שלושה ימים עיוניים ויום אחד של סיור בשטח. רוב ההרצאות ניתנו על ידי מדענים בעלי שם בינלאומי מהעולם ומישראל. אני שמח לציין שבקרב המשתתפים היו גם יערנים ועובדי שטח של קק"ל, אשר שמחו להעביר הרצאות ולחלוק את ניסיונם המעשי עם עמיתיהם. מטרתנו היתה לצאת ממגדל השן של האקדמיה ולהביא את הידע שלנו לרמת ניהול היער, בה אנו יכולים ליישם שינויים".

כנס MedPine הראשון התקיים בחיפה ב-1999 ומאז נדד ברחבי אירופה והתארח ביוון, צרפת, ספרד ואיטליה, והשנה חזר לישראל והתקיים בה בפעם השנייה. את הכנס פתחו היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד ופרופסור זהר כרם מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות.
 
משתתפי כנס MedPine ה-6 בפקולטה לחקלאות ברחובות. צילום: דניס צין
ברנד סיפר לקהל שהכנס, שמטרתו קידום העברת ידע ועזרה הדדית, מהווה גם הזדמנות נפלאה עבור קק"ל להציג ולחלוק את הישגיה באקולוגיית יערות ים תיכוניים ובאקולוגיית אזורים צחיחים. לדבריו, "במהלך ארבע או חמש השנים האחרונות קק"ל הצליחה לשפר חלק ניכר משיטות העבודה שלה על מנת להתמודד עם תנאי האקלים המשתנים. יש ביקוש רב לידע הזה ואנחנו שמחים לחלוק אותו עם עמיתינו".

היערן הראשי של קק"ל ד"ר דוד ברנד והקהל בפתיחת הכנס. צילום: דניס צין

פרופ' כרם אמר שהוא איננו מופתע לפגוש בכנס רבים מעמיתיו, והביע תקווה כי בעתיד בפקולטה לחלקאות ברחובות יהפוך למסורת. הוא פנה את משתתפי הכנס ואמר, "בל נשכח שלאורך ההיסטוריה משברים הובילו לחדשנות. כיום החקלאות נמצאת במשבר יש צורך לתת מענה לאתגרי ייצור המזון. אחת הדרכים להתמודדות עם המצב היא באמצעות ההגנה על היערות, אשר עוזרים לווסת את רמות הפחמן הדו חמצני, החנקן ושאר המזהמים".

להלן מידע מפורט על ההרצאות שנישאו ביום הראשון של הכנס.

מושב ראשון: דינמיקת יערות ים תיכוניים

המושב הראשון בכנס עסק בנושא דינמיקת יערות ים תיכוניים. את המושב פתח פרופ' אבי פרבולוצקי מהמחלקה לגידולי שדה ומשאבי טבע במרכז וולקני , שהרצה על הנושא "יחסי אורנים-אלונים: מערכת אקולוגית מתעוררת חדישה או סיבה לסכסוכים ארגוניים".

במהלך העשור הארחון בחר מחקרו של פרופ' פרבולוצקי תהליכים טבעיים וניהול יערות אורנים נטועים לאור תהליכים אקולוגיים עיקריים כגון המשכיות היערות, יחסי אורנים-אלונים, והשפעת בצורות.
 
פרופ' פרבולוצקי מרצה בכנס. צילום: דניס צין

לדברי פרבולצקי, "האורנים היוו חלק מהצמחייה של מזרח הים התיכון במשך אלפי שנים. בתור מקור יחיד לעצי בניין, בני האדם ניצלו את האורנים האלה תכופות ועד סוף המאה ה-19 רק מעט חורשות של אורנים מקומיים שרדו בארץ ישראל. גורלן של תצורות היערות המקומיות, אשר נשלטו על ידי האלונים, לא היה שונה. הן הובערו, נחתכו, ושימשו למרעה במשך מאות שנים.

בתחילת המאה העשרים החלה קק"ל תהליך מסיבי של ייעור מחדש אשר הוגבר לאחר ייסודה של מדינת ישראל. כיום, עצים נטועים, בעיקר אורנים, מכסים בין חמישה לשבעה אחוז משטח המדינה. השאלה כרגע היא כיצד לנהל את המערכת האקולוגית של יער נטוע אל מול יערות אלונים בוגרים. תומכי השימור מחשיבים את הקולוניזציה של האורנים בין עצי האלון בשמורות הטבע כפלישה ביולוגית. ייתכן שהייצור העצמי של מערכת אקולוגית חדישה בעקבות תהליכים אקולוגיים ספונטניים הינו בלתי נמנע והוא בעצם מתאים לתנאי קהילת הקלימקס הקדומה של האזור".

מצגת בנושא האבולוציה של היערנות בישראל

מנהל מרחב צפון של קק"ל ד"ר עמרי בונה הציג למשתתפי הכנס מצגת שהוקדשה לנושא "האבולוציה של היערנות בישראל מנטיעות על טהרת האורנים שווי-גיל ליערות מעורבים ברי-קיימא בגילאים שונים".

לדברי בונה, "תמותה מסיבית של חורשות נטועות של אורן ירושלים בנות ארבעים שנה, אשר יוחסה בעיקר להתפרצות מצוקוקוס ארצישראלי (Matsucoccus Josephi) בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים, הובילה לשימוש במיני אורנים אחרים, בעיקר אורן קפריסאי (Pinus Brutia) במקום אורן ירושלים.
מנהל מרחב צפון של קק"ל ד"ר עמרי בכנס. צילום: דניס צין

לקראת שנות השמונים המאוחרות, השימוש בזנים רחבי עלים מקומיים בנטיעת יערות בנוסף לזנים מחטניים הוגבר באופן דרמטי. ב-1990 שינה אגף הייעור של קק"ל את מדיניות היער שלו. מטרת המדיניות החדשה הייתה ליצור יערות מעורבים, מרובי שכבות ומרווחים היטב עם רף סבילות גבוה יותר וחוסן משופר אל מול השפעות שינויי האקלים כגון בצורות, שריפות, והתפשטות חרקים מזיקים".

הרצאה: השפעת כיסוי חופת היער ותנאי העונה היבשה על פירוק הפסולת ביערות אורנים ים תיכוניים

את ההרצאה הביא בפני משתתפי הכנס פרופ' ז'וזה גרינצוויג מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית.

גרינצוויג הסביר בהרצאתו כי "המחקר בחן את השפעת כיסוי חופת היער והעונתיות, על פירוק הפסולת ביערות אורנים ים-תיכוניים. פירוק הוא הליך מהותי במחזור הפחמן של מערכות אקולוגיות, אך לא ברור כיצד הוא יושפע משינויים אקלימיים באזורים יבשים.
פרופ' ז'וזה גרינצוויג מרצה בכנס. צילום: דניס צין

ערכנו ניסויים עם שקי פסולת בחלקות יער בעלות צפיפות עצים משתנות ביערות אורנים ים-תיכוניים צחיחים למחצה ותתי-לחים יבשים, למשך 613 ימים. אובדן מסת הפסולת היה גדול יותר בקרחות יער מאשר מתחת לחופות היער בשני סוגי היערות".

הרצאה: יצירת מודלים להתקיימות ההתחדשות ביער ים תיכוני מעורב באמצעות ניתוח הישרדות

נושא ההרצאה הוצג על ידי מרתה ורגרצ'יה מהמרכז לחקר היערות (INI-CIFOR) שבמדריד, ספרד.

ורגרצ'יה ציינה כי "התחדשות טבעית בדרך כלל איננה מצליחה ביערות אורנים ים תיכוניים. חשוב לא רק לזהות את הגורמים שמשפיעים על התקיימות התחדשות, אלא גם לקבוע כיצד ניתן לשנות את השפעתם באמצעות אפשרויות ניהול שונות."
מרתה ורגרצ'יה מהמרכז לחקר היערות (INI-CIFOR) במדריד בהרצאתה בכנס . צילום: דניס צין

הרצאה: התפרצויות חיפושית הקליפה שאירעו לאחרונה וחומרת שריפות היער בעקבותיהן ביערות מחטניים מעורבים באזור סיירה נבדה שבקליפורניה, ארה"ב

אקולוג הצמחייה הבכיר בשירות הייעור של ארצות הברית באזור דרום מזרח האוקיינוס השקט יו סאפורד תיאר בהרצאה זו את מחקרו ואמר כי "תמותת עצים בשל פגיעת חרקים ובצורת גברה באופן ניכר בסיירה נבדה במהלך הבצורת המתמשכת שפוקדת את קליפורניה, וגרמה לדאגה רבה שתמותת עצים קיצונית תוביל לכך שהשריפות המשתוללות הבאות יהיו חמורות עוד יותר.

גילינו שעצים שמקורם באגן הים התיכון מסתגלים לתנאי בצורת, ושתקופת בצורת ארוכה עלולה להרוג חלק מהם ולהחליש אחרים. העצים החלשים יהיו רגישים לפגיעת חרקים ופטריות ולאחר מכן לשריפות. תוצאותינו מדגימות שלתמותה גבוהה של מחטניים בטרם שריפה ביער מחטניים מעורב בסיירה נבדה יש השפעה חיובית על חומרת השריפה כאשר המחטים המתים נותרים על ענפי העצים שהומתו על ידי החיפושיות".
אקולוג הצמחייה משירות הייעור האמריקאי יו סאפורד בהרצאתו בכנס. צילום: דניס צין
סאפורד הזכיר לקהל שומעיו כי בדומה לחלק הדרומי של אפריקה ולמערב אוסטרליה, קליפורניה היא אחד האזורים שנהנים מאקלים ים-תיכוני מחוץ לאגן הים התיכון, וציין כי הוא מרותק מהדרך שבה מדינת ישראל החלה את קיומה עם מעט מאוד שטחים פתוחים ירוקים ובמהלך השנים הצליחה ליצור שטחים ירוקים חדשים לטובת אזרחיה.

הרצאה: אורן ירושלים (Pinus Halepensis) בשמורות טבע – מידע, רגשות, ומדיניות

המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ד"ר יהושע שקדי תיאר בהרצאה זו את תהליך נטיעת העצים המסיבית בישראל שהיתה לו השפעה חיובית על הנוף המקומי, אך הפרויקט גם הפריע במידה רבה למגוון זנים מקומיים.

לדברי שקדי, "קק"ל, המשמשת כשירות הייעור של ישראל, שינתה את הנוף באופן דרמטי, בכך שבמהלך מאה השנים האחרונות נטעה עצי אורן מגבול לבנון ועד צפון הנגב. התוצאה היא שרוב מדינת ישראל עשירה באורנים אשר מפיקים כמויות גדולות של זרעים ושתילים.

המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ד"ר יהושע שקדי בכנס. צילום: דניס צין

קק"ל משתמשת בזרעי אורן ירושלים המיובאים מאזורים שונים במערב הים התיכון עבור ייעור במקום הזן המזרחי המקומי. מכיוון שיערות נטועים מכסים שטחים נרחבים ומתקיימים בדרך כללם בקרבת שרידי חורשות טבעיות, אין אפשרות אמתית לשמר את הזן המקומי עם הגנים הייחודיים שלו".

הרצאות נוספות

בין ההרצאות הנוספות בכנס היו:

  • הרצאתה של ראש המחלקה למדעי היבול והיער באוניברסיטת ליידה בספרד פרופסור ג'ורדי וולטס בנושא "הוצאת המרב מניסויי מוצא: פנוטיפינג חדשני וגישות רב-סביבתיות להבנת התאמה תוך-מינית".
  • הרצאתו של יקיר פרייסלר מהמחלקה למדע כדור הארץ וכוכבי הלכת של מכון וייצמן למדע בנושא "ביטול בצורת עונתית והשפעתה על תחלופת גזי חופת היער ביער אורנים ים תיכוני יבש".
  • הרצאתה של נעמי טאגו מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ארה"ב בנושא "האינטראקציה של בקרות אקו-פיזיולוגיות והידרוקלימטיות על ניצול מים וקיבוע פחמן ביער שלאחר דילול".
  • הרצאתו של עידו רוג ממכון וייצמן למדע בנושא "דינאמיקת הקצאת פחמן בעצים מכוסי זרע וחשופי זרע שהתגלתה על ידי תיוג דופק ושיטת זיהוי מצומדת שטף תלת שלבית".
  • הרצאתה של פיודור טטרינוב ממכון וייצמן למדע בנושא "וריאציה אזימוטלית של זרימת לשד באורן ירושלים ביער צחיח-למחצה בישראל – תוצאות ראשוניות".
  • הכנס נחתם בהרצאתו של איילון כלב מקק"ל בנושא " הסתגלות והתאמה של אורן שחור, ארז לבנון וארז אטלס לנטיעה בגבהים בהרי הגליל ורמת הגולן בישראל".
  • כמן כן ניתן בכנס ביטוי למחקריהם של תלמידים לתארים מתקדמים. הסטודנטית לתואר שני במרכז וולקני הגר פוקס תיארה את מחקרה בנושא "גישה מקיפה לפענוח מנגנונים מולקולאריים של תגובות אורן ירושלים במהלך תעוקת בצורת והתאוששות", והסטודנטית נעמי הומינר, גם היא ממרכז וולקני, הציגה את הנושא "הכלאות אורן קפריסאי ואורן ירושלים בישראל".