"יש לי ילדה מהממת בשם אלה (בת 19, לא ילדונת, חיילת בתפקיד משמעותי). אז מה הסיפור בעצם?
אמא שלי רצתה לקרוא לי מיכל. באה איזה דודה מהשואה ואמרה לאמא שלי אם את רוצה לכבד את אבא, תקראי לילדה על שם לאה אחותו, שהיטלר רצח (זה היה המינוח). אמי התחילה לבכות ואמרה שלא תקרא לביתה בשם אישה שעיניה טרוטות. באה אחותה, דודה שלי, והציעה את השם ליאת. אמי אמרה שאני לא של כולם. הציעה אלה - אמי פחדה שיקראו לי אלה במילעל ולא במילרע. יצא אילת.
הסיפור ליווה אותי כל חיי והחלטתי שלבתי יקראו אלה. לימים נישאתי לבעלי, שגם הוא רצה ילדה אלה. אז נולדו לנו ארז, רתם בן ולקינוח אלה חכמה, חסונה ויפה".