מדע אזרחי בקק"ל: החיבור הטבעי

החודש ייחנך המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, בתמיכת ובשיתוף יחידת המדען הראשי בקק"ל. זה הזמן להכיר מקרוב את התחום המסקרן, ובעיקר – לקחת חלק פעיל בעולם החדש והמופלא של מדע אזרחי: ממעקב אחר קיפודים ליד הבית ועד ספירת פרפרים ברחבי הארץ. וכן, כל אחד ואחת יכולים – כך תעשו זאת בקלות.

כמו בכל אביב, גם באביב הקרוב ייצאו מביתם המוני חובבי טבע, ייפרסו ברחבי הארץ ויפצחו ב"ספירת הפרפרים הגדולה". המיזם הייחודי הזה, שמתקיים בסיוע הציבור, נועד להעשיר את המידע המדעי על הפרפרים בישראל וליצור השפעה של ממש על שמירתם. למה דווקא פרפרים? בין השאר, כי הפרפרים נחשבים לביו-אינדיקטורים (סמנים ביולוגיים) מהימנים, שמהם אפשר ללמוד על מצב הסביבה, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בטבע הישראלי בכלל.

ספירת הפרפרים השנתית היא פרויקט מדע אזרחי לאומי, שמתבסס על מתנדבים וקהילות מנטרי פרפרים מרחבי ישראל. פרויקט דומה נערך ממש לאחרונה, במחצית השנייה של ינואר 2025, וענה לשם: "ספירת הציפורים הגדולה". במיזם זה, המטרה היא ליצור בסיס נתונים רב-שנתי, שבעזרתו אפשר לזהות מגמות ושינויים בתפוצה של מיני ציפורים בערים ובאזורים מיושבים. הנתונים משמשים למחקר מדעי ולקידום מיזמים המיטיבים עם הציפורים. וכך, כל אחד ואחת מאיתנו הוזמנו לצפות, לתעד ולדווח על מיני הציפורים ליד הבית, ליד המשרד, ברחוב, בגינה או בפארק.

אלו הן רק שתי דוגמאות לעולם המרתק של "מדע אזרחי", תחום שקרנו הולכת וגדלה בעולם ובישראל, בעיקר בזכות הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לכולנו להשתתף – במידה כזו או אחרת – במחקרי טבע וסביבה.

מה זה בכלל מדע אזרחי?

ביום חמישי, 20 בפברואר 2025, יושק באופן רשמי המרכז הישראלי למדע אזרחי במוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. קק"ל תמכה בהקמת המרכז והיא שותפה לו, כאשר הפעילות נערכת מול יחידת המדען הראשי בקק"ל.

מטרת המרכז היא לקדם את השתתפות הציבור בניטור ובחקר המגוון הביולוגי והסביבה, לטובת המדע ושמירת הטבע בישראל, כאשר השאיפה היא ליצור רשת לאומית של מדע אזרחי וקהילתי.

אתר האינטרנט של המרכז החדש מתאר בבהירות במה בדיוק מדובר: מדע אזרחי, שמוכר גם בשמות "מדע השתתפותי" או "מדע קהילתי", הוא שיתוף של הציבור בביצוע מחקר מדעי. הוא כולל מחקרים המתבצעים בשיתוף פעולה בין מדענים למי שאינם מדענים – הציבור הרחב, פעילים מקומיים, קבוצות מתנדבים, נוער, תלמידים ואחרים – לצורך יצירת ידע מדעי או תצפיות ותגליות חדשות.

מי אכל את האצטרובל ומי ראה את הקיפוד?

המדע האזרחי הוא תחום מחקר חדש יחסית, והוא מתפתח במהירות בעולם כולו בזכות הכלים הטכנולוגיים, שמאפשרים השתתפות קלה ונוחה של מתנדבים וקשר ישיר עם צוות המחקר. התרומה המשמעותית של השתתפות הציבור במחקר מתבטאת בתרומה למדע, לחברה ולמשתתפים עצמם. בעולם קיימים אלפי מיזמי מדע אזרחי בתחומים שונים, כמו אסטרונומיה, אקלים, רפואה,  מדעי הרוח והחברה, ובעיקר בתחום ניטור מגוון ביולוגי וסביבה.

הנה כמה מהדוגמאות למיזמי מדע אזרחי מרתקים בארץ: מעקב אחר הקיפודים למיפוי אזורי המחיה, ולקבלת מידע על מחלות ודריסות שלהם, תיעוד אצטרובלים מכורסמים ליד עצי אורן במטרה לסייע לחוקרים להבין למידה חברתית של חולדות שמכרסמות אותם, איסוף תצפיות במדוזות במטרה למפות נחילי מדוזות בזמן ובמרחב, תיעוד כלניות לטובת מחקר שנועד להבין איזה צבע מצבעי הכלניות נפוץ יותר, מתי פורחות כלניות מצבע מסוים – ואיפה ועוד.

מדע אזרחי בקק"ל: מתחברים לקהילות, מחברים לטבע

"חשוב להבין שמדע אזרחי אינו חינוך", מסבירה ד"ר יעל וגנר, עמיתת ממשק ביחידת המדען הראשי בקק"ל. לדבריה, החיבור של קק"ל עם עולם המדע האזרחי הוא חיבור טבעי. "קק"ל הוא גוף שמנהל שטח, וניהול השטח מבוסס על ידע. מסיבה זו, יש צורך בנתונים. ומאחר שהציבור נמצא בשטח בהיקפים גדולים, נוכל לעשות שימוש ב'חוכמת ההמונים'. ובכלל, קק"ל מוגדרת כחל"צ – חברת לתועלת הציבור, וזהו עוד רובד למערכת היחסים עם הקהילות השונות בארץ".

מדוע תחום המדע האזרחי בקק"ל נמצא בחסות יחידת המדען הראשי? "בראש ובראשונה, כי היחידה תומכת במחקרים אקדמיים רבים ומלווה אותם. התוספת של מדע אזרחי עשויה ליצור השלמות חשובות במחקרים שונים. יש מידע שרק הציבור הרחב יכול לספק".

מה למשל? "אם ניקח למשל מדען שעוקב אחרי מערכת אקולוגית של בריכת חורף. הוא יכול לדגום בתאריכים מסוימים, אבל קהילה שחיה בסמוך יכולה להשלים חלק מהניטור בתקופות שבהן קשה לו להגיע".

ואיך אדם מן השורה יודע לזהות פרפר, או ציפור או צמח מסוים ולדווח עליו באופן מהימן? "ישנן פלטפורמות בינלאומיות שנועדו לכך. אחת מהן היא למשל iNaturalist, הכוללת גם אפליקציה בעברית. בין השאר, היא משמשת לניטור מגוון ביולוגי בעולם כולו – אפשר להעלות אליה מהקלטה של ציוץ ציפור, דרך פריחה של צמחים ועד עקבה של בעל חיים. האפליקציה תציע זיהוי של הצמח או בעל החיים שמבוסס על בינה מלאכותית. לאחר זיהוי זה, יש וידוא של הזיהוי בעזרת חוכמת ההמונים. וחשוב לא פחות: הזיהוי שלך עולה לפלטפורמות גלובליות שבהן משתמשים מדענים, ואלו יכולים לנטר דפוסי תפוצה של מינים שונים, השפעות שינויי אקלים ועוד. זו גישה שבה כולם מרוויחים – במיוחד לאור העובדה שהשימוש הפרטי מסייע למדע הגלובלי. התחום הזה מתחיל לצבור תאוצה בארץ, ובקק"ל יהיו בקרוב כמה פרויקטים שנוכל להתגאות בהם. אין לי ספק שקק"ל תהיה מחלוצי המחנה".

מדע אזרחי: גם אתם יכולים להשתתף, ממש עכשיו

קיימות מספר דרכים שבהם כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להשתתף במדע אזרחי. המרכזיות שבהן מתבססות על דיווח תצפיות אקראיות במיני חי וצומח. וכל זאת, ללא ידע קודם ובלי מאמצים מיוחדים.

כך תעשו זאת ב-3 שלבים פשוטים:

1. התקינו את אפליקציית iNaturalist, צלמו בעל חיים או צמח, ושתפו את התצפית. וכן, ממש לא חייבים לדעת לזהות – רבים התחילו את דרכם במדע האזרחי ללא כל ידע או ניסיון.
2. מומלץ ואף חשוב לספק מידע רב לתצפית: תמונה, מיקום, מועד ועוד. פרטים אלו חשובים לא רק לזיהוי העתידי – אלא גם לניתוח הנתונים בהמשך.
3. זהו, סיימתם! ואם אתם מעוניינים להשתתף במיזם ספציפי, היכנסו לאתר המרכז למדע אזרחי ופשוט בחרו את זה שמוצא חן בעיניכם – ממעקב אחר קיפודים ועד ניטור הסביבה הימית. השמים הם הגדול!




צילום: אמיר הרמס, קק''ל