הכתבה באדיבות מקור ראשון
בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בדצמבר 1901 בבאזל, שווייץ, התקבלה החלטה היסטורית על ייסוד קרן קימת לישראל. מטרת הארגון הייתה רכישת קרקעות בארץ ישראל בשם העם היהודי ולמענו. קופות כחולות קטנות, שלימים ייעשו למיתולוגיות, חולקו בבתי היהודים בגולה, ובהן נאסף הכסף לפעילות. אך הקופה לא הייתה רק כלי לאיסוף כספים; היא קשרה בין יהודי התפוצות לבין יושבי היישוב היהודי בארץ, קשר שאחרי עשרות שנים יתגלם בבניית מדינה יהודית בארץ ישראל.
122 שנים חלפו, ובמהלכן ניטעו יערות, הוכשרו קרקעות, נקבעו גבולות, יובשו ביצות ונוסדה מערכת אקולוגית ארץ ישראלית. התפתחות מדינת ישראל קשורה היסטורית בפעילותה של קק"ל. ככל שהמדינה ממשיכה להתפתח, מתרחבת פעילות הקרן בסביבה, בחברה ובביטחון. מבט על שישה תחומים מרכזיים מלמד עד כמה תרמה העשייה של קק"ל להקמתה של המדינה.
"מימי ראשית הציונות ושיבת ציון, כבר יותר מ-120 שנים, פועלת קרן קימת לישראל ומשפיעה על עיצוב דמותה של המדינה", אומרת יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי. "קק"ל שותפה לבניית התשתית הרעיונית והארגונית להקמת המדינה. אנחנו פועלים גם כיום לפתח את המדינה, ממשיכים לנהל ולטפח יערות ושטחים פתוחים, בונים וסוללים, קולטים עלייה, משקיעים בפריפריה ומסייעים להתיישבות. בשנת ה-75 אני מאחלת למדינת ישראל, היקרה לנו כל כך, שגשוג, הצלחה ונחת, ומבטיחה שקק"ל תמשיך לסייע למדינה להתפתח, להצליח ולפרוח".
מייערים את המדינה
יערות קק"ל מתפרסים על פני כ-920,000 דונם, ובהם יותר מ-240 מיליון עצים. המרחבים האלו, שמעניקים לקרן את תואר היערן הראשי של המדינה, מאפשרים לדורות של ישראלים ליצור זיכרונות מרגשים. תפקידם של היערות ותרומתם להתיישבות, עברו תמורות עם התפתחות המדינה: "מרגע היוסדה עסקה קק"ל ביערנות שצמחה בד בבד עם פיתוח הארץ", מפרט גלעד אוסטרובסקי, היערן הראשי של קק"ל. "זהו דבר ייחודי לישראל, השונה ממדינות אחרות שבהן הייעור צמח כתחום מסחרי - תעשייתי.
בימים הראשונים הייעור היה אמצעי לתפיסת קרקעות לצד רצון "להוריק" את הארץ והוא התמקד במורדות ההרים, היכן שהקרקע איננה מתאימה לעיבוד חקלאי. בהמשך, התרחב תפקידם של היערות והם היו חלק משיקום הנוף והגדלת הפוריות של הקרקע. היום אנחנו יודעים לומר שיערות מספקים מגוון תועלות, כגון שיטור קרקע, במיוחד במרחבים חקלאיים; ביטוי מובהק לכך ניתן לראות בצפון הנגב, שם שטחים חקלאיים סובלים מסחף ומכניסה של מינים פולשים לשטחים חקלאיים. באמצעות נטיעות והקמת מתקנים לשימור הקרקע, קק"ל ממתנת ואף עוצרת לחלוטין תהליכים של בליית הקרקע.
בעבר המטרה המרכזית הייתה הקמת יערות, אך בחלוף השנים המטרות הורחבו מאוד והיום אנחנו מדברים על היער בעיקר כמספק שירותי מערכת אקולוגית. הוא נותן לנו גם שירותי פנאי ונופש וקירור מקומי, אך לא פחות חשובים מהם הם שירותי שימור הקרקע, מניעת הסחף, שימור המים והגנה מפני הצפות בעידן של שינוי אקלים. בארץ צפופה כשלנו, היער מהווה עוגן במערכת השטחים הפתוחים".
יער בן שמן. צילום: טי.אס.אר, ארכיון הצילומים של קק"ל
ניהול והכשרת הקרקע
בשנת 1953 עבר בכנסת ישראל חוק קק"ל שתכליתו הייתה הסמכת קרן קימת לישראל לפיתוח ולהכשרת קרקעות לצורך התיישבות, ייעור וגאולת השממה. ב-1961 העבירה המדינה לקק"ל את הסמכות להכשיר את הקרקעות להתיישבות ולייעור. "בכך הפכה המדינה את קק"ל למעין רשות הייעור של המדינה", אומרת ענת גולד, מנהלת מרחב מרכז ואחראית על ניהול שטחי היער ושטחים פתוחים והנגשתם לציבור. "משכך, החובה שלנו היא לתכנן, להגן, לפתח, לנהל ולתחזק את כל שטחי היערות. את חלקם אנו מנהלים בשיתוף הקהילה שביישוב הסמוך ליער, במסגרת פרויקט ייחודי ומשמעותי שנקרא 'יערות קהילתיים'". וביער, יש הכול מהכול – "יש צומח טבעי וארכיאולוגיה, בוטניקה, בעלי חיים, אתרי מורשת.
כמו כן, חשיבותו של היער היא היסטורית; הבריטים והטורקים נטעו כאן יערות לתפוקת עץ, אנחנו המשכנו אותם בשנות החמישים להפרחת השממה תוך פיתוח היערות, לטובת שיפור איכות החיים, הפנאי והנופש". קק"ל היא הגוף המוביל בארץ בפיתוח תשתיות לרכיבה בשטח וסללה עד היום כ-1,3000 קילומטרים של שבילים. "התוכנית היא לשלש זאת ולקשר בין יישובים באמצעות השטח הפתוח".
יערות מרחב מרכז הם המבוקרים והמוכרים יותר בקרב הציבור. בכל אחד מהם יש למעלה ממיליון מבקרים בשנה, כאשר יער בן-שמן לבדו קולט מעל 5 מיליון מבקרים בשנה. "המרחבים פתוחים לציבור , נגישים ומונגשים, ותורמים לבריאות במגוון דרכים".
יער קהילתי מגדל העמק. צילום: גיא אסיאג
הקמת מאגרי מים ופיתוח החקלאות
אחת הדרכים המרכזיות שבהן תורמת קק"ל לחקלאות בישראל היא הקמת מפעלי מים להשקיה חקלאית. "בשנים הראשונות למדינה עסקנו רבות בהכשרות קרקע ותשתיות לחקלאות שייצרו את הבסיס לחקלאות בעיקר בפריפריה.
הייתה בעיית מים, אך היא לא הייתה אקוטית", אומר יוסי שרייבר, מנהל אגף הנדסה בקק"ל עד לאחרונה, שאחראי על קידום וביצוע הפרויקטים ההנדסיים בקק"ל, "בשנות השמונים, משבר המים בישראל קיבל תפנית והיה ברור שיש לגבש פתרונות לפיתוח מקורות מים חדשים, יציבים וברי קיימא. בשלב הראשון, קק"ל ביחד עם רשות המים, הקימה מאגרים לאיסוף מים שוליים משיטפונות ומעודפי נחלים. השיח על השבת מי קולחים היה אז בתחילתו", מספר יוסי. "הקמת מאגרים לאיגום ושימוש במי קולחים מטוהרים לחקלאות החלה בשנות ה-90 והדבר למעשה הציל את החקלאות הישראלית".
בשנות ה-90 כחלק מההתמודדות עם משבר המים, עסקה קק"ל בהכנת משטחים לחממות לגידולי ירקות, שיטת גידול שמאפשרת לייצר פי שלושה יבול מאותה כמות מים. תרומה משמעותית נוספת למשק המים הייתה גם באמצעות פרויקט אגמון החולה שהיה באחריות קק"ל, כאשר אחד ממרכיביו המרכזיים היה הגנה על מי הכנרת ומניעת המשך זיהומם.
עד היום הקימה קק"ל 240 מאגרים שמייצרים בשנה כ-380 מיליון מטר קוב מים ממוחזרים ושוליים לחקלאות. מים אלו מהווים מקור יציב וזול לחקלאים ומספקים מכסה קבועה לאורך השנים. "כמות מי הקולחים רק הולכת וגדלה ככל שהאוכלוסייה גדלה ולא צפוי בה מחסור. השאיפה שלנו היא להגיע למצב שבו כ-90% ממי הקולחים המטוהרים ימוחזרו להשקיה חקלאית ויאפשרו את המשך המפעל החקלאי. לצורך כך, קק"ל מקצה משאבים רבים וממשיכה ליצור מאגרים".
מאגר יתיר. צילום: אוירי מורדגן
ממעוף הציפור
אם תביטו לשמיים בימים אלו, תוכלו לצפות בציפורים הנודדות לארצות הצפון הקרות. בתי הגידול המגוונים בישראל מאפשרים להן לצבור כוח להמשך הדרך הארוכה. "בעשורים האחרונים התפתחה התובנה שיערות קק"ל הם בתי גידול עשירים היוצרים סביבה אקולוגית הדורשת התייחסות. הציפורים הן חוד החנית בהבנת המערכת האקולוגית ביער", אומר ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל.
"מעבר להיותן ביו-אינדיקטור מעולה למצב השטח, הן גם ראש גשר נהדר לחיבור הציבור הישראלי לטבע שלנו". טרנד הצפרות הולך ומתפתח בישראל, וקק"ל מאפשרת לו להתרחב. קק"ל הקימה עד היום חמישה מוקדי צפרות: מצפון מוקד הצפרות הבינלאומי אגמון החולה ומדרום פארק הצפרות באילת. אלה מהווים מוקד משיכה משמעותי לתיירות ולחובבי הצפרות.
כמו כן, חוגי הצפרות לילדים ולמבוגרים, אירועים לקהל הרחב ותמיכה במחקרים אקדמיים, מבטיחים את המשך קיום הקשר בין האדם לטבע. "העניין בצפרות חשוב גם כדי לעמוד במשבר שינוי האקלים; המדבר מתפשט בעולם, ומינים של ציפורים מגיעים יותר ויותר מאפריקה לישראל. .
המפגש איתן תורם למודעות לנושא הסביבתי". הציפורים הן גם גורם חקלאי משבח: "הדבורים שמאביקות את הצמחים שעליהם אנו מתבססים כדי לייצר אוכל, הולכות ונכחדות. לא כולם יודעים שגם ציפורים הן מאביקות ואף מעניקות שירות משמעותי של הדברה ביולוגית. בלי הציפורים ותפקידן במערכת האקולוגית ובחיבור האדם לטבע, לא יישאר כאן דבר ".
אגמון החולה. צילום: יוסי זליגר
חינוך למצוינות וצמצום פערים בפריפריה
"מראשית דרכה קרן קימת לישראל מחזקת את ההתיישבות בארץ ומכשירה את לבבות האנשים", אומר אָיל כהן, מנהל מחלקת מרכזי מורשת קק"ל. "החטיבה לחינוך ולקהילה של קק"ל מפעילה תוכניות חינוכיות ייחודיות בארץ ובחו"ל, ותומכת באופן משמעותי בתנועות ובארגוני הנוער ובמכינות קדם צבאיות, במטרה להקנות לחניכים ערכים של ציונות, שמירה על הסביבה, אקולוגיה, אהבת הארץ ועוד".
מרכזי מורשת קק"ל הינו פרויקט דגל, "אשר נולד מתוך הצורך לשנות את המגמה המדאיגה של קיטוב בחברה הישראלית הנובע מהשסע המעמדי, הנראה בפערים ההולכים וגדלים בין הפריפריה למרכז בישראל", אומר כהן. "בתחום החינוך, פערים אלו באים לידי ביטוי באחוזי זכאות נמוכים לבגרות איכותית המשפיעים על היצע התפקידים בצבא, קבלה ללימודים גבוהים ומתוך כך יכולת ההשתכרות, מגוון ההזדמנויות והניידות החברתית.
נער שבוחר להגיע למרכז מורשת קק"ל, עובר תהליך קליטה שכולל "תפירת חליפה אישית" הכוללת מגוון רחב של תוכניות וכלים המותאמים למאה ה-21 וכן תוכניות מנהיגות, ציונות, מורשת וחיזוק תחושת המסוגלות והשייכות.
התמהיל המיוחד הזה מוביל את בוגרי מרכזי מורשת קק"ל להיות תורמים ומובילים בחברה הישראלית". כיום פועלים שני מרכזי מורשת קק"ל, האחד בנוף הגליל והשני בקריית מלאכי ועוד שבעה בתים בתהליכי הקמה בפריפריה הצפונית והדרומית. "הבתים מעוצבים ומותאמים לדור ה- Z. כל הפעילות בהם היא ללא עלות לטובת הנוער והקהילה ונעשית בתיאום ובשיתוף פעולה מלא מול הרשות המקומית".
מרכז מורשת קק"ל בקרית מלאכי. צילום: חיים ורסנו, ארכיון הצילומים של קק"ל
עלייה, התיישבות וציונות
בעשור האחרון, בעזרת שיתופי פעולה עם ארגון "נפש בנפש" וארגון "קליטת קהילות ישראל", קק"ל סייעה לכ-15,000 עולים מצפון אמריקה ויותר מ-1,000 עולים מצרפת להגיע ארצה ולהתיישב בנגב, בגליל ובירושלים.
"הציונות החדשה היא לא רק להגיע לערים כמו תל-אביב ורעננה, אלא להתיישב גם בכרמיאל ובערד", אומר שריאל גון, מנהל אגף התרמה בחטיבה לגיוס משאבים וקשרי חוץ בקק"ל. "משפחה שמגיעה למקומות אלה, תרומתה לפיתוח הארץ רבה יותר". לחבילת העלייה שמעניקה המדינה לעולים, מצטרפת חבילת עידוד כלכלית של קק"ל והעמותות לעידוד המתיישבים להגיע לגליל, לנגב ולירושלים.
דוגמה לתרומת העולים למקומות אלה ניתן לראות למשל ב-13 רופאים, עולים חדשים מצרפת שהתיישבו בנהרייה. "התרומה שלהם לפריפריה הצפונית היא רבה לאין שיעור. קק"ל עודדה את ארגון 'קליטת הקהילות ישראל' להתמקד בנגב ובגליל, הם איתרו את הצורך ברופאים בבתי החולים בנהרייה ובצפת, והביאו את אפשרות העלייה לנהרייה בפני הרופאים. הם הגיעו לסיור להכרת הארץ בסיוע מדריכים של קק"ל העמלים על חיזוק הקשר לישראל ועל תחושת השייכות והתרומה".
בנוסף, קק״ל וארגון ״נפש בנפש״, פיתחו את תוכנית ״זינוק בעלייה״ לעידוד קהילת יהודי צפון אמריקה להתיישבות באזורי הפריפריה. ״מדהים לגלות כיצד העולים המגיעים ממדינות עשירות כמו ארה״ב וקנדה עוזבים את חייהם הנוחים, עולים לישראל, בוחרים להתיישב דווקא בנגב ובגליל ובכך מהווים חלוצים לפיתוח קהילות אנגלו-סכסיות איתנות כמו אלו שהתפתחו במצפה נטופה בצפון וברתמים או בירוחם שבדרום״. גון מוסיף כי ״החיים באזורים אלו מאפשרים לרבים מהעולים להגשים את חלומותיהם, בין אם זה בשינוי קריירה או בנוסף אליה, ולפתח עסקי בוטיק קולינריים שתורמים לא רק לתיירות המקומית, אלא לכלכלת מדינת ישראל כולה.״
פורסם ב-21.4.2023