הסמל הזוכה יודפס במאות אלפי עותקים ויחולק בארץ ובעולם.
העיצוב של מסטר מתאר עץ מאתר מסיבת הנובה, המסמל את שיקום חניון רעים לאחר מלחמת חרבות ברזל, ומדגיש את תרומתה של קק"ל לשיקום הארץ. "העץ נתן לי השראה לעבודה", סיפרה מסטר. "רציתי לתמצת את הרוח הישראלית ואת תחושת השייכות הלאומית".
למקום השני הגיע עידו קרשובר, תלמיד כיתה ז' מחטיבת הביניים הריאלי הדר בחיפה, שעיצב סמל המדגיש את המסורת והאדמה.
שני עיצובים נוספים חלקו את המקום השלישי: האחד מאת אליזבט פודקופאייב, תלמידת כיתה ז' מחטיבת הנעורים ליאו בק בחיפה, שתיארה חיבור בין בני אדם לטבע; והשני מאת סופיה בונקוב, תלמידת כיתה י' מקמפוס הבין-תחומי ע"ש ידלין בראשון לציון, שביטאה שגשוג ואופטימיות דרך איור של חמניות ושמש.
הסמל הזוכה. עיצוב: איילה מסטר
השנה התחילה הלימודים מרחוק בחלק מבתי הספר ואף על פי כן בתי הספר נרתמו לפרויקט וראו חשיבות רבה להשתתף בו.
מאז יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל, מוציאה קק"ל בכל שנה סמל מיוחד לחג. לצד סמלי הלאום וציון שנת הולדתה של המדינה, מתלווה אליו גרפיקה מיוחדת הקשורה לתחום אחד או יותר שבו קק"ל עוסקת – ייעור, קרקע, מים ועוד. הסמל מחולק לתלמידים במוסדות החינוך השונים, אך גם אספנים מכל העולם נוהגים לשמור אותו. את הסמל מצמידים התלמידים לדש חולצתם הלבנה, כמנהג מסורתי.
בעשורים הראשונים של המדינה, סמלי קק"ל ליום העצמאות הציגו בעיקר סמלי לאום כמו דגל ומנורה לצד סמל קק"ל. עם השנים החלו לשלב בהם גם את נופי הארץ, מתוך רצון להציג את הישגי המדינה. בעשורים האחרונים, הסמלים מתעדכנים במראה, בצבעים, בדימויים ובחומרים – ומשלבים אלמנטים של סמלים לאומיים, נופי טבע, מפעלי קק"ל בתחומים מגוונים ואף נושאים חברתיים. הסמלים עשויים כיום מחומרים ממוחזרים מתקדמים המתפרקים בתהליך ידידותי לסביבה.