תרומת קק"ל למניעת התחממות גלובלית

קרן קימת לישראל היא הגוף המבצע של התנועה הציונית הפועלת בתחומי פיתוח הקרקע, ייעור וחינוך ציוני. במסגרת זו היא ממלאת תפקיד חשוב בהגנתם של השטחים הפתוחים ובטיפוחם. מדיניות קק"ל מבוססת על פיתוח בר-קיימא כדי להבטיח את איכות הסביבה לדורות הבאים בתחומי הפעילות שיפורטו להלן.

מאבק בהתחממות הגלובלית

נטיעת עצים

נטיעת עצים היא הדרך האקטיבית העיקרית להפחית את כמות דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה ובכך להקטין את ההתחממות הגלובאלית.
 
קק"ל היא הארגון הירוק הגדול בישראל. אחד מתפקידיה העיקריים הוא נטיעת עצים ופיתוח היערות והפארקים. הודות לפעילותה של קק"ל, ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש בה היום יותר עצים מאשר לפני מאה שנה.

מאז הקמתה, בשנת 1901, נטעה קק"ל למעלה מ-240 מיליון עצים, חלקם באזורים צחיחים למחצה, ובאזורים טרשיים ותלולים. בשנת 2007 הכריזה קק"ל על הצטרפותה לפרויקט של האו"ם "נוטעים את העולם" - Plant the Planet בעקבות יוזמת כלת פרס הנובל ונגארי מטאי. במסגרת זו התחייבה קק"ל לטעת שישה מיליון עצים בעשר שנים.

היערות שנטעה קק"ל תורמים לאיכות הסביבה בדרכים רבות: העצים משמרים את הקרקע ומונעים סחף, ממתנים את לחץ הקרינה ויוצרים צל ומיקרו-אקלים נוח, מונעים תהליכי מידבור בשולי האזורים הצחיחים, מהווים מגן מפני אבק וחומר זיהום, וכמובן תורמים תרומה אקולוגית גלובאלית בהחלשת אפקט החממה על ידי שחרור חמצן לאטמוספירה וקיבוע פחמן.
הכנת שתילים לנטיעה במשתלת גולני של קק"ל. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל הכנת שתילים לנטיעה במשתלת גולני של קק"ל. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

יערות קהילתיים

קק"ל מפתחת יערות קהילתיים ועירוניים וסוללת בהם שבילי הליכה ומסלולים לאופניים. הנגישות ליערות ולחניונים מעודדת אלטרנטיבה לתחבורה ממונעת היוצרת זיהום אוויר.

נאמני היער הקהילתי בסיור ביער כפר החורש.  צילום: אמנון גוטר, ארכיון הצילומים של קק"לנאמני היער הקהילתי בסיור ביער כפר החורש. צילום: אמנון גוטר, ארכיון הצילומים של קק"ל
 

חינוך והסברה

קק"ל פעולת להגביר את מודעות הציבור הרחב ותלמידי בתי הספר לנושא הסביבתי, לחזק את זיקתם ליערות ולשטחים הפתוחים, לעודד אותם לטעת עצים במו ידיהם ולטפל ולקחת אחריות על חלקות יער בסביבתם. הין השאר היא מקיימת נטיעות של מאות אלפי תלמידים ומבוגרים בט"ו בשבט, ומבצע ניקיון ביערות ביום הניקיון הבינלאומי.

מחקר

קק"ל מבצעת מחקרים מדעיים בעלי חשיבות בתחום קיבוע הפחמן. תחנת הניטור (LTER) ביער יתיר שבמידבר הנגב היא היחידה הפועלת ביער שיש בו רק כ-200 מ"מ גשם בשנה. הממצאים מראים שהקיבוע באיזור זה מגיע ל-5.2 טון פחמן ל-10דונם, בעוד שהממוצע העולמי הוא 26 טון ובאירופה 27 טון. אלה הם נתונים בעלי משמעות לפיתוח יערות באזורים צחיחים. המחקרים מתייחסים גם להתאמת מינים,לנישות אקולוגיות, ממשק רעייה ועוד.

ייעור בר קיימא

מפעל הייעור של קק"ל נעשה בגישה של פיתוח בר קיימא - sustainable development, במטרה לתרום לאיכות הסביבה למען הדור הנוכחי והדורות הבאים. הישגיה העיקריים של קק"ל בתחום זה הם:

  1. קיום ושמירה על הבריאות, המגוון וכושר הייצור של יערות ישראל.
  2. נטיעת יותר מ-240 מיליון עצים על פני כ-920,000 דונם.
  3. טיפוח של כ-400,000 דונם של חורש טבעי.
  4. טיפול בכ-400,000 דונם של שטחי מרעה.
  5. ממשק של יערות נטע אדם עם יערות טבעיים בשילוב של מחקרים, סקרים, ניטור ובקרה לקיום המגוון הביולוגי.
  6. שימור, טיפוח והקמה של יערות עירוניים וקהילתיים לרווחת הציבור, סביבתו ובריאותו.

דחיקת המדבר

יותר מ- 60% משטחה של ישראל, הנגב והערבה, הם אזורים צחיחים וצחיחים למחצה. ממוצע המשקעים השנתי בהם הוא בין 250 מ"מ ובין פחות מ-50 מ"מ.

בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בטמפרטורה ובשיעור ההתאיידות בנגב. במשך השנים השקיע קק"ל משאבים רבים בפעילות לעצירת תהליך התפשטות המדבר ושיקום שטחים שעברו תהליכי מידבור:

קק"ל בנתה באיזור הארידי שלוש תחנות ניטור (long term ecological research LTER) הבוחנות נתונים כמו קיבוע הפחמן, התפתחות מיני העצים (אקוטיפים) לתנאי הסביבה, מימשק רעייה ועוד.

לימן בנגב. צילום: נירה צדוק, ארכיון הצילומים של קק"ל
פיתוח שיטות נטיעה מדבריות ומימשק מתאים של שדות מרעה ע"י תפיסת מי נגר בשיטות של חקלאות קדומה שהיתה נהוגה בנגב, נטיעת עצים ועידוד הצומח הטבעי.

נטיעת עצים לצרכי צל ונוף ב"לימנים", קבוצת עצים הנטועים במעלה סכרי עפר הנבנים בגאיות. הסכרים מאשפרים איגום מי נגר, החדרתם לקרקע ומבטיחים התפתחות עצים באזור השחון.

פעילות במסגרת התאגיד הבינלאומי לאזורים צחיחים, שבו שותפים שירות הייעור האמריקני ושש אוניברסיטאות, לקידום שיטות לפיתוח בר-קיימא בתחומי המדבר, והפצת המידע שנוסף בתחום זה לכל מדינה וארגון המעוניינים בו.

הדברת צרעות האקליפטוס

מינים פולשניים של מזיקים הם הגורם השני בחשיבותו להכחדת מיני עצים ולצמצום המגוון הביולוגי בעולם, אחרי הרס בתי הגידול בגין השינויים בשימושי קרקע. עצי האקליפטוס עומדים היום בפני סכנה עקב התפשטות של שני מינים של צרעות (WASPS) הגורמות להם נזקים כבדים. תהליך הגלובליזציה הביא לעליה בהתפשטות של מינים פולשניים והדבר גורם נזקים אקולוגיים, חברתיים וכלכליים עצומים.

לעצי האקליפטוס חשיבות רבה לסביבה ולכלכלה. בתאילנד, לדוגמא, נוטעים כל שנה 100 מיליון שתילי אקליפטוס. בהודו ובדרום אפריקה יש מטעים מסחריים גדולים של עץ זה. בקניה הוא משמש מקור לעצה ובניית סככות ובארצות שונות באגן הים התיכון הוא מהווה מקור פרנסה חשוב. נטיעות אקליפטוסים מונעות כריתה מסיבית של יערות ותומכת באוכלוסיות הנחשלות.

הצרעות, שמקורן באוסטרליה, פגעו באלפי הקטארים של אקליפטוסים בארצות שונות. צרעה אחת מהן, התפשטה באגן הים התיכון ובמערב אירופה והשניה התפשטה גם בהודו, תאילנד, מרכז ודרום אפריקה.

יערני קק"ל וחוקרים ממינהל המחקר החקלאי וחוקרים ויערנים מאוסטרליה זיהו ואיתרו את האויבים הטבעיים של הצרעות האלה, הם שוחררו ביערות ישראל והביאו תוצאות טובות והתאוששות של האקליפטוסים שנפגעו. אויבי הצרעת מסוג Ophelimus Maskelli כבר יוצאו למספר מדינות באגן הים התיכון.

קק"ל הזמינה חוקרים ויערנים מהודו, תאילנד ודרום אפריקה לחלוק אתם את הידע בתחום זה ותשמח לסייע לכל מי שיפנה אליה. המחקר נערך בקק"ל על ידי דוד ברנד, ניצה ספיר וד"ר ציון מדר, בשיתוף עם פרופ' צבי מנדל וד"ר אלכס פרוטסוב ממנהל המחקר החקלאי, ד"ר ג'ון לה-סאל מ – CSIRO אוסטרליה, ומר ג'ו קרייסר מקק"ל - אוסטרליה.