עבור שלמה גרבץ, יו"ר דירקטוריון קק"ל משנת 2000 ויו"ר עמית של הדירקטוריו משנת 1998, האדמה הייתה סמל למסר של קרן קימת ולסיבה לקיומה. לדבריו, "התפקיד הוא אחד ויחיד, כל השאר הוא תוצר לוואי, להבטיח שעם ישראל ישמור אמונים לאדמה יהודית בארץ ישראל. שעם ישראל ישמור על מרכיב הלאום בקרקע המדינה כמרכיב דומיננטי".
כמי שהכיר את האדמה במשך שנים רבות של עבודה חקלאית בנחלת ז'בוטינסקי (בנימינה). הוא נוהג לומר ש"אדמה היא לא רק מקום גשמי, אלא רוחני" ובעיניו היא אידיאל גדול מאוד שקושר את העם לאדמה. כמורה, כמחנך וכמנהל בית ספר ובו בזמן גם מושבניק, שגדל על ברכי התנועה הרוויזיוניסטית ושאביו היה ממייסדי תל צור — מיישובי חומה ומגדל שקם ב-1939 בתגובה לספר הלבן — הכיר את עבודת קק"ל שנים רבות לפני שהגיע לעמוד בראשה, והאמין שהיא תמיד תהיה כאן, וכשהיא תחדל להתקיים מדינת ישראל תהפוך ל"מדינת כל אזרחיה".
גרבץ סבר שישנה עוד עבודה רבה בתחום גאולת הקרקע. "יש עדיין לגאול קרקע בגליל ובאזור ירושלים ולהבטיח רוב יהודי במקומות שבהם אנו מאבדים את האחיזה, והמשימות האלה צריכות להמשיך בעתיד", אמר. עם זאת, ברור היה לו שצריך להמשיך בפיתוח הקרקע, משימה שקק""ל עסקה בה מאז היווסדה ושהוגדרה באמנה שנחתמה ב-1961 בינה לבין ממשלת ישראל.
נושא המים, לדעת גרבץ, הוא המשך ישיר לגאולת הקרקע, כי המים הם כלי שבאמצעותו דבקים באדמה. את תרומתו ראה בהפניית הזרקור ללב ולשורש. "אנחנו מנסים להשיב את התודעה שאנחנו קשורים באדמה, ועם ישראל קשור למורשת הארץ, גם אם היא תובענית וטרגית. הקיום יישמר רק אם יש משהו עמוק, רוחני והיסטורי — אדמה. האדמה חשובה גם היום, כי עם ישראל לא בונה רק מדינת היי-טק, ומרכיבי הרוח חשובים מאוד בנסיבות קיומנו".
שלמה גרבץ נפטר בשנת 2006.
כתיבה: איזי מן, מערך הסברה, קק"ל