יער חניתה

ערביי הסביבה התנגדו להתיישבות ותקפו את חניתה כבר בלילה הראשון לעלייה על הקרקע. במהלך המתקפות על חניתה נהרגו עשרה. סלע גדול המוצב בחניון מנציח את שמותיהם. שביל קצר ובו אבני שפה מוביל למצבה המנציחה את יוסף סינגליה, האיש שבזכות יוזמתו וסיועו רכשה קק"ל 4,000 דונם ברכס הסולם.

קק"ל התקינה בחניון שולחנות פיקניק, פינות ישיבה קבוצתיות ומתקני משחק לילדים.

בסמוך למעיין נמצאת בריכת שכשוך קטנה. המעיין עצמו נובע מתוך בריכה רדודה וקטנה (כ-22 מטר). ייתכן שהבריכה נחצבה כבר בימי קדם כדי להגביר את ספיקת המעיין.

עין כובשים הוא מעיין שכבה דל, המתייבש בסוף הקיץ. שמו הערבי, עין אל-בידא (המעיין הלבן), מעיד על סלעי הקרטון הבהירים שמתוכם הוא נובע. בסמוך למעיין, מצדו הצפוני, נמצאים שרידיה של בריכה בנויה אבן, כנראה מהתקופה העות'מאנית. גרם המדרגות שירד לבריכה נותר כמעט שלם.

מדרום למעיין, במקום שבו נמצא כיום מאגר הקולחין, שכנה בעבר חירבת עין אל-בידא. יש המזהים את המקום עם חנותה ארעייתה (חניתה תחתית), שנזכרה בפסיפס בית הכנסת שביישוב הקדום רחוב ובתלמוד כאחת הערים האסורות בתחומה של צור. הכוונה היא שהיישוב היה חייב לקיים שנת שמיטה ומצוות אחרות הקשורות בארץ ושאסור היה ליהנות מיבוליו בשנת שמיטה.

מי עין כובשים שימשו תחילה את המתיישבים באתר חומה ומגדל, אך מכיוון ששפיעת המעיין דלה ובגלל הקשיים בהובלת המים, נחפרה באר סמוך לאתר ההתיישבות (ראו מסלול נחל הבאר).

מיד בכניסה למסלול השביל האדום מתפצל. נפנה שמאלה (צפונה), על פי השילוט המכוון לצניר וליער חניתה. השביל מתפתל תחת צמרות עצי אלון, חוצה ערוץ ומטפס במדרון קצר תוך כדי חציית גדר בקר. מולנו, מימין ומשמאל, נראים מצוקי סלע מרשימים. עם קצת מזל וסבלנות נוכל לגלות בהם שפני סלע.

נמשיך ונדלג בירידה אל אפיק טובל בחורש. כאן צפויה לנו חוויה של טיפוס קל בין סלעים ומפלוני סלע. ניעזר בענפי העצים ונעפיל במעלה הנחל. במפות הרשמיות אין לנחל שם, אך אפשר לכנות אותו נחל אדר, על שם שמורת הטבע גבעת אדר ועין אדר שנמצאים בסביבה. הנחל חורץ את ערוצו ברכס סולם צור ויורד דרומה אל בקעת שפע ונחל בצת.

לאחר מעלה קצר השביל פונה לגדה השמאלית (המערבית) של הנחל ונצמד למצוק סלע זקוף ובו כוכים ומערות. זה הזמן להתרשם מהנוף שנפרש ממול: במזרח נראים עיקולי הכביש העולה לרמת אדמית ולפארק אדמית. בראש הרמה אפשר להבחין במערת הקשת המפורסמת. מנגד נראים בתי המושב יערה, הטובלים ביער. מדרום משתרעת בקעת שפע הפורייה ובמערב נראים קיבוץ מצובה ושלומי והיערות שמקיפים את הבקעה.

כאן נוכל לשבת ולהתרווח תחת אחד מעצי האלון נותני הצל. השביל המלווה את תחתית המצוק נמשך מערבה על מדרגות סלע ומגיע אל מרגלות הצניר. הצניר הוא מצוק סלע שעבר פעולת המסה ובלייה על ידי מים. תופעות דומות מוכרות בגליל המערבי ובכרמל. במצוק סלע נאחז מציץ סורי - צמח אופייני למצוקים. למרגלות המצוק צומחת קבוצה גדולה של עירית גדולה.

מתחת למקום שאנו נמצאים בו צומחת חורשת אורנים. כאן, על המדרגה שמעל בקעת שפע, נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת (לפני כ-5,000 שנה) ובהם כלי צור, כלי בזלת וחרסים. נגלוש בזהירות אל החורשה ונצעד בדרך היער היורדת מזרחה בחזרה אל נקודת המוצא.

דרך הנוף ביער חניתה מתחילה בגדר המערכת הדרומית של קיבוץ חניתה ומסתיימת בכביש הצפון (כביש 89). הנסיעה בכיוון זה פורשת לעיני המטיילים נופים קסומים של ים כחול, יערות ירוקים ושדות מעובדים.

הדרך, שאורכה כ-7 ק"מ, מסומנת בצבע ירוק והיא עבירה לרכב שטח בלבד, או לרכב חזק בעל גחון גבוה.

עיקולי הדרך הראשונים חושפים את מדרונות שמורת חניתה וגבעת אדר. בין הדרך והשמורה מפריד הערוץ התלול של נחל אדר. בדרום משתרעת בקעת שפע על שדותיה ומטעיה ומעבר לה מושב יערה וקיבוץ מצובה. שלומי סוגרת את התמונה במערב.

הדרך יורדת מערבה ומאגפת את המאגר של קיבוץ חניתה. מי השפכים המטוהרים שבמאגר משמשים להשקיית המטעים שבסביבה. בעת הקמת המאגר נפגעה חורבת עין כובשים. במקום נמצאו שרידי קירות, בתי בד וכלי חרס מהתקופות הרומית וההלניסטית. באתר התגלתה דלת אבן, שכנראה חסמה פתח של קבר, ובה חקוקה מנורה בת שבעה קנים.

ביציאה לכביש שלומי-חניתה (כביש 8990) יש לפנות שמאלה בזהירות מרבית ומיד אחר כך שוב שמאלה (דרומה) בדרך סלולה, על פי השילוט המכוון לאתר חומה ומגדל. מאתר חומה ומגדל פונים דרומה בדרך עפר, העוברת בתוואי ההיסטורי שבו העפילו חלוצי חניתה. הדרך ממשיכה ומתעקלת מערבה אל נחל האלונים ויורדת בו בנוף קסום אל כביש הצפון (כביש 899).