כדי להעריך את יעילות מערכת קציר הנגר הורחב המחקר למעקב אחר משטר המים לא רק בשטח הקולט, אלא גם בשטח התורם נגר. המידע שנאסף יאפשר להעריך את שיעור המים הזמינים בקרקע באזורים צחיחים, עם וללא קציר נגר.
ד"ר נעמה ברג מ"המארג" – ארגון להערכת הטבע בישראל שקק"ל היא אחד השותפים בו, הציגה ממצאים ראשוניים מניטור ארוך טווח של היונקים הבינוניים ביערות ישראל. כ-100 מצלמות שמופעלות על ידי תנועה, צילמו 40,000 תמונות של בעלי חיים – חזירים, דרבנים, תנים, שועלים, זאבים, צבאים, מכרסמים שונים ועוד. מאגר התמונות העצום מספק לראשונה מידע השוואתי רב על אודות פעילות היונקים ביערות קק"ל. כל הנתונים שנאספו נגישים לעיון הציבור הרחב ומתפרסמים באתר האינטרנט של מארג.
ד"ר אלון גלבמן מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, דיבר על דפוסי הפעילות של המבקרים ביערות קק"ל. מחקריו סקרו שבעה יערות: שער הכרמל, בית קשת וקריית אתא בצפון, עמינדב באזור ירושלים, בן שמן במרכז, שחריה ולהב בדרום. "חשיבותם של היער ושל אתרים המספקים נופש בטבע גוברת עם העלייה באינטנסיביות של החיים המודרניים", אמר. "אנשים באים ליער בשביל להירגע, להתנתק ולהתחבר לטבע".
קביעות אלו מתבססות על יותר מ-2,000 ראיונות, שנערכו ביערות השונים. המחקר חשף מספר נתונים מעניינים: מרבית המבקרים מגיעים מהסביבה הקרובה ליער, ורק כשליש מהם מגיעים מרחוק. היער מושך בעיקר משפחות. ההתפלגות הסוציו-אקונומית דומה לממוצע הכללי. מרבית המתארחים ביער הם מבקרים חוזרים. למזג האוויר יש השפעה דרמטית על מספר המבקרים, והאביב הוא העונה המועדפת. סופי שבוע וחופשת החגים הם המועד העיקרי לביקורים ביער.
רוב המבקרים מגיעים ליער לפני הצהריים, מבלים בו שעות בודדות וחוזרים הביתה. מרבית המבקרים הביעו שביעות רצון גבוהה מהחניה, מאתרי הפיקניק, ממתקני המשחק, מאווירת הטבע, מטיפוח היער ומנושאים נוספים. רוכבי האופניים לא נסקרו במסגרת זו.
"למידת נתוני המחקר יכולה לסייע בניהול היער לטובת המבקרים בו, למשוך אותם להגיע בזמנים שונים ולהאריך את משך הבילוי שלהם ביער", סיכם גלבמן.
יהל פורת מאגף הייעור בקק"ל הציג תכנית לממשק יערני לשימור ערכי טבע. "היערות והשטחים הפתוחים שקק"ל מנהלת משמרים מגוון גדול של אוכלוסיות ומינים של החי והצומח", אמר. "אחת הדרכים לעשות זאת היא להגדיר שטחים המנוהלים מתוך מטרה לשמר ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים. הממשק בשטחים אלה ייקבע בהתאם לערך שרוצים לשמר".
כחלק מפיתוח מדיניות זו נכתב מסמך ראשוני שמגדיר מהם ערכי הטבע ובתי הגידול הייחודיים ביערות. פותחו מתווה לתכנית אב ותכנית מפורטת לשימור הערכים הללו. "המשך הפיתוח וההטמעה של המדיניות הזו תסייע בטיפוח יערות מורכבים ומגוונים בישראל", סיכם פורת.
ד"ר דוד אונגר דיבר על פיתוח כלים לרעיית עדרי צאן ביערות הרי יהודה. הוא הדגיש שרעיית העדרים תורמת לתחזוקת אזורי החיץ ולהפחתת חומר הבערה, וכך שומרת על היער מפני שריפות.
"היערן מעוניין לדעת איפה נמצא כל עדר, מה השפעתו על הנוף וכמה ימי רעייה דרושים על מנת להשיג השפעה מוגדרת", ציין ד"ר אונגר.
המידע נאסף באמצעות מכשירי GPS שהותקנו על גופו של פרט אחד בכל עדר. החוקרים מיפו יותר מ-300 מסלולי רעייה ביום. להערכתם, העדרים הוציאו מהאזור כ-950 טון של צומח משטח של אלפי דונמים. כעת האתגר של החוקרים הוא להעריך את השפעת הרעייה על מבנה נוף היער.