השביל הוא מעגלי, מטפס במעלה הגבעה ויורד חזרה לנקודת ההתחלה, ויש ממנו יציאה ברגל לשכונת נוה אפק. השביל יפה בכל ימות השנה אך בעיקר בעונת הפריחה. בינות לעצי הברוש פורחות שלל רקפות, כלניות אדומות ולבנות, צבעוני ההרים, דבורניות, עירית גדולה ועלי חצב. בעונת הסתיו ימלאו את העין עמודי התפרחת של החצב, בחלקים רבים של היער. בהמשך השביל העצים מתחלפים לעצי אורן, מצידי הדרך רובצים להם סלעים שהבליה עיצבה אותם כמעשה אמנות. כאן פורחת בסתיו חבצלת קטנת עלים. נחצה דרך יער ונמשיך לטפס בשביל במעלה הגבעה לנקודת התצפית שבראשה.
בראש הגבעה נמצאים שרידי יישוב קדום, שראשיתו בתקופה הביזנטית. שם המקום: חורבת דייר (חרבת א–דויר). באתר שרידים של מבנים אחדים. בחלק מהם נשתמרו נדבכים מעטים של הקירות. במזרח האתר בור מים רבוע חצוב בסלע ומטויח. על הגבעה מצויים עצי לבנה רפואי. יש להיזהר מבורות ומכשולים. במקום נקודת תצפית שהכשירה קק"ל ממנה נשקף המרחב כולו. ממזרח נשקיף על גבעות השומרון. קל מאוד להבחין בגבעות אלה, במיוחד בשל היותן חשופות ורק שרידי חורש טבעי מסגירים את העובדה כי בעבר היה שם חורש טבעי מפותח יותר. מצפון לנו נראה את כפר קאסם וכביש חוצה שומרון ומדרום מציצה העיר.
מכאו נרד בשביל המסומן, נגיע לדרך העפר, אותה חצינו קודם, נפנה ימינה ונחבור להמשכו של שביל הפריחה. ניכנס לשביל המסומן ונרד במורד הגבעה, בינות למרבדי כלניות. בחלק זה של השביל נפסע על מדרגות סלע טבעיות - זהירות מהחלקה לאחר גשם! על עצי האורן שסביבנו מטפסים מינים שונים של מטפסים, כזלזלת הקנוקנות וקיסוסית. נוסיף לרדת במתינות, כשאנו מוקפים במרבדי כלניות ורקפות. נרד עד שנגיע לנקודה ממנה התחלנו את המסלול.
גבעת אבן העזר
אתר זה מצוי בחלקו המערבי של היער. כדי להגיע אליו יש לצאת דרך הכניסה הראשית, להמשיך ישר ברמזור לרח' נחל רבה (כ-200 מטר) ולפנות באפשרות הראשונה ימינה לשדרות הציונות. בקצה השדרה, (סמוך לבית העלמין), יש לפנות ימינה לכיוון היער ולחנות בחנייה הסמוכה. נכנס ברגל מבעד למחסום אל היער ונלך בדרך עד לחניון פיקניק ע"ש לויטן. בסמוך לחניון ולדרך מתחיל שביל אבן העזר המוביל אותנו לאתר הארכיאולוגי.
השביל משולט לכל אורכו בצבע שחור ועושה דרכו בינות לריכוזים של פרחי בר: נרקיסים, רקפות, כלניות, ועיריות. בהמשך הוא עובר בשרידי מחצבת השיזפים – פינת חמד כשלעצמה. יש להמנע מלטפס על קירות המחצבה או להתקרב אליהם. נצא מהמחצבה מצידה הצפוני, בדרך העפר הרחבה, ונטפס למרומי הגבעה לאתר אבן העזר. באתר נבחין בשרידי מבנה עתיק.
שם המקום עזבת צארטה ומקובל לזהותו עם אבן העזר המקראית. במחצית השנייה של שנות ה–07 נערכו חפירות במקום ונמצאו ממצאים ארכיאולוגיים חשובים מתקופת הברזל ה-1, תקופת ההתנחלות הישראלית לאחר כיבוש הארץ ומלכותם של דוד ושלמה (אמצע המאה ה-12 לפנה"ס). ניתן להבחין בשרידי הבית המרכזי ומסביבו בורות - הממגורות ששימשו לאחסון חיטה. התושבים התקיימו באותה תקופה מחקלאות: עזים, כבשים וחיטה. בכל שנה דאגו לאיטום של הבורות כדי שמים לא יחלחלו פנימה ויהרסו את החיטה. במרכז ניצב בית גדול ומסביבו היו בתים קטנים והרבה ממגורות. הממגורות היו ממוקמות באמצע המבנים כדי שניתן יהיה להגן עליהן באמצעות הבתים והתושבים. מבנה הבית אופייני לתקופה ומכונה "בית ארבעת המרחבים".
הממצא החשוב ביותר שנמצא במקום ושזכה לפרסום בכל העולם, היה החרס, האוסטריקון, שהוא אבן בגודל של כ-20 ס"מ ועליו כתובת עתיקה. הממצא החשוב ביותר הוא השורה הכתובה למטה שבה מופיעות אותיות הא"ב הקדום. מעיון במקורות מידע וחקר התקופה ההשערה היא שהחרס היה אימון של כותב מתלמד שכתב את כל אותיות הא"ב.
ממצא זה של חרס ועליו כל אותיות הא"ב נחשב לאחת ההתחלות המוקדמות של הכתב העברי. הכתובת מוצגת במוזיאון ארץ ישראל בת"א. בסביבת אתר אבן העזר, נערכו שני קרבות חשובים עם הפלישתים שבאחד מהם נישבה ארון הברית. האתר טופח ומתוחזק ע"י מורי ותלמידי בי"ס "אפק" - בי"ס אקולוגי ניסויי. מראש הגבעה ניתן לערוך תצפית מערבה אל מישור החוף וגוש דן, אך גם מבט לשמיים יזכה במראות יפים. בכל שנה בעונת הסתיו וגם באביב נודדות מאות אלפי ציפורים בדרכן מעל יער ראש העין הנמצא על אחד מצירי הנדידה.