החל משנת 2015 קק"ל שותפה בצוות הארצי לטיפול באמברוסיה יחד עם רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה ורשויות הניקוז והנחלים. עד חודש יוני 2018 אותרו במקרקעי הייעור כ-20 מוקדים של אמברוסיה, כולם במרחב מרכז של קק"ל. שטחם של מרבית המוקדים הוא מטרים רבועים בודדים, ולכן הם מוגדרים כמוקדים קטנים שחשיבות הטיפול בהם היא גבוהה.
הטיפול באמברוסיה במקרקעי הייעור, שנערך בהובלת תחום אקולוגיה באגף הייעור, כולל הדברה, ניטור, מיפוי וסריקות שטח לאיתור מוקדי פלישה חדשים. טיפול זה מהווה דוגמא מוצלחת לבלימת התפשטות של מין פולש מהיר ביותר הנמצא בשלבי פלישה ראשונים ליערות.
מיזם חדש החל בתחילת 2018 ברחבי הגן הלאומי הרי יהודה, הכולל את יער נווה אילן ויער הקדושים ומנוהל במשותף על-ידי קק"ל ורשות הטבע והגנים. המיזם, בהובלת תחום אקולוגיה באגף הייעור ומרחב מרכז בקק"ל, מהווה דוגמא להתמודדות עם מין פולש בראייה ארוכת טווח, בשטח גדול ומורכב.
במסגרת תהליך התכנון וקביעת סדרי העדיפויות המרחביים לטיפול נערך שקלול של גורמים רבים, וביניהם גורמים המשפיעים על סיכויי הצלחת הטיפול לאורך זמן, על הפצת הזרעים, וכן על ערכי הטבע והנוף ומידת הנזק הצפויה להם.
נמלת האש הקטנה
מין נוסף שקק"ל החלה בניטור שלו הוא נמלת האש הקטנה. נמלה זו, שמופיעה גם ברשימת מאה המינים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם, זוהתה לראשונה בישראל בשנת 2005 ונמצאת כיום בכ- 300 יישובים בכל רחבי הארץ. גורם ההפצה המרכזי של הנמלה הוא משתלות נוי נגועות. בשנת 2017 החל בקק"ל ניטור קבוע לבדיקת הימצאות הנמלה בשלושת המשתלות של קק"ל, בכדי למנוע את הפצתה לאתרים חדשים.
מוקדים שנמצאו נגועים בנמלה מטופלים ומנוטרים על ידי מדור בריאות היער בקק"ל בשיתוף עם מנהלי המשתלות, ושתילים שיוצאים מהמשתלות נבדקים גם הם ומיוצאים מהמשתלה רק במידה והם נמצאו נקיים מהנמלה.
ניטור נמלת האש הקטנה באמצעות חמאת בוטנים. צילום: מאור אלרון, קק"ל