פארק אופקים

צילום: בוני שיינמן, קק"ל
יער אופקים, המשתרע על פני כ- 500 דונם , ניטע בצדה המזרחי של העיר אופקים, כ-20 ק"מ מצפון-מערב לבאר שבע. יש כאן חניון גדול, המותאם גם לאנשים עם מוגבלות, מדשאה רחבת ידיים, מים לשתייה ושירותים. שתי דרכי נוף קצרות ומשולטות מובילות לאתרים העיקריים ביער ובראשם – מבצר פטיש. קק"ל החלה לטעת את היער ב-1978, והיא ממשיכה בפיתוח במסגרת פרויקט לב הפארק העומד בפני השלמה במטרה להפוך אותו למוקד של בילוי פנאי, תרבות, נופש וספורט.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    הבאים מבאר שבע ייסעו לצומת גילת (כביש מס' 25) ומשם מערבה (כביש מס'241) לכביש הכניסה לעיר. באופקים נוסעים דרומה לאורך הרחוב הראשי ופונים שמאלה לקראת קצה העיר, על פי השילוט המכוון לפארק. לבאים מתל אביב ייסעו לצומת יד מרדכי, ומשם דרך שדרות ונתיבות (כביש מס' 34 וכביש 25) לצומת גילת.
  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום
  • מרחב-

    דרום
  • קהל-

    ילדים
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    הר הנגב והערבה
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פסל הציפור, מערת אלג'ריר (מאגורה), מבצר פטיש.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    פארק אשכול, דרך הבשור, פארק נחל גרר (שרשרת), פארק סיירת שקד, דרך הפסלים ביער חצרים.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני לינת לילה,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי אופניים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים

השירותים בפארק אופקים סגורים. שירותים חלופיים הוצבו לטובת הציבור הרחב.

על הפארק

מעט על העיר אופקים

אופקים שוכנת במרחק של כ- 20 ק"מ מצפון-מערב לעיר באר שבע. היישוב נוסד בשנת 1955 ושמו ממחיש את המישורים הנרחבים הנראים ממנו פרושים מאופק לאופק.

הראשונים שהתיישבו במקום היו העולים מצפון אפריקה, ואליהם הצטרפו מאוחר יותר יוצאי גלויות רבות. בשנות ה- 90 קלטה אופקים עולים רבים מקרב יוצאי מדינות חבר העמים ואתיופיה. כיום מתגוררים באופקים יותר מ- 25 אלף תושבים.

פארק אופקים עם הפנים לעתיד

במסגרת פרויקט לב הפארק קק"ל ממשיכה לפתח את פארק אופקים במטרה להפוך אותו למוקד של בילוי פנאי, כמרכז לאירועים תרבותיים ולאתר נופש וספורט. בעתיד יזכו עצי הפארק לתוספת השקיה שמקורה במים מושבים ממכון טיהור חדש שיהיה משותף לבאר שבע ואופקים. המכון יספק מים גם לאגם נופש המתוכנן בפארק.

תכנית המתאר החדשה לאופקים מקצה לפארק מקום מרכזי בלב העיר בגבולותיה העתידיים, ומבטיחה לתושבים ריאה ירוקה.
מתקני משחקים בפארק אופקים. צילום: אנצ'ו גוש

מסלולי טיול ואופניים

אתרים בפארק

החניון המרכזי

בכניסה לפארק מקדמת את פנינו חורשה של עצי אשל הפרקים, עץ עמיד לתנאי החום והיובש של המדבר. נוסעים בדרך הסלולה כ300 מטרים עד למדשאה ולחניון המרכזי של הפארק, המשתרע משני צדי הדרך.

החניון המרכזי הוא בסיס יציאה נוח לסיורים באתרי הפארק, שאליהם קל להגיע בנסיעה ב"דרך האופק" ו"בדרך המערה".

הקמת הפארק נעשתה בסיוע הקרן לפיתוח שירותים לנכים במוסד לביטוח לאומי.

רוכב אופניים בפארק אופקים. צילום: אנצ'ו גוש.

מערת אלג'ריר (מאגורה) – במערה ישב המושל התורכי יחד עם מחלקת חיילים והמתין לסיום בניית מבצר פטיש בשנת 1894. המבצר שימש כמרכז המנהלי הראשון מחוץ לעזה אותו בנו התורכים, אמצעי לביסוס מדיניותו של השולטן עבדול חמיד השני בקרב שבטי הבדואים באזור: הטראבין והתייאהא. בפתח המערה, ששימשה מאגר מים קדום, ישנה מחצבה. במחצבה נחצבו אבני בניין לאתר ביזנטי סמוך, שמהריסותיו נלקחו האבנים לבניית מבצר פטיש. החוצבים הותירו עמודי סלע לתמיכת תקרת המערה.

מבצר פטיש – מבצר פטיש (קלעת פוטיס) נבנה על ידי העות'מאנים בשנת 1894, כדי להשליט סדר בנגב הצפוני, שם פרצו סכסוכי דמים בין השבטים הבדווים. בסמוך לכאן, בנחל גרר, התרחש בשנת 1917 "תרגיל התרמיל" אותו הגה קולונל ריצ'ארד מיינרצהגן, איש המודיעין של הגנרל אלנבי, שהפעיל את אחת מתכניות ההטעיה הגדולות של מלחמת העולם הראשונה.

בשנה זו התנהלה בנגב מלחמת מוחות, שתכליתה הייתה לפרוץ את קו הביצורים התורכי בין עזה לבאר שבע. הקולונל הבריטי מיינרצהגן, שפעל למען היהודים ואהד את הרעיון הציוני, גיבש לאחר שתי תבוסות שנחלו הבריטים בגזרת עזה, תכנית לאגוף את הכוח התורכי שבעזה ולערוך התקפת פתע על באר שבע. תכנית ההטעיה כללה איבוד מכוון של תיק ובו חומר אישי שייפול, כביכול, מילקוטו של קצין בריטי, בעת היתקלות עם פטרול תורכי. מתוכנו יובן כי הבריטים מתכננים את קרב עזה השלישי.

מיינרצהגן יצא לבדו, רכוב על גבי סוס, התגרה בתורכים, שירו עליו ואף פצעו את סוסו. כשהחל לסגת שמט את תיק המסמכים שהיה מלאכת מחשבת מודיעינית. התורכים התלהבו מהמידע שנפל לידיהם ולכן כה הופתעו ב-31 באוקטובר משיצאו הכוחות הבריטיים להתקפה רבתי על באר שבע. כך נפרצה הדרך לכיבוש ארץ ישראל כולה בידי הבריטים.

מאבני המצודה הארוכות התקינו ארבעה קמרונות. התל הבולט מעברו השני של הנחל, כקילומטר אחד מדרום-מזרח למצודה, הוא תל מנוח. הארכיאולוגים מצאו בו סימנים להתיישבות אדם מתקופת ההתנחלות של בני ישראל ועד התקופה הפרסית (מאות 5-11 לפני הספירה). המצודה שוקמה על ידי קק"ל ורשות הניקוז בשנת 2004 ובעתיד עשויה לשמש ליזמות עסקית.

לפירוט מסלולי טיול בפארק אופקים

אתרים מונגשים

בפארק אופקים הונגשו המתקנים הבאים:

  1. חניה.
  2. טיילת מרכזית.
  3. שולחנות פיקניק בחניון המרכזי.
  4. ספסלים לאורך הטיילת ובחניון המרכזי.
  5. מתקני משחק ברחבה הרב-תכליתית ובחניון המרכזי.
  6. שילוט באתרים המרכזיים.

דיות שחורות בפארק אופקים

גלריית תמונות מרהיבה שצילמה בוני שיינמן מקק"ל

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

פארק אופקים שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל בעולם ובבמיוחד בארה"ב. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.