היום השני: סביבה, תרבות ומורשת

בין רוחניות, יהדות ואמנות בצפת

התחנה הבאה הייתה בצפת, עיר שופעת רוחניות ותרבות של העם היהודי. צפת, אחת מארבע ערי הקודש העתיקות, נחשבת כיום לבירת הגליל העליון.

חברי המשלחת סיירו בסמטאות העיר העתיקה, התרשמו מאווירת העיר היהודית ומהמבנים ההיסטוריים, ביקרו בבתי כנסת ובגלריות וקנו מעט מזכרות.

"תמיד רציתי לבקר בישראל, שנתפסת כארץ המובטחת גם בעיניי, כאדם נוצרי", אמר ריצ'רד קוך, מורה למתמטיקה ביבנה קולג' במלבורן. "כמורה של תלמידים ציוניים, חשוב לי להכיר את ישראל ממקור ראשון ולחוות אותה באמת".

"הביקור בישראל מעורר השראה", אמר סגן מנהל בית הספר ארתור פיליפ בסידני פיטר מרקינס. "אנחנו פוגשים אנשים מעניינים ורעיונות חדשים, שיוכלו לשמש אותנו כאנשי חינוך".

בסדנת משמעות הלבוש במסורת היהודית זכו אנשי החינוך לחגוג את פורים קצת מוקדם מהצפוי. הם לבשו מגוון תלבושות מסורתיות המאפיינות יהודים ממקומות שונים בעולם, ולא שכחו להצטלם על רקע הסמטאות של צפת ההיסטורית.

 

שלי בדר, מורה לחינוך גופני בבית הספר קינג דיויד במלבורן, ביקרה בישראל מספר פעמים בעבר. "כל ביקור קצת שונה מקודמיו", אמרה. "אני מבינה היום טוב יותר את התרבות הישראלית, צורת המחשבה הישראלית ואת האתגרים הרבים שהמדינה מתמודדת עימם. מרשים לראות את העבודה המדהימה שקק"ל עושה".

עבור מורה נוסף לחינוך גופני, מארק פליקס-פורה, מיבנה קולג' במלבורן, זהו הביקור הראשון בישראל. "כמורה שאינו יהודי, חשוב לי להכיר את ישראל, להיחשף לתרבות היהודית ולחזק את הקשר עם הקהילה".

בגלריית פרידמן בעיר העתיקה, המתמקדת באמנות הקבלה, פגשו חברי המשלחת את האמן דייויד פרידמן, שעלה מארה"ב לישראל לפני כ-40 שנה. הוא הציג דרך יצירותיו כיצד הקבלה היא הנשמה של התורה. "משמעות הקבלה בעברית היא receiving and accepting", אמר.

בגלריה של האמנית שבע חיה שיימן השתתפו חברי המשלחת בסדנת ניפוח זכוכית ולמדו על הקשר בין אמנות, קבלה ומיסטיקה יהודית. "הזכוכית היא קצת כמו העם היהודי", אמרה. "היא נראית שבירה אבל יש בה עוצמה ועמידות".

הסיור בצפת הסתיים בבית הכנסת באווירה מרגשת ובשירת "הבאנו שלום עליכם", בליווי זמר ונגנים. מתוך חיבור יהודי מסורתי התחבקו כולם ויצרו מעגלי קשר וערבות הדדית.

עולם הטבע והקיימות באגמון החולה

אגמון החולה הוא לא רק אתר טבע מרשים ומוקד לחובבי צפרות, אלא גם מקום שמספר את סיפורה של הציונות, ההתיישבות והאקולוגיה במדינת ישראל. בעבר היו כאן ביצות מוכות מלריה. לאחר הקמת המדינה נקראה קק"ל לייבש את ביצות החולה, במטרה להקים יישובים ולפתח חקלאות באזור.

בחלוף השנים התברר שייבוש הביצות פגע בקרקע ובאיכות מי הכינרת. בראשית שנות ה-90 יצאה קק"ל במבצע רחב היקף ויצרה מחדש את האגם. כיום זוהי אטרקציה המשלבת בין טבע, חקלאות ותיירות. קק"ל ממשיכה לפתח את האתר בעזרת ידידיה בעולם.

אגמון החולה הוא אחד מאתרי הצפרות החשובים בעולם. כ-300 מיני ציפורים ומינים רבים של יונקים חיים באגמון. ידועים במיוחד העגורים, הנחשבים לסמל האתר. חברי הקבוצה יצאו לסיור בעגלות מסתור וחזו מקרוב בעופות המרשימים. מדי בוקר יוצאים העגורים לאכול בשדות, ובערב חוזרים לישון באגמון.

גם חברי המשלחת שבו בערב ללינת הלילה במלון הסמוך לאגמון. לפני סיום היום השתתפו בסדנת "רוקדים את ישראל", שבה הכירו את סיפוריהם של העולים שהיגרו לישראל מרחבי העולם, השתתפו בבניין הארץ ויצרו ביחד מדינה רב-תרבותית עשירה. הסיפור ההיסטורי של העם היהודי הומחש דרך מוזיקה קצבית, לבוש אותנטי וריקודים שהמשתתפים למדו וביצעו בהתלהבות גדולה, על אף שעת הלילה המאוחרת והיום הגדוש.