תחת הכותרת "צועדים בעקבות ההתיישבות בגליל התחתון" התקיימה הצעדה בחודש מרץ 2018 בפעם ה-21 בהשתתפות כ-60 איש מרחבי צרפת.
מדי שנה באביב, מגיעים עשרות אוהבי ישראל מרחבי צרפת לצעדת המים המסורתית, שבמהלכה הם מתחברים לארץ ויוצרים קשר בלתי אמצעי עם נופיה ומורשתה. השנה התמקדו מסלולי הצעדה בסיפורו של היישוב היהודי בגליל התחתון, מתקופת התנ"ך ועד ימינו.
בטקס פתיחת הצעדה שנערך בהרי הגלבוע אמר מנהל מחלקת התיירות בקק"ל שלמה בן חיים כי "אנו צועדים באותן דרכים שבהן פסעו שופטים ונביאים לפני אלפי שנים". החיבור לאדמה, לטבע, להיסטוריה ולעשייה של קק"ל מסייע לנו להמשיך לפתח את ארצנו הנפלאה".
את צעדת המים יזם לפני יותר מעשרים שנה שליח קק"ל בצרפת משה כהן. לדברי בן חיים, "הפרויקט הזה ממשיך להתחזק לאורך השנים, כי נותן מענה לרצון האמתי של רבים להכיר את הארץ דרך הרגליים".
בצעדת המים השתתפו השנה כ-60 איש מרחבי צרפת, ביניהם כאלה שכבר לקחו חלק באירוע פעמים רבות בעבר, לצד מצטרפים חדשים. מספר עולים חדשים מצרפת, החיים כיום בישראל, הצטרפו גם הם לקבוצה.
בומה הראשון הצעדה יצאה לדרך במסלול הליכה בהר ברקן – הגבוה בשרשרת הצפונית של הרי הגלבוע, וחברי המשלחת תצפתו מהפסגה אל הנוף המרהיב של עמק יזרעאל, הגליל התחתון והגליל העליון, ונהנו מפריחתו המרהיבה של אירוס הגלבוע שריכוזו על ההר הוא הגדול בסביבה.
העיתונאית מפריז אן מארי, שעלתה לישראל לפני כשנתיים וחיה כיום בירושלים, סיפרה כי "במשך השנים השתתפתי בצעדת המים יותר מעשר פעמים, אבל התחושה שונה עכשיו כשאני גרה כאן. בכל צעדה אנחנו מגלים דברים חדשים ומכירים צדדים שונים של ישראל".
חברי הקבוצה המשיכו למסלול הליכה מאתגר בנחל יצפור, שיורד ממרומי הגלבוע לעמק בית שאן. בדרך נהנו מכרי עשב ירוקים, מפריחת אביב צבעונית, ממצוקים מרשימים וממפלים קטנים.
הנקודה הבאה היתה מוזיאון חומה ומגדל בגן השלושה (הסחנה). האתר המשוחזר מציג את ההתיישבות בתל עמל – ראשון יישובי חומה ומגדל, שהוקם בשנת 1936. כיום שוכן במקום קיבוץ ניר דוד, שחבריו עוסקים בחקלאות, תיירות ותעשייה.
המדירכה ענבל סיפרה לחברי הקבוצה כי "טיילתם באזור ונהניתם לראותו ירוק ופורח, אבל לפני שמונים שנה היה האזור מכוסה ביצות ומוכה קדחת. לא היו כאן ישובים יהודיים בכלל, עד שקק"ל רכשה קרקעות, וחלוצים צעירים החליטו להקים קיבוץ דווקא במקום הקשה והמאתגר ביותר".
לאחר פיקניק בעין שוקק, יצאה הקבוצה למסלול הליכה מרענן במים בנחל הקיבוצים, וממנו המשיכו בהליכה רגלית בנחל חרוד עד לאתר תל בית שאן, שבו שכנה בית שאן המקראית. לרגלי התל פרושים שרידי הפאר של בית שאן הרומית והביזנטית. הערב הסתיים במופע אורקולי מרשים באתר ההיסטורי.
מרלן ליברטי, שהגיעה לצעדה בפעם הראשונה והחליטה להצטרף ברגע האחרון סיפרה שאינה מתחרטת: "תמיד כשאני מגיעה לישראל אני מבקרת בתל אביב ובאילת וחוזרת הביתה לפריז. הפעם יש לי הזדמנות נהדרת להכיר מקומות חדשים. אני נהנית מאוד מהאווירה הנפלאה, מהנופים הנהדרים ומההסברים המעניינים".
היום הראשון של צעדת המים הסתיים. חברי המשלחת לנו בלילה בנצרת, לקראת המשך מסעותיהם בימים הבאים.
היום השני של צעדת המים הוקדש למסלולים מרתקים בגליל התחתון: נחל תבור, טיול ג'יפים ברמת סירין וביקור באתר גשר הישנה, המקום שבו התיישבו לראשונה מקימי קיבוץ גשר
בתקופת מלחמת העצמאות הותקף היישוב גשר ונחרב. החצר שופצה ומשמשת כיום כמוזיאון לתולדות המקום. חברי המשלחת התרשמו מהגשרים ההיסטוריים מהתקופה הרומית ועד ימי המנדט הבריטי. הם גם צפו לעבר ירדן ושמעו על שיתוף הפעולה בינה לבין ישראל בנושאי מים, חקלאות ותיירות.
בערב ביקרו בבית קק"ל בנצרת עלית, מרכז חינוכי לבני נוער לקידום מצוינות, העשרה ופעילות חברתית. הקמת הבית התאפשרה הודות לתמיכת ידידי קק"ל בעולם, ביניהם בצרפת, משם הגיעה תרומת העיזבון של מוריס קמון ממרסיי.
המרכז החדש נחנך מוקדם יותר באותו יום בטקס חגיגי, בהשתתפות נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר קק"ל דניאל עטר וראש עיריית נצרת עלית רונן פלוט.
זהו בית קק"ל שקק"ל הקימה מתוך עשרה המתוכננים ברחבי הארץ, במטרה לקדם מצוינות, לטפח מנהיגות צעירה, לחזק ערכי ציונות ולצמצם פערים בין הפריפריה למרכז. המבנה כולל כיתות לימוד, מעבדת מחשבים, אודיטוריום לסרטים והרצאות ומתחם פעילות פנאי עם פינות ישיבה, משחקי וידאו ומתחם לאירועים חברתיים.
רונן פלוט ודניאל עטר קיבלו את פני חברי המשלחת הצרפתית בהגיעם למקום. ראש העירייה הודה לאורחים על תרומת ידידי קק"ל בצרפת להקמת הבית. יו"ר קק"ל הדגיש את חשיבות הקשר בין יהודי התפוצות לישראל.
בסיום הביקור הדריך מנהל בתי קק"ל אבי מוסן האורחים בסיור במקום והסביר להם על הפעילויות המתקיימות בו.
היום הסתיים בחצר כנרת – חווה חקלאית היסטורית בכניסה למושבה כנרת. החווה הוקמה ב-1908 במטרה ללמד את חלוצי העלייה השנייה כיצד להיות חקלאים. כאן נולד לראשונה הרעיון של הקיבוץ. דמויות בולטות מהישוב העברי חיו כאן, ביניהן ברל כצנלסון וא.ד. גורדון.
חברי המשלחת סיירו באתר ההיסטורי, שרו יחד שירי כנרת וזכו למעט מנוחה אחרי היום הארוך והמאתגר.
רמי רוסו מפריז אמר כי, "הופתעתי לראות שהאזור כולו ירוק ופורח. נהניתי מההליכה בטבע ולמדתי על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של האזור. ביקרתי בישראל בעבר, אבל עכשיו אני מרגיש הרבה יותר מחובר לארץ".
היום האחרון של צעדת המים של קק"ל צרפת החל בטיול ברכס הרי יודפת במשגב. אחד משיאי המסלול היה הביקור בשרידי יודפת העתיקה, עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני.
בהמשך היום צעדו האורחים מצרפת מרמת יבנאל דרך נחל יבנאל, והלכו לאורך נהר הירדן עד לחצר כנרת בדרכם למדו על תולדות ההתיישבות באזור, נהנו מהנופים הנפלאים של הכנרת והרי הגולן והתבשמו מהשדות הירוקים סביבם.
לאחר בוקר ארוך של צעידה בשטח הקבוצה הגיעה לאום ג'וני – מקום מושבה הראשון של קבוצת דגניה. שם שמעו הצועדים כיצד 12 חלוצים הגיעו בשנת 1910 להקים ישוב עצמאי של פועלים עבריים על אדמות שקק"ל רכשה והניחו את היסודות להקמת הקיבוצים וליישוב הארץ ברוח השיתוף והשוויון. שנתיים לאחר הגעתם, עברה הקבוצה לנקודת הקבע ליד מוצא הירדן מהכנרת.
אותם חלוצים צעירים לא היו היהודים הראשונים להתיישב באזור. העובדה שכהכפר מוזכר כבר בתלמוד היא דוגמה נוספת להיסטוריה העשירה של ישראל ולהתיישבות המתמשכת בארץ. אתר אום ג'וני המשוחזר פותח בסיוע קק"ל, להנצחת תולדות ההתיישבות באזור והמורשת החלוצית.
יודפת נודעה הודות לסיפור גבורה טראגי שנקשר בה: בעת המרד הגדול, בשנת 67 לספירה, עמדה העיר במצור בן 47 יום, בטרם נכבשה. הרומאים הרסו את העיר עד היסוד והרגו את רוב התושבים. אלה שהצליחו להימלט בחרו להתאבד. לאחר המרד נבנתה יודפת מחדש, והישוב היהודי המשיך להתקיים בה.
לדברי משתתפת הצעדה קתרין קהואה, "ההשתתפות בצעדת המים היתה הזדמנות נהדרת לבקר בישראל, ולגלות את הטבע וההיסטוריה של הארץ".
אלאן בארתס מלוזאן שבשוויץ סיפר כי, "שמעתי מחברים שהשתתפו בצעדת המים בשנים קודמות כמה הטיול הזה נפלא, אז החלטתי להצטרף. עד היום ביקרתי בישראל רק באופן פרטי, וההשתתפות בקבוצה מעניקה חוויה שונה ומיוחדת. הסיורים מרתקים, ואני נהנה גם מהטבע וגם מהתרבות שאנחנו פוגשים פה".
פר קדם בהושעיה משחזר את החיים היהודיים בתקופת המקרא. בביקור במקום לבשו חברי הקבוצה בגדים בסגנו המשחזר את ימי אברהם אבינו, ואפו בעצמם לחם בטאבון. לסיום יצאו ברכיבה על חמורים לציפורי. חוויית הרכיבה עוררה התרגשות רבה, וקולות הצחוק נשמעו למרחקים.
העיר ציפורי היתה בירת הגליל, בה ישבה הסנהדרין ובה נחתמה המשנה. במקום נותרו שרידי עשרות פסיפסים יפהפיים מהתקופה הרומית והביזנטית. כמו כן נחשפו המשתתפים במקום לשרידי תיאטרון רומי ייחודי, שרידי רובע מגורים יהודי מתקופת המשנה והתלמוד, למצודה צלבנית, לווילה רומית, למתחם ציבורי מהתקופה הביזנטית, למפעל מים תת-קרקעי, לבית כנסת מהתקופה הביזנטית ולשרידי רחובות מצטלבים, שהיו חלק מהשוק העירוני.
המסע המאתגר והמרתק הגיע לסיומו בציפורי והתרגשותם של החברים ניכרה, לאחר שצעדו כחמישים קילומטרים במשך ארבעה ימים, שבהם חוו את הטבע הישראלי, התחברו לנופים, למדו היסטוריה במקומות שבהם התרחשו המאורעות ושבו הביתה עמוסי חוויות.
לין פנחס-קריאף מפריז סיכמה את היום ואת הצעדה כולה ואמרה: "אני מרגישה שבמשך השבוע הזה גילינו את ישראל האמתית. היה נפלא להכיר מקרוב צדדים חדשים של הארץ".