הניסיון מלמד כי ביערות נטע אדם דילול טבעי אינו מהווה אמצעי יעיל לחיזוק היער וצפיפות יתר יוצרת יער סגור למבקרים המורכב מעצים חלשים ופגיעים למזיקים. אשר על כן, במקומות בהם קק"ל תמשיך לטעת אילנות ולא להתבסס על חידוש טבעי, היא תעשה זאת בצפיפות המתאימה למטרות היער ולאיכות בית הגידול. במקביל ייעשה כל מאמץ לעמוד בתוכניות הממשק והדילול הנגזרות ממחזור החיים של היער.
העשבייה היא המתחרה הגדול של עצי היער הנטועים והמתחדשים בשלב התבססותם. ריסוס שטחי הנטיעות והדרכים בחומרים קוטלי עשבים נחשב כאמצעי הזול והיעיל ביותר להלחם בעשבייה ולא היתה התחשבות בעלויות החיצוניות.
במגמה לקיים ניהול בר קיימא של היערות, הקק"ל תפחית את השימוש בחומרי הדברת עשבים תוך שאיפה להוריד את השימוש בכל החומרים הפוגעים באדם ובטבע למינימום, ובכלל זה, להפסיק את השימוש בסימזין, עד סוף שנת 2007. לצורך יישום כלל זה יתקיימו מחקרים, סקרים וניסיונות מואצים ככל שיידרש.
מדיניות ייעור בר-קיימא מחייבת כי הדברת מזיקי יער תעשה אך ורק באמצעות ההדברה המשולבת (IPM) תוך ניצול אויבים ביולוגיים או ריסוס בחומרים ידידותיים לסביבה. בשום מקרה לא יתבצע שימוש ברעלים ביער ובמיוחד בחומרים אורגנו פוספאטיים.
למרות תפקידם הבוטני בחידוש במערכות טבעיות, שרפות יער הן גם עלולות להיות סכנה מוחשית לקיום היערות ולפגיעה במערכות אקולוגיות. במקרים קיצוניים אף עלולות שרפות היער להביא לפגיעה בסביבה הקרובה הכוללת ישובים ומתקנים.
על קק"ל, כאחראית ליערות, חלה חובה לקיים שמירה על היערות מפני שרפתם הן באמצעות טיפול מונע מהצטברות חומר בעירה ובאמצעות שיפור הנגישות לכיבוי והן על ידי קיום כוננות ויכולת כיבוי עצמאית כמקובל בשרותי הייעור בעולם.
העיקרון הכלכלי: פעילות שמשתלבת עם הסביבה ואינה פוגעת ביערות
היער מהווה תשתית לפעולות כלכליות מגוונות, בין היתר, לפעולות נופש, תיירות אקולוגית וכיו"ב.
קק"ל תראה בחיוב פיתוח מיזמים כלכליים-תיירותיים המשרתים קיום נופש בטבע לרבות חניוני לילה ביערותיה. עם זאת, חשוב כי אופי מיזם באזורי היער ישתלב עם הסביבה ויעמוד בכל הדרישות החוקיות.
קק"ל תקפיד כי פיתוח מיזמים בשטחה יהיה צמוד דופן או בכניסות ראשיות ליערות. מדיניות זאת מעוגנת גם בתמ"א 12 (תיירות) שטרם הושלמה.
הרעייה מהווה כלי ממשק יערני מחד גיסא ו"מכפיל" רווח מאידך גיסא. פעולת הרעייה מונעת שריפות יער ובמקביל מהווה הכנסה שולית מתשלום.
פעולות שימור קרקע ונטיעות מייצרות תועלות נוספות בהיותן מונעות או לכל הפחות מפחיתות את פוטנציאל נזקי סחף קרקע והשיטפונות.
גם אם הקמת תעשיית עץ בישראל אינה מהווה יעד עיקרי במסגרת פעולות הייעור של קק"ל, יש להפיק את הרווחים המקסימליים שניתן לקבל משיווק העץ אגב ניהול יער בר-קיימא המטופל בכריתות ובגיזום.
יש להעריך כלכלית את מלוא ערכם של שטחים המיועדים ליער בתמ"א 22 והעומדים מול לחצי פיתוח. כל זאת על מנת להמחיש את חשיבות שימורם של שטחים אלה. קק"ל תתמוך במחקרים שיכּמתו את ה"תשואה החיצונית" החיובית לחברה הישראלית שנובעת מפעולות הייעור. קק"ל תפעל לשפר את המדידה כמותית של ביקורים ביער ובאתריה כמו גם את התפוקות ממרעה בהמות ודבורים ומשאר המרכיבים להם קיים ניצול של האדם ביער.
העקרון החברתי בתכנון היערות ופיתוחם: שקיפות, התייעצות והבטחת נגישות
לצורך התאמת היערות לשימוש הציבור קק"ל תמשיך לנתח את עמדות הציבור בישראל וגישתו ליערותיה ולשירותים האקולוגיים והנופשיים הניתנים בהם. תכנון היערות ופיתוחם ייעשה בתוך התייחסות לגישות הציבור ולמגמה להגביר את השימוש על ידי כל הציבור למגזריו השונים, להגדיל את שביעות רצונו ולשפר את חוויית הביקור שלו.
תכנון יערות יכלול מרכיב של חינוך סביבתי. קק"ל תשתדל להעלות את רמת המודעות הסביבתית של המבקרים ביערות לרבות תלמידים, חניכי תנועות הנוער, חיילים ואחרים ולהפנות אותם לערכי היער הפיזיים, הביולוגיים, החברתיים, התרבותיים והסביבתיים.
קק"ל תשאף להשתתפות ציבורית ערה בתהליך האישור של התוכניות המפורטות של יערותיה. במהלך תכנון יערות חדשים ויוזמות משמעותיות חדשות ביערות קיימים, תיזום הקק"ל מגעים עם בעלי העניין (stakeholders) הנוגעים בדבר על מנת לשמוע ולשקול את דעותיהם והעדפותיהם בעניין היוזמה. בטרם תוצג תוכנית פורמלית כאמור, קק"ל תקיים שימוע בו יוכל הציבור ללמוד ולהתייחס לפרטי התכניות.
לכל יער יוכן סקר אקולוגי סביבתי שבו יפורטו ערכי טבע ונוף שיש לשמרם במסגרת פעולות הייעור. הסקרים יוכנו על בסיס הנחיות מקצועיות ומומחיות לאקולוגית, והם יפרטו את השפעות פעולות הייעור והפיתוח הצפויות ביער על השירותים האקולוגיים, משאבי המים ועל משאבים סביבתיים אחרים וכן את האמצעים העשויים להפחית את השפעותיהם השליליות.
בתכנון פיתוח היערות, כמו גם בתכנון נטיעת יערות, תוצגנה מספר חלופות לתכנית המוצעת כדי לאפשר למקבלי ההחלטות לבחון ולסייע לציבור להבין את התמורות השונות שתבאנה ההצעות העומדות על הפרק.
יקבעו יעדים מפורטים וכמותיים לפעולות הייעור. יעדים מפורטים אלה ישמשו כאינדקטורים להגדרת השירותים האקולוגיים שיתן היער ויוכנסו לכל תוכנית ייעור ולכל תוכנית פיתוח פיזי ביער. בין האינדיקטורים יכללו השפעות הפעולות וההשקעות על הסביבה ובתוכה תבניות הצומח ובתי הגידול שיוצרו ו/או תשמרנה והשירותים החברתיים שייתן היער למשתמשים בו. אגף הייעור יעקוב ויעריך את מימוש היעדים לפי האינדיקטורים ויפיץ מידע זה לציבור באמצעות האינטרנט ו/או באמצעים אחרים.
יערות ישראל בניהול קק"ל יהיו פתוחים לכל דורש ומשתמש ללא תשלום ותשמר בהם נגישות טובה של הציבור, לרבות של המוגבלים בתנועה. בכך תשמור קק"ל על עקרון חברתי של שוויון בשימוש ביערות על ידי כלל מרכיבי הציבור בישראל.
העקרון הבין-דורי: שמירה על עתודות הקרקע והשטחים הפתוחים במדינת ישראל
עם אישור תמ"א (תוכנית מתאר ארצית) 22 ליער וייעור הפכה קק"ל, כרשות הייעור של המדינה, לבעלת דעה ואף לבעלת תפקיד לאומי של אפוטרופוס לשטחים הפתוחים במדינת ישראל. אחריות זו אינה קיימת רק כלפי הציבור הישראלי של היום, אלא גם כלפי הדורות העתידיים בישראל.
על קק"ל להבטיח, אפוא, כי גם הדורות הבאים יוכלו ליהנות מנוף פתוח בהיקף ובאיכות שאינם פחותים מאלה שמצויים בדור הנוכחי. בנוסף ליערותיה, לקק"ל מחויבת לשיפור, לייצוב ולשיקום שאר הנוף הפתוח בישראל.
אשר על כן, הקק"ל תשמור שלא תהיה סטייה כלשהי מתמ"א 22 ותפעל למניעת כל פיתוח פיזי בשטחים המיועדים ליער במסגרת תמ"א 22 או תוכניות מתאר אחרות. עקרון זה ניתן למימוש גם בחילופי שטחים וקבלה לייעור של שטחים במיקום קרוב ובעלי גודל, איכות ותפקוד אקולוגי שאינם פחותים משטח היער שיימסר לפיתוח. החלטה על חילופין כאמור תעשה רק לאחר אישור הדרג המקצועי של אגף הייעור תוך תיאום עם וועדת המשנה לפיתוח בר קיימא של דירקטוריון הקק"ל.
מעבר לשמירת ייעוד היערות לפי חוק התכנון והבנייה, קק"ל תפעל להגנת שטחי היערות מפיתוח בכל האמצעים החוקיים האפשריים האחרים לרבות אכרזה, חכירה, רישום הערה בספרי האחוזה ועוד.
יערות מהווים משאב היסטורי ותרבותי ייחודי. הנוף הארץ ישראלי הטבעי כולל שטחי יער עצומים, אשר שימשו כתפאורה לאירועים היסטוריים ודתיים באזור - מימי התנ"ך ולידתם של הנוצרות והאיסלאם ועד העידן המודרני. יש לשאוף בפעילות הייעור לחבר בין הדורות של היום ושל מחר לבין המורשת הנופית שלהם תוך ניסיון לשחזר את היער והשטחים הפתוחים שנהרסו במהלך אלפי שנות של כיבוש והזנחה.
ארץ ישראל צופנת בחובה מורשת חקלאית היסטורית בעלת חשיבות עולמית. מרבית נופי הארץ הינם נופים תרבותיים – נופים שעוצבו ע"י האדם במהלך הדורות. אופי החקלאות בעידן המודרני גרם להזנחת שטחים חקלאיים נרחבים.
נטישת השטחים החקלאיים גורם לפגיעה משמעותית בתרבות הטרסות המפוארות שנהגה באזור הים תיכוני של הארץ, והרס חקלאות איסוף מי הנגר בנגב. הזנחת השטחים גורם לתהליכי מדבור וסחף קרקע. קק"ל תשאף לשחזר ולטפח שטחי חקלאות ושטחי שלחין על מכלול הבוסתנים והמתקנים החקלאיים, כביטוי מייצג לתרבות החומרית והרוחנית המסורתית והקדומה בארץ ישראל על כל תרבותיה.
קק"ל תשאף לקבל לידיה מהמדינה סמכויות חוקיות רבות יותר בתחום של ניהול היערות והשטחים הפתוחים בישראל. כך היא תפעל בתיאום עם משרדי הממשלה לקידום חקיקה ראשית וחקיקת משנה שתתן בידיה כלים מודרניים יעילים לטיפוח, לממשק ולשמירה על יערות ישראל ועל האילנות המוריקים אף מחוץ ליערותיה.
יקפיד מנהל אגף הייעור, הממונה כפקיד יערות לפי פקודת היערות 1926, ומורשי מתן הרישיונות מטעמו, למנוע עקירת עצים ובמיוחד עצים ותיקים וייחודיים. אישורים מיוחדים לכריתה, כאמור, כמו גם אי מתן היתרים לכריתה, כל אלה ביחד עם הנימוקים להחלטות יתפרסמו מידי שנה באתר האינטרנט של קק"ל.
חרף שאיפתה להפחית ביערות אשר דורשים טיפול ותחזוקה שוטפת, אספקת יערות ושטחים פתוחים איכותיים דורשת כיום השקעות ומעורבות מצד הקק"ל היום, וככל הנראה גם בעתיד. במיוחד בשל האחריות לספק לדורות הבאים שטחים פתוחים איכותיים, מוצדק כי יישמרו ויטופחו בעבורם ע"י קק"ל שטחים המחייבים טיפול שוטף, גם אם לקק"ל שאיפה להפחית ככל האפשר את עול הוצאותיה.