פארק בגין

צילום: עדי טנא נתן, קקל
צילום: עדי טנא נתן, קק"ל

פארק בגין מציע את נופי הטבע של הרי ירושלים במיטבם ומשובצים בו מעיינות ואתרי עתיקות, מצפורים וחניונים, דרכי רכב ושבילי טיול ברגל ובאופניים. 

תעודת זהות

  • איך להגיע

    לפארק יש שתי כניסות עיקריות:
    1. מבואת בר גיורא - כניסה מערבית: המבואה נמצאת ליד התחנה לכיבוי אש, כקילומטר ממזרח לכניסה ליישוב בר גיורא, כביש 386 ליד סימן ק"מ 15 (ווייז: פארק בגין).
    2. מבואת מבוא ביתר - כניסה מזרחית: השער נמצא כ-700 מ' ממזרח לכניסה ליישוב מבוא ביתר, כביש 375 ליד סימן ק"מ 8 (ווייז: עין קובי).

  • עלות כניסה

    הכניסה לפארק אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    מרכז
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    ההר וירושלים
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    עין קובי, עין מסלע, הר גיורא, מצפור הנוף ע''ש עליזה ומנחם בגין
  • חניונים-

    חניון בר גיורא, חניון עין קובי, חניון ע"ש קפלן, חניון ע"ש תוסיה כהן.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    יער עמינדב ויד קנדי, סטף, פארק עצמאות ארה"ב, מוקד יער בר גיורא, חניון נס הרים, נחל קטלב
  • אתרים מונגשים-

    יש
  • הנגשה לאנשים עם מוגבלויות-

    חניוני פיקניק
  • סוג חניון-

    חניוני לינת לילה,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מסלולי הליכה,מסלולי אופניים,מצפורים,ארכיאולוגיה

הודעות למטיילים

עבודות הנחת קו הביוב בתחומי פארק בגין בעיצומן. החל מהיום (23/1/25) ועד אמצע שבוע הבא, הכניסה והיציאה המזרחית של הפארק לכביש 375 סגורה!!

על הפארק

פארק בגין משתרע על פני כ-8,000 דונם במורדות המערביים של הרי ירושלים. זהו אזור הררי, שפסגותיו מתנשאות לרום של יותר מ-700 מ' מעל פני הים. ערוצים עמוקים מבתרים את ההרים ומעניקים לנוף נופך דרמטי. בתחום הפארק כלולים יערות נטע אדם וחורשים טבעיים, טרסות חקלאיות ישנות, אתרי עתיקות, חניונים ומצפורים, בוסתנים ומעיינות הרריים קטנים, שמימיהם נאספו בעבר לבריכות אגירה ומשם הובלו לחלקות שלחין.

נחל רפאים, מיובלי נחל שורק, מציין את גבולו הצפוני של פארק בגין. בערוץ הנחל עוברת מסילת הברזל הישנה בתוואי ההיסטורי שהוביל מיפו לירושלים. בדרום גובל הפארק בכביש 375 (אזור צור הדסה ומבוא ביתר) ובמערב בכביש 386, היורד מבר גיורא לנחל שורק. הקו הירוק מציין, פחות או יותר, את גבולו המזרחי של הפארק.

תצפית נוף עש פרלשטיין. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קקל
תצפית נוף ע"ש פרלשטיין. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

קק"ל מפתחת את הפארק בראייה אקולוגית ומייעדת אותו לשטח מיוער פתוח, חוליה במרחב הירוק הפתוח של הרי יהודה: פארקים, יערות ושמורות טבע כגון פארק עצמאות ארצות הברית, יער עמינדב, יער סטף, יער הקדושים ושמורת נחל שורק. המרחב הפתוח הגדול הזה (הליבה השמורה), הוא הריאה הירוקה של לב מדינת ישראל.

הפארק מנציח את זכרם של מנחם בגין, ראש הממשלה השישי של ישראל, ושל רעייתו עליזה.

טיול במכונית פרטית לאורך דרך הנוף הראשית בפארק

האתרים המרכזיים בפארק בגין נמצאים לאורך דרך שאורכה כ־11 ק"מ וחוצה את הפארק למלוא אורכו, בין המבואה המערבית למבואה המזרחית של הפארק. הדרך עבירה לרכב פרטי, אם כי חלק ממנה אבני מאוד ויש לנסוע בו לאט.

הדרך מתוארת מהכניסה המערבית למזרחית. סעו בזהירות: ככלל, דרכי פארק הן רב-תכליתיות ומותאמות לרכב מנועי, לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.

ליד הכניסה לדרך נמצא חניון בר גיורא, מקום לשהיית יום וחניון מאושר ללינת לילה (לקבוצות בתיאום מראש). דרך היער, מסומנת בסימון שבילים שחור ובשילוט הכוונה של קק"ל יוצאת מהחניון מזרחה.  לאחר כקילומטר, ליד עמוד מתח גבוה, הדרך פונה שמאלה בחדות ויורדת לשולי כרם הצומח בעמק קטן.

הדרך נפרדת מהכרם חולפת על פני דרך מסומנת אדום (משמאל) ופוגשת את הקצה השני של הדרך "האדומה" כחצי קילומטר הלאה, אחרי עיקול חד (מימין לקטע זה של הדרך נמצאת חורבת צום). מכאן אפשר לצאת צפונה בדרך "האדומה", ברגל או בנסיעה, ולהגיע אחרי כקילומטר אל נקודת המוצא לשביל מסומן ירוק המוביל לראש הר גיורא.

בהמשך הדרך מצטרף שביל ישראל לדרך "השחורה". כ־200 מ' אחר כך, במקום שהדרך פונה שמאלה, אפשר לעזוב את הדרך לשעה קלה ולבקר בעין מסלע. כדי להגיע לקרבת המעיין ברכב יש לנסוע במורד דרך בלתי מסומנת כ-100 מ' ולפני שער הכרם לפנות ימינה, להמשיך עוד כ־250 מ' ולחנות. המעיין נמצא בלב החורשה הקטנה שמעל לכרם. כדי למצוא את הבריכה שלו, יש לצעוד כ־200 מ' בשולי השדה הפתוח, בין החורשה והשדה ולרדת לעבר הכרם. 

מעין מסלע נשוב לדרך המסומנת שחור וניסע רק כ־100 מ', למקום שבו היא חוצה את נחל יואל. גרם מדרגות קטן, משמאל לדרך, מציין את מקום המוצא של שביל הולכי רגל מסומן כחול. מבנה האבן ששרד כאן נבנה בימי המנדט הבריטי והיה בית הספר של ילדי האזור, רובם תושבי הכפר ראס אבו עמר. שביל הולכי רגל מסומן כחול עובר לאורך הגיא בין עצי בוסתן, מהיפים בהרי ירושלים. 

מעין יואל נחזור לדרך "השחורה", נמשיך בנסיעה כ־100 מ' לצומת ובה דרך מסומנת ירוק. כדאי להמשיך שמאלה בדרך "הירוקה", הנוחה מאוד למעבר (המשך הדרך "השחורה" קשה למעבר רכב פרטי). הדרך "הירוקה" עוברת ביער קק"ל ומגיעה לעין קובי, מקום שבו הכשירה קק"ל חניון יום וחניון לילה, נטעה עצי בוסתן וטיפחה את מעיין הנקבה היפהפה.

עין קובי הוא צומת דרכים. מי שרוצה לסיים את הטיול, ימשיך כ־1.5 ק"מ במעלה דרך סלולה מסומנת ירוק למבואת מבוא ביתר (כביש 375); מי שרוצה לספוג עוד מנופי הפארק יוכל במקום זאת לנסוע במורד הדרך הירוקה. הדרך מגיעה לאחר כ-3 ק"מ לגשר נחל רפאים, חוצה את הנחל ועולה לעבר יד קנדי שביער עמינדב, מהלך כ־5 ק"מ נוספים. הדרך מוגדרת רשמית כדרך 4X4 אך עבירה לרכב פרטי.
אזהרה: אין לחצות את נחל רפאים בעת שיטפון.

שבילים להולכי רגל

שמורת טבע הר גיורא
נקודת מוצא וסיום
: דרך מסומנת אדום המסתעפת מדרך הנוף (המסומנת שחור).
אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ.
משך הליכה: כשעה.
דרגת קושי: משפחות.

שביל הולכי רגל מסומן ירוק יוצא מהדרך המסומנת אדום ומוביל את המטיילים לפסגת הר גיורא. השביל מטפס בלב חורש יפה, מנוקד בעצי יער. בראש ההר (723 מ') נמצא קברו של שיח' מרזוק – מבנה אבן קטן בעל תא אחד, מקורה בכיפה. כדי למצות את מלוא ההנאה מהנוף יש לרדת כמה מטרים ממבנה הקבר צפונה ולצפות בערוצים הגדולים של נחל רפאים ונחל שורק המתאחדים למרגלות ההר.

טרסות עתיקות. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק''ל
טרסות עתיקות. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק''ל

מעל נחל רפאים מתנשאים רכס שלמון ורכס שורק, ואילו מערבה משם, מעל ערוץ נחל שורק, נראים הר פיתולים ושלוחת יער, ולמרגלותיהם מתנשאת הגבעה המבודדת של חורבת טורה ובה שרידי מבצר מהתקופה החשמונאית.

השביל "הירוק" יורד דרומה, עובר ליד גת חצובה בסלע ושב לדרך "האדומה", כחצי קילומטר ממערב למקום שהשארנו בו את הרכב. כמה דקות הליכה ואנחנו שם.

אם כבר הגענו לכאן, כדאי לספר מעט על אותו שיח' מרזוק. השיח' היה עוזרו הנאמן של סולטן באדר, דרוויש שהקים בית מדרש (זאוויה) בכפר דיר א-שיח', לא הרחק מהר גיורא. האגדה מספרת שיום אחד ראה סולטן באדר את המלך וצבאו האדיר דוהרים בעמק נחל שורק. ירד הסולטן והזמין את המלך לארח את צבאו. המלך לא האמין שהדרוויש הדל יכול לארח את כל צבאו ולכן העמיד אותו במבחן וביקש מים לסוסיו. נתן סולטן באדר כד בידי מרזוק עוזרו ואמר לו לעלות לראש הר גיורא ולצעוק משם: "הו סולטן באדר". עשה מרזוק כמצוותו והנה הופיע לפניו סולטן באדר ופקד עליו להשליך את הכד למטה בכל כוחו. הכד התנפץ לרסיסים ובכל מקום שפגע נבעו מים והפרשים השקו בהם את סוסיהם. אחר כך לקח הסולטן שק והשעורה שנשפכה ממנו הספיקה לכל הסוסים ולבסוף האכיל במעט אורז את כל הלוחמים. זה האיש שקברו מתנוסס בראש ההר. יש אומרים שהשיח' הזה ידע לעשות את הקשה מכול - לפשר בין בני זוג שנקלעו למריבה ולהחזיר אותם הביתה בשלום.

בוסתן עין יואל

נקודת מוצא וסיום: דרך הנוף (המסומנת שחור).

אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ.

משך הליכה: כשעה.

דרגת קושי: משפחות.

גרם מדרגות קטן בצד דרך הנוף המסומנת שחור, מציין את מקום המוצא של שביל הולכי רגל מסומן כחול (יש שילוט הכוונה). מבנה האבן ששרד כאן נבנה בימי המנדט הבריטי והיה בית הספר של ילדי האזור, רובם תושבי הכפר הנטוש ראס אבו עמר. השביל, שאורכו כקילומטר, עובר בגיא שבו צומחים עצי בוסתן - אגס, חבוש, תאנה, שקד וגפנים. גם בוסתן זה ניטע בשנות ה-50 על ידי מתיישבי מבוא ביתר, שניצלו לשם כך מערכת טרסות מרשימה.

מי שיצעד בשביל "הכחול" כחצי קילומטר יגיע לעין יואל. המעיין החרב אינו מרשים כיום והוא מוקף סבך קוצני של פטל. בריכת בטון עגולה אספה בעבר את מימיו. המעיין שימש את  תושבי הכפר ראס אבו עמר, ששכן בגבעה שמצפון לגיא. השם "עין יואל" מנציח את יואל בן יהודה פוטופוביץ', חבר בגרעין שעלה למושב מבוא ביתר. הוא נרצח בשנת 1959 כשיצא עם חברו לשאוב מים מהמעיין.

בסיום הטיול יש לחזור לדרך הנוף. אם יש רכב מאסף, אפשר להחנותו בהמשך דרך הנוף, כ־700 מ' מנקודת המוצא (בעיקול הדרך ימינה. דרך הנוף מסומנת כאן בירוק). לחילופין, אפשר לעלות לעיקול דרך הנוף ולשוב בה ברגל לנקודת המוצא.

שביל טבע

מעין קובי יורד "שביל טבע", לאורך מערכת טרסות שבה צומחים עצי בוסתן ועצי חורש. השביל, שאורכו כקילומטר, מסומן בסימון שבילים אדום ושביל ישראל, והוא מסתיים בדרך היער היורדת לנחל רפאים (סימון ירוק). אפשר לחזור ברגל לעין קובי, אך יש לזכור כי השביל תלול למדי. אפשרות נוספת, להקפיץ רכב לקצה המסלול, מקום שאפשר להגיע אליו בנסיעה קצרה בדרך הנוף היורדת לנחל רפאים.

בריכה לאיסוף מי המעיין מעין קובי. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק''ל
בריכה לאיסוף מי המעיין מעין קובי. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק''ל

שביל אופניים "עין קובי"

שביל אופניים עין קובי הוא שביל מעגלי ייעודי לאופני שטח העובר ביערות קק"ל, בשטחי חורש טבעי ולצד שטחים חקלאיים, בין טרסות עתיקות וסלעים, ומציע פריחה עונתית ותצפיות מרהיבות עין. השביל מתון ברובו, מסומן לכל אורכו בשיטת סימון שבילי האופניים הנהוגה בקק"ל – "טיפות" עם שם השביל בצבע ירוק, המסמן שביל ברמת רכיבה בסיסית.

אורך: 5 ק"מ.

רמת רכיבה: בסיסית.

כניסות לשביל: א. עין קובי. ב. מבואת מבוא ביתר, המבואה המזרחית של הפארק.

אתרים בפארק

מסביב למעיין צומחים עצים ששרדו מבוסתנים מסורתיים ובהם עצי חבוש ותיקים. מאוחר יותר, בשנות ה־50 וה־60 נטעו כאן מטעים מתיישבי מבוא ביתר. כמה נביעות קטנות מתנקזות אל בריכה ששימשה בעבר את תושבי כפר צום. פינה יפה זו נמצאת בסכנה קיומית משום שהיישוב מבוא ביתר עתיד, על פי התוכניות, להתרחב כמעט עד למעיין.

עין מסלע. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קקל
עין מסלע. צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל

לצד הגיא שבו נובע עין יואל צומח אחד הבוסתנים היפים בהרי ירושלים ובו שפע של עצי אגס, חבוש וגפנים שדליותיהן משתרגות על ענפי עצי תאנה ושקד. בוסתן זה ניטע בשנות ה-50 על ידי מתיישבי מבוא ביתר, שהיה אז מושב שיתופי. המתיישבים ניצלו מערכת טרסות מרשימה מתקופות קדומות יותר. כיום הבוסתן אינו מעובד, אך העצים שנותרו בו משמשים מקור הנאה למטיילים. עין יואל הוא מעיין קטן הנובע מתוך סבך פטל.

לעין קובי, האתר המרכזי בפארק, אפשר להגיע בדרך סלולה שאורכה כ־1.5 ק"מ. הדרך יוצאת ממבואת הכניסה המזרחית לפארק והיא מסומנת בסימון שבילים ירוק. קק"ל פיתחה את האתר כמתחם קולט קהל, שיקמה את בית המעיין העתיק, הציבה לידו חניון פיקניק, שחזרה טרסות ישנות, נטעה בוסתן והכשירה במקום חניון ללינת לילה. מעין קובי יוצא מסלול אופניים "שביל עין קובי" ושביל רגלי קצר (חלק משביל ישראל), היורד בין הטרסות המשוקמות.

עין קובי הוא אחד ממעיינות הנקבה היפים בהרי ירושלים. מי המעיין זורמים בנקבה שאורכה כ-12 מ' אל בריכת איגום תת-קרקעית גדולה, שעליה מכסה מבנה אבן. מבריכת האיגום המשיכו המים לזרום בנקבה שאורכה 17 מ' אל בריכה חיצונית, שאגרה בעבר מים להשקיית בוסתנים וחלקות שלחין.

קק"ל, בשיתוף עם רשות העתיקות, שיקמה את מערכת המים. אפשר לרדת בזהירות לבריכה התת-קרקעית בגרם מדרגות מתכת. מי שמחפש להגיע לבריכה בדרך הרפתקנית יותר מוזמן לרדת בסולם ברזל מאובטח דרך פיר שיורד לנביעה ונמצא כ-20 מ' מדרום לבריכה. זחילה קצרה ורטובה במורד הנקבה מגיע אל הבריכה התת-קרקעית ואל סיפון ברזל שמוביל למדרגות וליציאה. יש להצטייד בפנסים, בנעליים להליכה במים וברוח נעורים.

ליד בריכת האיגום ניצב מבנה שיסודותיו בתקופה הרומית או הביזנטית. במהלך השנים הפך המבנה לבית תפילה מוסלמי. מעבר לדרך התגלו גם שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית. בחפירות ארכיאולוגיות נחשף בה פרסקו (ציור קיר על טיח לח) מרשים שכוסה כדי לשמור עליו מפגעי הזמן. הציורים ששרדו מתארים דמות לבושה גלימה אדומה ואוחזת ידית, רגל של בעל חיים וחלק תחתון של אדם לובש בגד קצר בצבע אדום, אולי מה שנותר מסצנה המתארת את מרים הולכת לבית לחם, או את המשפחה הקדושה בדרכה למצרים. ייתכן שהמבנה שימש פונדק דרכים ששירת עולי רגל שעשו את דרכם לירושלים.

ממזרח למעיין, בין עצי היער, שוכנת חורבת קובי ובה שרידי מבנים קדומים, מערות קבורה ומתקנים חקלאיים חצובים בסלע. ביניהם פזורים גם חורבות הכפר הערבי אל קאבו, שננטש במלחמת העצמאות. יש המזהים את המקום עם כַּבּוֹן המקראית, שנזכרה כעיר בנחלת יהודה (יהושע טו, מ). בתקופת המשנה נקרא היישוב קוֹבֵי (סנהדרין צא, ה).

המצפור, שהוא אתר זיכרון, נמצא בין עין קובי ומבואת מבוא ביתר. סימן ההיכר של המקום הוא סככת ברזל צבועה כחול. עץ אלון מצל על מרפסת התצפית שבמרכזה  פסל יונה. על שתי שורות של אבנים חקוקים ציטוטים מאמרותיו של בגין. סמוך למצפור מוצבים שולחנות לפיקניק. המצפור והחניון נגישים לאנשים עם מוגבלויות.

חניונים בפארק בגין

חניון לילה בר גיורא – נמצא ליד שער בר גיורא. בחניון יש שולחנות פיקניק ובהם שולחנות נגישים, ברזי מים לשתייה, מתקני שעשועים לילדים ומשטחים ללינת שטח. קבוצות חייבות לתיאום לינה מראש (תיאום: יחזקאל אברהם, טל' 050-7497309).  

חניון לילה עין קובי - בחניון יש שולחנות פיקניק ומים לשתייה. ליד החניון נובע עין קובי, ממעיינות הנקבה היפים שבהרי ירושלים. קבוצות חייבות בתיאום לינה מראש (תיאום: אלי יעקב, טל' 050-7240773).

חניון קפלן -  מתקני משחק ושולחנות פיקניק, ובהם שולחנות נגישים.
חניון תוסיה כהן – בחניון, הנמצא כ-400 מ' ממזרח לצומת צור הדסה, יש שולחנות פיקניק ובהם שולחנות נגישים ומתקני שעשועים.

חניון פרלשטיין – בצד דרך הנוף "השחורה", ממערב לעין קובי. מחניון הפיקניק נשקפים נופים מרהיבים של הרי ירושלים.

קרדיט

התוכן בעמוד זה עודכן בתאריך ינואר 2025
הצילומים בעמוד זה באדיבות: יעקב שקולניק, מורן הר-יחזקאלי וארכיון הצילומים של קק"ל.

הוראות בטיחות

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.