פארק בגין

עבודות הנחת קו הביוב בתחומי פארק בגין בעיצומן. החל מהיום (23/1/25) ועד אמצע שבוע הבא, הכניסה והיציאה המזרחית של הפארק לכביש 375 סגורה!!

פארק בגין משתרע על פני כ-8,000 דונם במורדות המערביים של הרי ירושלים. זהו אזור הררי, שפסגותיו מתנשאות לרום של יותר מ-700 מ' מעל פני הים. ערוצים עמוקים מבתרים את ההרים ומעניקים לנוף נופך דרמטי. בתחום הפארק כלולים יערות נטע אדם וחורשים טבעיים, טרסות חקלאיות ישנות, אתרי עתיקות, חניונים ומצפורים, בוסתנים ומעיינות הרריים קטנים, שמימיהם נאספו בעבר לבריכות אגירה ומשם הובלו לחלקות שלחין.

נחל רפאים, מיובלי נחל שורק, מציין את גבולו הצפוני של פארק בגין. בערוץ הנחל עוברת מסילת הברזל הישנה בתוואי ההיסטורי שהוביל מיפו לירושלים. בדרום גובל הפארק בכביש 375 (אזור צור הדסה ומבוא ביתר) ובמערב בכביש 386, היורד מבר גיורא לנחל שורק. הקו הירוק מציין, פחות או יותר, את גבולו המזרחי של הפארק.

האתרים המרכזיים בפארק בגין נמצאים לאורך דרך שאורכה כ־11 ק"מ וחוצה את הפארק למלוא אורכו, בין המבואה המערבית למבואה המזרחית של הפארק. הדרך עבירה לרכב פרטי, אם כי חלק ממנה אבני מאוד ויש לנסוע בו לאט.

הדרך מתוארת מהכניסה המערבית למזרחית. סעו בזהירות: ככלל, דרכי פארק הן רב-תכליתיות ומותאמות לרכב מנועי, לרוכבי אופניים ולהולכי רגל.

ליד הכניסה לדרך נמצא חניון בר גיורא, מקום לשהיית יום וחניון מאושר ללינת לילה (לקבוצות בתיאום מראש). דרך היער, מסומנת בסימון שבילים שחור ובשילוט הכוונה של קק"ל יוצאת מהחניון מזרחה.  לאחר כקילומטר, ליד עמוד מתח גבוה, הדרך פונה שמאלה בחדות ויורדת לשולי כרם הצומח בעמק קטן.

הדרך נפרדת מהכרם חולפת על פני דרך מסומנת אדום (משמאל) ופוגשת את הקצה השני של הדרך "האדומה" כחצי קילומטר הלאה, אחרי עיקול חד (מימין לקטע זה של הדרך נמצאת חורבת צום). מכאן אפשר לצאת צפונה בדרך "האדומה", ברגל או בנסיעה, ולהגיע אחרי כקילומטר אל נקודת המוצא לשביל מסומן ירוק המוביל לראש הר גיורא.

בהמשך הדרך מצטרף שביל ישראל לדרך "השחורה". כ־200 מ' אחר כך, במקום שהדרך פונה שמאלה, אפשר לעזוב את הדרך לשעה קלה ולבקר בעין מסלע. כדי להגיע לקרבת המעיין ברכב יש לנסוע במורד דרך בלתי מסומנת כ-100 מ' ולפני שער הכרם לפנות ימינה, להמשיך עוד כ־250 מ' ולחנות. המעיין נמצא בלב החורשה הקטנה שמעל לכרם. כדי למצוא את הבריכה שלו, יש לצעוד כ־200 מ' בשולי השדה הפתוח, בין החורשה והשדה ולרדת לעבר הכרם. 

מעין מסלע נשוב לדרך המסומנת שחור וניסע רק כ־100 מ', למקום שבו היא חוצה את נחל יואל. גרם מדרגות קטן, משמאל לדרך, מציין את מקום המוצא של שביל הולכי רגל מסומן כחול. מבנה האבן ששרד כאן נבנה בימי המנדט הבריטי והיה בית הספר של ילדי האזור, רובם תושבי הכפר ראס אבו עמר. שביל הולכי רגל מסומן כחול עובר לאורך הגיא בין עצי בוסתן, מהיפים בהרי ירושלים. 

מעין יואל נחזור לדרך "השחורה", נמשיך בנסיעה כ־100 מ' לצומת ובה דרך מסומנת ירוק. כדאי להמשיך שמאלה בדרך "הירוקה", הנוחה מאוד למעבר (המשך הדרך "השחורה" קשה למעבר רכב פרטי). הדרך "הירוקה" עוברת ביער קק"ל ומגיעה לעין קובי, מקום שבו הכשירה קק"ל חניון יום וחניון לילה, נטעה עצי בוסתן וטיפחה את מעיין הנקבה היפהפה.

עין קובי הוא צומת דרכים. מי שרוצה לסיים את הטיול, ימשיך כ־1.5 ק"מ במעלה דרך סלולה מסומנת ירוק למבואת מבוא ביתר (כביש 375); מי שרוצה לספוג עוד מנופי הפארק יוכל במקום זאת לנסוע במורד הדרך הירוקה. הדרך מגיעה לאחר כ-3 ק"מ לגשר נחל רפאים, חוצה את הנחל ועולה לעבר יד קנדי שביער עמינדב, מהלך כ־5 ק"מ נוספים. הדרך מוגדרת רשמית כדרך 4X4 אך עבירה לרכב פרטי.
אזהרה: אין לחצות את נחל רפאים בעת שיטפון.

שמורת טבע הר גיורא
נקודת מוצא וסיום: דרך מסומנת אדום המסתעפת מדרך הנוף (המסומנת שחור).
אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ.
משך הליכה: כשעה.
דרגת קושי: משפחות.

שביל הולכי רגל מסומן ירוק יוצא מהדרך המסומנת אדום ומוביל את המטיילים לפסגת הר גיורא. השביל מטפס בלב חורש יפה, מנוקד בעצי יער. בראש ההר (723 מ') נמצא קברו של שיח' מרזוק – מבנה אבן קטן בעל תא אחד, מקורה בכיפה. כדי למצות את מלוא ההנאה מהנוף יש לרדת כמה מטרים ממבנה הקבר צפונה ולצפות בערוצים הגדולים של נחל רפאים ונחל שורק המתאחדים למרגלות ההר.

נקודת מוצא וסיום: דרך הנוף (המסומנת שחור).

אורך המסלול: כ-1.5 ק"מ.

משך הליכה: כשעה.

דרגת קושי: משפחות.

גרם מדרגות קטן בצד דרך הנוף המסומנת שחור, מציין את מקום המוצא של שביל הולכי רגל מסומן כחול (יש שילוט הכוונה). מבנה האבן ששרד כאן נבנה בימי המנדט הבריטי והיה בית הספר של ילדי האזור, רובם תושבי הכפר הנטוש ראס אבו עמר. השביל, שאורכו כקילומטר, עובר בגיא שבו צומחים עצי בוסתן - אגס, חבוש, תאנה, שקד וגפנים. גם בוסתן זה ניטע בשנות ה-50 על ידי מתיישבי מבוא ביתר, שניצלו לשם כך מערכת טרסות מרשימה.

מי שיצעד בשביל "הכחול" כחצי קילומטר יגיע לעין יואל. המעיין החרב אינו מרשים כיום והוא מוקף סבך קוצני של פטל. בריכת בטון עגולה אספה בעבר את מימיו. המעיין שימש את  תושבי הכפר ראס אבו עמר, ששכן בגבעה שמצפון לגיא. השם "עין יואל" מנציח את יואל בן יהודה פוטופוביץ', חבר בגרעין שעלה למושב מבוא ביתר. הוא נרצח בשנת 1959 כשיצא עם חברו לשאוב מים מהמעיין.

בסיום הטיול יש לחזור לדרך הנוף. אם יש רכב מאסף, אפשר להחנותו בהמשך דרך הנוף, כ־700 מ' מנקודת המוצא (בעיקול הדרך ימינה. דרך הנוף מסומנת כאן בירוק). לחילופין, אפשר לעלות לעיקול דרך הנוף ולשוב בה ברגל לנקודת המוצא.

מעין קובי יורד "שביל טבע", לאורך מערכת טרסות שבה צומחים עצי בוסתן ועצי חורש. השביל, שאורכו כקילומטר, מסומן בסימון שבילים אדום ושביל ישראל, והוא מסתיים בדרך היער היורדת לנחל רפאים (סימון ירוק). אפשר לחזור ברגל לעין קובי, אך יש לזכור כי השביל תלול למדי. אפשרות נוספת, להקפיץ רכב לקצה המסלול, מקום שאפשר להגיע אליו בנסיעה קצרה בדרך הנוף היורדת לנחל רפאים.

שביל אופניים עין קובי הוא שביל מעגלי ייעודי לאופני שטח העובר ביערות קק"ל, בשטחי חורש טבעי ולצד שטחים חקלאיים, בין טרסות עתיקות וסלעים, ומציע פריחה עונתית ותצפיות מרהיבות עין. השביל מתון ברובו, מסומן לכל אורכו בשיטת סימון שבילי האופניים הנהוגה בקק"ל – "טיפות" עם שם השביל בצבע ירוק, המסמן שביל ברמת רכיבה בסיסית.

אורך: 5 ק"מ.

רמת רכיבה: בסיסית.

כניסות לשביל: א. עין קובי. ב. מבואת מבוא ביתר, המבואה המזרחית של הפארק.