יער חצרים - דרך הפסלים

דרך-הפסלים-יער-חצרים_אמנון-גוטמן
צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל
כשישה קילומטרים ממערב לבאר שבע, סמוך לקיבוץ חצרים, הפכה קרן קימת לישראל פינה במרחב צחיח לנווה מדבר קטן. המדרונות היבשים ניטעו במגוון עצי יער, עמידים לתנאי האקלים והקרקע. בין הגבעות פרצה קק"ל דרך שאורכה כשניים וחצי קילומטרים. בצדי הדרך הציבו אמנים יצירות המביעות כל אחת אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב. זוהי דרך הפסלים.

תעודת זהות

  • איך להגיע

    יוצאים מבאר שבע לכיוון מערב (שד' טוביהו, על פי השילוט "מוזיאון חיל האוויר"). ליד מלון נאות מדבר פונים דרומה (שמאלה) בשד' יגאל ידין. מגיעים לרחוב ז'ו אלון ופונים בו מערבה (ימינה) לכביש 2357 המוליך לקיבוץ חצרים ולמוזיאון חיל האוויר. מכאן יש לנסוע עוד כחמישה קילומטרים עד לתחילת דרך הפסלים.
  • עלות כניסה

    הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום.
  • מרחב-

    דרום
  • משך המסלול-

    2-3שעות
  • אזור ניהול גאוגרפי בקק"ל-

    הר הנגב והערבה
  • אתרים מיוחדים בפארק-

    פסלים, באר עלי אבו-יחיה, גבעת הרדאר.
  • אתרים נוספים בסביבה-

    מוזיאון חיל האוויר בחצרים, באר שבע ואתריה, דרך הבשור, פארק אשכול, פארק אופקים, פארק נחל גרר, פארק סיירת שקד.
  • סוג חניון-

    חניונים מונגשים,חניוני פיקניק
  • תחומי עניין-

    מצפורים

מידע נוסף למבקרים

  • משך הסיור: 3-2 שעות, לפי העניין.
  • דרגת קושי: קל. בעיקר נסיעה ברכב פרטי.
  • סימון: קק"ל שילטה את המסלול כולו וסימנה אותו בצבע ירוק.
  • אורך מסלול הנסיעה: כ-2.5 קילומוטרים.
  • נקודת מוצא: כ–500 מטרים ממזרח לכביש הגישה לקיבוץ חצרים.
  • נקודת סיום: סמוך לכביש הגישה למוזיאון חיל האוויר.
  • עונה מומלצת: כל השנה.
  • להדרכות וסיורים בדרך הפסלים: מרגה וישראל פישטיין, טל' 052-5013520.

על היער

יוזמי "דרך הפסלים", האמנית והאוצרת מרגה פישטיין ובעלה ישראל, הזמינו את מיטב אמני ישראל להציב בצידי הדרך ובגבעות שמסביב, יצירות המביעות אמירה אמנותית המתייחסת לסביבה ולמרחב. תהליך האוצרות מתמשך ופסלים נוספים כל העת. למרבה הצער, פסלי מתכת רבים נגנבים מעת-לעת מהאתר ונעשה מהלך לחדשם או להציב אחרים במקומם.

דרך הפסלים אוגפת את קיבוץ חצרים מדרום. הדרך עבירה לכל רכב. בשני מקומות לאורך הדרך הציבה קק"ל חניונים המאפשרים לא רק ליהנות מהנוף וממראה הפסלים, אלא גם מבילוי בחיק הטבע.



פסלו של יגאל תומרקין בדרך הפסלים.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
פסלו של יגאל תומרקין בדרך הפסלים. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

על האזור

דרך הפסלים שוכנת בשפלת הנגב - המרחב שממערב לבאר שבע ומדרומה. בדרך כלל מתנשאות גבעות שפלת הנגב לרום 200-400 מטרים מעל פני הים. האקלים צחיח, לא יותר מ-200 מ"מ גשם בשנה בממוצע. בתנאים כאלה צומחים כאן בר רק שיחי מדבר, שמותירים את המרחבים הגדולים חשופים למרחוק.

נחל באר שבע הוא הנחל הראשי המנקז את האזור. יובליו העיליים של הנחל הגדול מתפרשים בצפון הרי הנגב ובדרום הרי יהודה. הנחל יורד מערבה, חוצה את העיר באר שבע וממשיך מדרום לקיבוץ חצרים והלאה, עד שהוא מתנקז לנחל בשור. נחל חברון, אחד היובלים הראשיים של נחל באר שבע, מנקז את הרי חברון, שזוכים בחורף למנת גשם נכבדה. לפיכך, גשמים חזקים שיורדים בהרי חברון יוצרים לעתים שיטפונות עזים בנחל באר שבע.

במלחמת העולם השנייה (1917-1914) נודעה לגבעות שמסביב לחצרים חשיבות אסטרטגית רבה. בגבעות חצרים התבצרו הלוחמים התורכים בחפירות והקימו קו הגנה כנגד מתקפות הצבא הבריטי. היה זה לאחר שהמתקפה הבריטית על עזה, בראשותו של גנרל מוריי, נכשלה כישלון חרוץ. הפיקוד העליון הבריטי החליט להחליפו בגנרל אלנבי.

אלנבי, בהמלצת גנרל מוריי, העביר את גזרת הלחימה לאזור באר שבע. ב-3 באוקטובר 1917, לאחר פעולות הסחה שהטעו את התורכים, פתחו הבריטים בהפתעה במתקפה על באר שבע. לאחר ניתוק הדרכים לעיר, כשנשארה שעה אחת עד חשיכה, הסתערו הפרשים האוסטרלים והניו-זילנדים וכבשו את העיר במהירות.

המטיילים באזור בימינו עוד יכולים לראות תעלות, עמדות חפורות ורסיסי ברזל גדולים (חלקים של פגזי תותחים) שנותרו כעדות אילמת למערכה הגדולה.

ייעור

תהליכי מדבור המתרחשים באזור מתבטאים בסחף קרקע ובהפחתה של מגוון מיני בעלי החיים והצמחייה. אחת ממטרות הייעור באזור חצרים היא להשביח את השטח ולהגדיל את פוריותו, כך שיהווה משען לחי ולצומח. קרן קימת לישראל נוטעת כאן עצים בדלילות יחסית, מתוך כוונה ליצור נוף דמוי סוואנה, המאפשר התפתחות של צמחייה עשבונית. הכנת הקרקע כוללת בניית "שיחים" (סוללות לתפיסת מי נגר של גשמים), פעולה המגינה על הקרקע מפני סחיפה ומעשירה את כמויות המים לעצים הניטעים בסוללות.

פעולות הייעור הראשונות החלו כאן בראשית שנות ה-50', בשיתוף פעולה של קרן קימת לישראל וחברי קיבוץ חצרים. ישראל קוסיף, הסנדלר של המשק, הפך לנוטע מפורסם שעסק רוב ימיו ב"צביעת" המדבר בירוק. במשך השנים ניטעו חורשות ושדרות לאורך הדרכים והערוצים. רוב העצים הנטועים היו מיני אשל, איקליפטוס ומיני שיטה מאוסטרליה. בשנים האחרונות נוספו עצי שיטה סלילנית, שיטות הנגב, שיזף, חרוב, ינבוט לבן ועצי בוסתן. במסגרת פעולות הייעור חוסל אתר הפסולת המוצקה שהשתרע בין קיבוץ חצרים למוזיאון חיל האוויר. האזור שבו היה אתר הפסולת עבר שיקום.

פארק הלס

קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים מתכננות להקים במישורי הלס הסמוכים ליער חצרים את "פארק הלס". מישורי הלס שבאזור הם בית הגידול הטבעי והבלעדי של כמה בעלי חיים ובהם שנונית באר שבע - לטאה החיה רק בצפון הנגב; חוברה - עוף קרקע גדול, בצבע חול, החי במישורי הלס של הנגב הצפוני; רץ המדבר - עוף קרקע בגודל בינוני; קיפוד חולות - מין קיפוד החי באופן בלעדי בחולות מישור החוף; ירבוע גדול - מכרסם קטן, בעל שתי רגליים קדמיות קצרות הנע בקפיצות כמו קנגורו. התקווה היא ש"פארק הלס" יתרום לשימור האזור, ויאפשר הגנה על בעלי החיים שבו ואת הצגתם לקהל.

קיבוץ חצרים

קיבוץ חצרים נוסד במוצאי יום כיפור, 6 באוקטובר 1946, במסגרת העלייה על הקרקע של 11 יישובים שהוקמו באותו יום בנגב. מקור השם במילה המקראית חצרים, שפירושה המקובל הוא מכלאות צאן, משכנות מוקפים גדרות אבן: "וכל החצרות אשר סביב הערים האלה" (יהושע י"ט 8). הציטוט מתייחס לערים שנזכרו בנחלת שבט שמעון, שבתחומה יושב הקיבוץ. במלחמת העצמאות הפך הקיבוץ ליישוב-משלט המגן על עצמו ומשמש קרש קפיצה לכיבוש באר שבע, ואחר כך לשחרור הנגב הדרומי כולו. הניסיונות הראשונים לפתח חקלאות במקום נכשלו בגלל מליחות הקרקע. בשנת 1959 אף שקלו חברי הקיבוץ לנטוש כליל את המקום. בסופו של דבר למדו המתיישבים לעבד גם אדמות אלה. בשנת 1965 ייסד המשק את מפעל "נטפים", המייצר מערכות השקיה בטפטוף. המפעל נחל הצלחה רבה והפך את חצרים לקיבוץ משגשג.

שדות החוחובה

חוחובה הוא שיח ירוק-עד שמקורו ביבשת אמריקה. רוב שטחי החוחובה בישראל, כ-3,000 דונם, נמצאים בנגב. מדינת ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בהפקת יבולי חוחובה, אחרי ארה"ב וארגנטינה. שמן חוחובה מופק מגרעיני הצמח בכבישה קרה (תהליך מכני של מיצוי השמן ללא חימום). השמן משמש לתעשיית תמרוקים, תוסף לדלק למכוניות ושמן סיכה של מכניקה עדינה. שמן חוחובה דומה בתכונותיו לשמן לווייתנים ולכן שימוש בו תורם להפחתת הציד המתנהל כנגד היונקים הימיים החשובים האלה. ערכו של שמן חוחובה גבוה פי ארבעה מזה של שמן זית, ולכן זכה לכינוי "הזהב הנוזלי".

בקיבוץ חצרים יש מכון להפקת שמן. שטח המטעים מושקה בעזרת טפטפות תוך ניצול מי קולחים שמקורם בקיבוץ ובבסיס חיל האוויר הסמוך.

אתרים בדרך הפסלים

אר עלי אבו יחיה - אחת משתי הבארות שהיו ברשותה של חמולת אבו יחיה - חמולה גדולה של בדווים שהתגוררה באזור עד מלחמת העצמאות.  כמו רבות מבארות הנגב שנחפרו בימי המנדט הבריטי, גם באר זו נחפרה בשנות ה-20' של המאה העשרים. עומקה עולה על 30 מטרים ומימיה נשאבו במנוע אל בריכת אגירה סמוכה. ראשוני קיבוץ חצרים רכשו בשנים הראשונות לעלייתם על הקרקע מים מהבארות של חמולת אבו יחיה. מסביב לבאר היה בוסתן גדול. אחדים מעצי הבוסתן שרדו עד היום, וקק"ל ממשיכה לטפח אותם ואף הוסיפה נטיעות משלה.

גבעת הרדאר – בגבעת הרדאר שכנה בימי הכוננות שקדמו למלחמת ששת הימים (מאי-יוני 1967) יחידה צבאית קטנה. היחידה, שחייליה התגוררו באוהלים, תפעלה תחנת רדאר לאיתור ולזיהוי מטוסי אויב. במהלך מלחמת ששת הימים נמצאו באל עריש פקודות מצריות שהורו להפציץ את הגבעה. שרידי עמודים ובסיסי בטון הם כל אשר נותר מעברו זה של המקום.

מאגורת חצרים - מאגורה היא בור מים חצוב בסלע מתקופות קדומות. במרכז המאגורה ניצב עמוד שתמך בתקרתה. דרך המסדרון פינו את הסחף שהצטבר במשך הזמן במאגורה. במתקנים דומים ברחבי הנגב נמצאו תעלות שריכזו את מי הגשם שניגרו על פני השטח מהמדרונות ומערוצי הגבעות הסמוכות וניקזו אותם אל הבור. בהעדר עדות לתעלות איסוף בסביבת מאגורת חצרים, חלוקות הדעות אם החלל שלפנינו היה מאגורה.

באר עלי אבו יחיא.  צילום: ארכיון צילומי קק''ל
באר עלי אבו יחיא. צילום: ארכיון צילומי קק''ל

הפסלים שהוצבו במקום

המספור תואם את המפה לפי הסדר, מכיוון באר שבע לעבר מוזיאון חיל האווויר:

    1. תמונות / דוד גבריאלי
    2. חלון חצרים / מוטי מלר
    3. כיסא / יוסף אוחיון
    4. ציפדג / דינה מרחב
    5. שוחקת עם האדמה / נירה סביר
    6. אנשים טובים באמצע הדרך/ נירה סביר
    7. להפריח את הנגב - שער / מרגה פישטיין
    8. שבעה כתמי צבע במדבר / אשלי קוך
    9. ספינת המדבר / ראובן שרף
    10. נמלים / סלו שאול
    11. הגנת העץ / נעם רבינוביץ
    12. התרגעות / דב אמיתי
    13. זורק דיסקוס-תופס ראש / אודי דיין
    14. שמש / יונינה למדן
    15. שובם של הציפורים / גרשון היימן
    16. סבבה / ורדה גבעולי, אילן גלבר
    17. פסנתר / אברהם פלג
    18. פסנתר / אברהם פלגמצאו ראש תומרקין בסייף המדבר / יגאל תומרקין
    19. דקלים / ברני פינק
    20. ממסר 9 / יגאל מירון
    21. הילד והשור / דוד פיין
    22. באר מקדש/ דליה מאירי
    23. זיכרון מגונן / זאב קרישר
    24. גליוראקטור V / יגאל תומרקין
    25. שימור קרקע / דב אורנר
    26. טרה נוסטרה / דב הלר
    27. חופש תנועה / טניה פרמינגר
    28. שער התפילות / מרגה פישטיין
    29. שער חתום / אריה ימבורג
    30. אישה בלבן / חיים טדג'י
    31. אוהל מועד / דוד גרשטיין
    32. אשת לוט סוף מסע / זאב קרישר
    33. נטיעות / חיים פרי
    34. בית המלאכים / דינה מרחב
    35. טיפת החיים / ג'ינה גילדלמן
    36. פנומנו-סוס / אודי דיין
    37. כיסא המלך / מאוריציו שיוביץ'
    38. הזעקה / מאוריציו שיוביץ'
    39. בארץ כנען יום צלול / אברהם בורנשטיין
פסל של מוטי מלר ביער חצרים. צילום: ארכיון קקל
פסל של מוטי מלר ביער חצרים. צילום: ארכיון קק"ל

אתרים מונגשים

בדרך הפסלים הונגשו המתקנים הבאים:

    1. משטחי תצפית
    2. שילוט

תודה לשותפים בפיתוח היערות והפארקים

ער חצרים - דרך הפסלים שוקם ופותח בסיוע ידידי קק"ל ברחבי העולם. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. גם אתם מוזמנים להיות שותפים בפיתוח היערות והפארקים. הקליקו לפרטים

בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן.